חיימקה המקורי
New member
דילמה אמיתית
בוקר טוב לכם חברי פורום נפלאים!
אני נשוי עם ילדים, אשה נאה, משפחה למופת, לא נתקל בקשיים מיוחדים בחיים בכלל ובזוגיות בפרט, מסתדר בזוגיו, וכמו כולם יוצאים לעבודה שולחים ילדים לבית ספר, חיים שגרתיים.
מה שקשה לי במערכת היחסים הוא הנטיה הבדסמית שלי, פשוט אוהב סאדו במערכת היחסים, שאשתי תצבוט אותי בחזה, תלקה אותי בשוט בישבן, ועוד ועוד. החיבה בתחום הזה היא גם להיפך (מתחלף)
רעייתי "ונילית" וחרף העובדה שאט אט ובהדרגה לימדתי אותה מה אני אוהב אני חש שהיא לא מתחברת לזה ועוד יותר מכך לא מסוגלת לזה, וגם אם לעתים נדירות היא כן תשתדל לספק אותי באחד מהמוטיבים הללו, אני ממש לא
נהנה כי אני מרגיש שזה מלאכותי אצלה.
ככלל, היא לא יכולה לשאת את המחשבה שאבי ילדיה, הבעל הנערץ, הסמכות בבית, יהיה קשור בקולר בתנוחת כלב, ילקק כפות רגליים, ויקבל מכות.
וכך משך שנים מוצא את עצמי עושה סקס "רגיל" וכמעט לא נהנה.
אני מרגיש שהשנים חולפות אינני ממצה את עצמי באחת ההנאות היותר דומיננטיות שיש ביקום, מסתובב רעב, חי בהסתרה, וכמה למימוש.
הדילמות שלי הם:
1. להתגרש! = לפרק משפחה לאמלל ילדים/הורים /והסובבים/, זו גם שאלה של הגינות וגם שאלה פרקטית עד כמה הסיכוי שאמצא פרטנרית לפרק ב' שתענה על הצרכים הללו ש מטבע הדברים יהיו קשיים אחרים.
2. לבגוד! - להתפרק אצל מלכות סאדו, גם סיפור יקר יחסית גם מימוש מלאכותי שפוגם בהנאה וגם תחושה פנימית נאחסית.
3. להציב לרעיה אולטימטום - כלומר לדרוש ממנה לעשות זאת כתנאי להמשך נישואין, גם מתבייש , גם לא הוגן, וגם לא יהנה ממלכה מלאכותית.
האם יש מישהי/מישהו דומה במצבי? ומה הייתם עושים/עושות/ בפועל במקומי?
בוקר טוב לכם חברי פורום נפלאים!
אני נשוי עם ילדים, אשה נאה, משפחה למופת, לא נתקל בקשיים מיוחדים בחיים בכלל ובזוגיות בפרט, מסתדר בזוגיו, וכמו כולם יוצאים לעבודה שולחים ילדים לבית ספר, חיים שגרתיים.
מה שקשה לי במערכת היחסים הוא הנטיה הבדסמית שלי, פשוט אוהב סאדו במערכת היחסים, שאשתי תצבוט אותי בחזה, תלקה אותי בשוט בישבן, ועוד ועוד. החיבה בתחום הזה היא גם להיפך (מתחלף)
רעייתי "ונילית" וחרף העובדה שאט אט ובהדרגה לימדתי אותה מה אני אוהב אני חש שהיא לא מתחברת לזה ועוד יותר מכך לא מסוגלת לזה, וגם אם לעתים נדירות היא כן תשתדל לספק אותי באחד מהמוטיבים הללו, אני ממש לא
נהנה כי אני מרגיש שזה מלאכותי אצלה.
ככלל, היא לא יכולה לשאת את המחשבה שאבי ילדיה, הבעל הנערץ, הסמכות בבית, יהיה קשור בקולר בתנוחת כלב, ילקק כפות רגליים, ויקבל מכות.
וכך משך שנים מוצא את עצמי עושה סקס "רגיל" וכמעט לא נהנה.
אני מרגיש שהשנים חולפות אינני ממצה את עצמי באחת ההנאות היותר דומיננטיות שיש ביקום, מסתובב רעב, חי בהסתרה, וכמה למימוש.
הדילמות שלי הם:
1. להתגרש! = לפרק משפחה לאמלל ילדים/הורים /והסובבים/, זו גם שאלה של הגינות וגם שאלה פרקטית עד כמה הסיכוי שאמצא פרטנרית לפרק ב' שתענה על הצרכים הללו ש מטבע הדברים יהיו קשיים אחרים.
2. לבגוד! - להתפרק אצל מלכות סאדו, גם סיפור יקר יחסית גם מימוש מלאכותי שפוגם בהנאה וגם תחושה פנימית נאחסית.
3. להציב לרעיה אולטימטום - כלומר לדרוש ממנה לעשות זאת כתנאי להמשך נישואין, גם מתבייש , גם לא הוגן, וגם לא יהנה ממלכה מלאכותית.
האם יש מישהי/מישהו דומה במצבי? ומה הייתם עושים/עושות/ בפועל במקומי?
