זו אולי התחושה המוכרת,שהתבגרת,
אולי "הזדקנת" בשנה...המזכירה לנו כי מבחינה אקזיסטנציאליסטית,כל אחד מאיתנו הוא אפילו לא פסיק ברצף בלו"ז של התבל כולה..עוד יום הולדת אחד, ועוד כמה נוספים,יחד עם אלה שכבר היו..והחיים נגמרים..יחד עם זה,אפשר כפי שרבים אחרים עושים,לחגוג את היום הזה,ולשוות לו איצטלה של זוהר,כף תלוי כמובן על מה את מסתכלת בחייך,על חצי הכוס המלאה,או על החצי הריקה דווקא,שאף פעם אי אפשר לראותה,אלא רק לחוש אותה..אבל בכל זאת,למרות דברי שאולי לא ברורים.."מזל טוב"...
