דיכאון

דיכאון

מצטערת שפותחת שרשור חדש אבל אמש חיילת ואני שוחחנו שיחה עם המון בכי.

היא קצת בדכאון מהשגרה ולי אין איך לעודד אותה.

מה עושים?
 

49צהוב

New member
שגרה ודכאון


סיטואציה מוכרת- לא מהחיל- אבל מהחיים

מה עושים? מדברים ומעודדים- ושוב מדברים ומעודדים -הרבה יותר מזה אין מה לעשות
תסבירי לה שתקח את הדבר בקלות
תסבירי לה שבצבא לשיגרה יש תאריך תפוגה, אפשר לצייר טבלת יאוש אמיתית או וירטואלית
ואם הטבלה גדולה מידי, אפשר לצייר טבלאות קטנות של ימי השבוע

בינינו זה זה לוקסוס שאין אחרי הצבא-

מה הם החיים אם לא שיגרה...

אני בטוחה שזה נהפך הרבה יותר קל עם אור הבוקר
 
ממש ממש לא. הרבה יותר גרוע

אמש היא שוב בכתה.
הבוקר שוב בכתה.
דברנו בטלפון הרבה יחסית כשאני בעבודה והיא בצבא.

היא מחפשת עכשיו עבודה שתוכל לעשות מהבית (יש, השאלה אם צריך באמת עובדים כאלה בחברה שהפניתי אותה אליה).

מעבר לזה הבנתי שהיא בחיפושי דירה. היא חושבת שאם היא תצא מהבית (ולא מפריע לי היציאה רק הגיל המוקדם שהיא עושה את זה רק בת 19.5)
יהיה לה קל יותר. היא לא מבינה שלצאת מהחממה של ההורים כשאין לך כסף זה קשה שבעתיים.

בקיצור אני כל הזמן מדברת איתה רק שאני לא ממש יודעת איך עוד לעודד אותה . מסתבר שמה שאני אומרת לא טוב.
בקיצור קשה קשה פה.
 

אלרן08

New member
אני חושבת שאת צריכה לשחרר

אני בטוחה שתחזור מהר מאד, חזקה ומחוזקת ובעיקר מעריכה הרבה יותר את הבית ואת היתרונות בו.
מאד קשה כהורה לראות אותם סובלים, אבל לפעמים אין ברירה.
בהצלחה
חלי
 
אמא של דפנה


גם לי מאוד קשה שהשוטר החליט לצאת מהחממה של הבית ואני בטוחה שיהיה לו קשה שישמע את ההחלטה שלי להמשך עתידו באזורי
אבל הם רוצים להיות עצמאים תני לה שחררי אותה היא יודעת שתמיד יש לה לאן לחזור
לי מאוד קשה ולא רק בגלל שהוא בן יחיד אלא יש לנו קשר מיוחד
 
לא השחרור שלה קשה לי אלא

זה שלא אוכל לעזור לה כספית.

כלומר בגלל זה אני משערת שגם קשה לה והיא חושבת מה לעשות.

בינתיים אנחנו עושים טבלת יאוש ל-17.5 חודשים שנותרו לה.

מצד שני אני רואה את השמחה שלה כשהיא מדברת עם בנות ביחידה שלה בטלפון.

אני רואה אושר על הפנים שעכשיו היא יוצאת לשיעורי ג'ודו או משהו דומה ליד הבסיס והמורה אמר לה שהיא יכולה לבוא
מתי שמתחשק לה. אמרה שהוא חתיך עולמי ואני מקווה שזה לא מה שישבור לה את הלב כי ככה זה מתחיל.....
עד שבאים אלי לנגב דמעות.
 
תודה. למזלנו אצלנו יש סבתא שעוזרת קצת

כספית גם לנו לפעמים ובייחוד לחיילת. והבטיחה לעזור כל עוד היא בחיים.
היא גם אמרה לחיילת שיכולה לבוא לגור אצלה ביחידה - בינתיים חיילת מתנגדת לזה.
 
למעלה