דיכאון פתאומי
היי, מזה שנים שתוקף אותי פעם בכמה חודשים דיכאון תהומי, לרוב לתקופות קצרות של כמה ימים עד שבועיים, לרוב נופל עלי פתאום, בלי סיבה ממשית. פתאום אני מסתובבת עם תחושת מועקה ועיניים לחות... בלי כוח לכלום ורצון לחדול... אף פעם לא לכדי מעשים... פשוט רצון להעלם קצת... למדתי לחיות עם זה, לדעת שכמה ימים מקסימום שבועות הכל יחלוף כלא היה, אני לא בטוחה כמה זה פוגע לי בשגרת חיי, אני רגילה לזה, אפילו בן זוגי מבין ומכיל את זה... חשוב לציין בלא כל קשר שאני ובן זוגי נמצאים בשנתיים האחרונות בטיפול זוגי בו נוצר מקום אמיתי המאפשר כנות וקבלה הדדית, בו שנינו מדברים על הקשיים של כל אחד מאיתנו בזוגיות ובחיים האישיים. האם כדאי לי לפנות בנוסף לטיפול פרטני? אני תוהה אולי יש סיבה לחשוב על טיפול תרופתי, מצד שני זה בשביל כמה ימים אחת לכמה חודשים... ובכלל האם מצב כזה באמת חריג.. תודה לעונים
היי, מזה שנים שתוקף אותי פעם בכמה חודשים דיכאון תהומי, לרוב לתקופות קצרות של כמה ימים עד שבועיים, לרוב נופל עלי פתאום, בלי סיבה ממשית. פתאום אני מסתובבת עם תחושת מועקה ועיניים לחות... בלי כוח לכלום ורצון לחדול... אף פעם לא לכדי מעשים... פשוט רצון להעלם קצת... למדתי לחיות עם זה, לדעת שכמה ימים מקסימום שבועות הכל יחלוף כלא היה, אני לא בטוחה כמה זה פוגע לי בשגרת חיי, אני רגילה לזה, אפילו בן זוגי מבין ומכיל את זה... חשוב לציין בלא כל קשר שאני ובן זוגי נמצאים בשנתיים האחרונות בטיפול זוגי בו נוצר מקום אמיתי המאפשר כנות וקבלה הדדית, בו שנינו מדברים על הקשיים של כל אחד מאיתנו בזוגיות ובחיים האישיים. האם כדאי לי לפנות בנוסף לטיפול פרטני? אני תוהה אולי יש סיבה לחשוב על טיפול תרופתי, מצד שני זה בשביל כמה ימים אחת לכמה חודשים... ובכלל האם מצב כזה באמת חריג.. תודה לעונים