דיי פטטי.
אז ככה, אני חדש כאן אז תהיו עדינים
. סיפורי הוא כזה, אני בן 21 ולא היה לי בעברי שום קשר ממש שום דבר. הנשיקה היחידה שלי בחיים הייתה בגיל 13 או משהו כזה באיזה מסיבה מטומטמת שהמשחק הכריח את "בת זוגתי" לנשקי. אני תמיד נאחזתי בגיל, זאת אומרת בגיל 16 שכולם כבר התחילו להתעסק... אני אמרתי לא לדאוג זה יגיע גם אליך...ככה גם בגיל 17, 18 ובצבא זה בכלל קרע אותי, כולם דבוקים לפלאפונים שלהם ומדברים עם החברות ואני ...מדבר עם אמא!? - יאק. מה שאני לא מבין זה שאני מסתכל על זוגות ואני בוחן תמיד את היופי של הגבר או את היחס שלו לבת זוגתו ואני אומר איך לעזאזל הוא איתה ולי אין אף אחת!? מה הולך כאן? אני לא מכוער! (למרות שחשבתי ככה הרבה שנים) אני לא אידיוט! - ומשום מה אני תמיד "הידיד" זה שנפתחים אליו ומספרים לו הכל, נמאס! לא רוצה שתספרי לי שאת בהריון ואת רוצה לעשות הפלה!. עכשיו השתחררתי מהצבא ואני חיי את חיי ואין לי אף אחת ואני בודד בטירוף, כל החיים היה לי חבר אחד שהקשר איתו מתנתק לאט לאט (לא מסוגל לסבול אותו יותר) אז בגלל העניין הזה אני גם לא יוצא לבלות - כי אין עם מי. ובנוסף עכשיו גם אין לי כסף כי משפחתי נכנסה לחובות עצומים ובשביל שיהיה לנו בית לחיות בו אני משלם את השכר דירה (מענק + דמיי אבטלה) , אין לי גרוש על התחת, (בעצם אף לא היה לי, אבל לא ברמה כזאת חמורה) אז התחלתי להבין שבעצם איזו בחורה תרצה בכלל להיות איתי כאשר יש לי את כל הקשיים בעולם (של בן אדם בן 50).!? אז מה יהיה אני אשאר בודד (ובתול) עד איזה גיל? אני אשכרה מתחרפן! ונראה לי שההורים שלי כבר חושבים שאני הומו. כנראה שעוד חסרים המון פרטים בסיפור אבל אני לא רוצה להעמיס עליכם כל כך הרבה בבאת אחת. אז מה אתם אומרים יש סיכוי שעוד יצא ממני משהו? Mr.Guy
אז ככה, אני חדש כאן אז תהיו עדינים