דייייייי

Bad life1

New member
דייייייי

דייי דייי נמאס לי אני לא יכולה יותר אני רוצה אותו!! אני רוצה לחתוך אני רוצה לבכות אני רוצה לישון כל היום...אני כבר לא יודעת מה לעשות רוצים לאשפז אותי!! איך הגעתי למצב הזה? למה הגעתי למצב הזה? אחרי תקופה טובה באה ירידה מטורפת למקום שאני לא מכירה...לא יודעת מה לעשות אני רק בוכה...בבית בוכה בשירות לאומי בוכה אצל הפסיכולוגית בוכה גם שאני כותבת את זה אני בוכה...

"ילדות מבית הספר לבושות אותו דבר
לא יודעות שדיכאון זה משהו שמתחיל ולא נגמר...

ילדות טובות של אמא כמו בסדרת הנעורים
איך לא רציתי להרגיש אז לקחתי כדורים..."

אל תדאגו אני לא הולכת להתאבד אני בהשגחה... וגם אני לא יתן לזה לנצח אותי זה לא יקרה!!!!!!!!!! אני ינצח!!!!!
 
Bad life


&nbsp
יקירתי,
עוברת עליך תקופה לא פשוטה... כמה זמן את כבר מרגישה את התחושות הללו?
האם את משתפת את הפסיכולוגית במה שעובר עליך?
מבעד לכאב ולקושי אני רואה נערה חזקה ואמיצה וגם אני יודעת ומאמינה שאת לא תתני לזה לנצח אותך. את תנצחי!
&nbsp
איתך

נויה
 

Bad life1

New member
נויה ��

אני בצקופה הזאת כבר מעל לחודשיים...אין לי כוח לכלום אני חוזרת מהשירות ישר למיטה נרדמ. עד הבוקר...אתמול נרדמתי בשש וחצי בצהריים וקמתי בשבע וחצי בבוקר...אני לא מספרת לפסיכולוגית כלום כי אני לא רוצה להלחיץ אותה יותר מידי...קשה לי נויה קשה לי להיות חזקה כי רגע פנוי שיש לי מגיעות מחשבות על מי שאני אוהבת מי שאני רוצה להקים איתו משפחה אבל זה לא יקרה אני חושבת מה יקרה אם אני לא יהיה איך יקבלו את זה מי יהיה עצוב ומי שמח ואיך יחיו בלעדיי...הבכי לא יוצא הדיכאון חוזר וצוחק עליי אני מנסה לצחוק עליו בחזרה זה לא כלכך עובד לי אני רעצה לחתוך אבל אני לא יכולה אסור אף אחד לא יודע על זה כבר יותר מחודש לא ראיתי את המתנדבת שלי מההפוך והיום היא התקשרה אליי כלכך שמחתי לשמוע אותה היא אמרה שהיא חושבת עליי הרבה ושהיא לא שכחה אותי והיא דואגת כלכך רציתי לדעת את זה ודאגתי שאולי אני כבר לא חשובה לה יותר אבל זה לא קרה אני אוהבת אותה הכי בעולם יש לי קשר מיוחד איתה אני רק רוצה חיבוק ממנה זה כלכך יעזור חבל שזה יקרה רק עוד שבועיים
 
למעלה