דיייייייייייייי

סף40

New member
דיייייייייייייי

נגמר הכח!
נגמר המאגר!
נגמר הרצון!

מה עושים?
 
מה עושים כשנגמר הכוח ואין יותר רצון להתמודד?

הולכים דחוף לחדר מיון!!
 


אויש, זו תחושה ממש קשה.
 
על דכאון, דחף לוותר, פניה לפורום, וחדר מיון

שלום לך שוב סף40, ושלום לשאר הקוראים,

מקווה מאוד שהגל עבר וכרגע את חשה טוב יותר, ונשמח אם תשתפי ותעדכני.
מוקדם יותר לא יכולתי להתיחס ביתר אריכות מאשר לבקש שתלכי לחדר מיון.

חשוב לי להבהיר לך ולכל הקוראים, שהפורום לא יכול לשמש מענה לצרכים מיידיים. הוא מיועד לשיתוף ולהתיעצות, אך אינו ערוך למענה מיידי למצוקה קשה.

נעמי ואני לקחנו על עצמנו מחויבות שלפחות אחת מאיתנו תכנס פעם ביום לפורום, ומאז התחלנו את הפורום, אנו עומדות במחויבות זו. לעיתים אנו נכנסות מספר פעמים ביום, אך אין לצפות לכך. אפשר לצפות רק שנכנס פעם ביום. מכתב נואש או בהול שנכתב בשעות הבוקר, עלול להיקרא רק בלילה, ויתכן שהמענה כבר לא יהיה רלבנטי.

אנא - במקרים של מצוקה קשה או דחף אבדני, אם אינכם בקשר עם מטפל קבוע, או הוא אינו זמין, פנו לחדר מיון על מנת לצלוח את הגל בשלום.

אנו עושות כמיטב יכלתנו להשיב ולהתיחס לכל שאלה או נושא שעולה לדיון, אך כפי שנכתב בהודעה המנהלתית, ייעוץ בפורום אינו תחליף לייעוץ אישי או לטיפול אישי, ובוודאי לא לחדר מיון.

נשמח לשמוע מה קורה איתך, סף40.
 
האם צלחת את הגל האחרון?

שלום לך שוב סף40,
דפדפתי קצת לאחור, וראיתי שאלתך בנוגע למטפלת שלא היתה זמינה עבורך במצב משבר, בין הפגישות. כתבת אז שבכוונתך להפסיק את הטיפול ההוא.
האם מאז מצאת מטפלת/ת אחר/ת?
האם את נמצאת באיזושהי מערכת אחזקה שוטפת?
ומה קורה איתך עכשיו, עם המשבר הנוכחי?
האם עברת את הגל בשלום?

נשמח אם תשתפי אותנו, ונשמח לעזור במידת האפשר.
 

סף40

New member
הגל האחרון.....

קודם כל תודה על התגובות
נכון, הייתה לי מטפלת שלא הייתה זמינה עבורי בשעת משבר.
עז בתי אותה.
מטפל אמור להחזיק, לשמור, להכיל, למנוע או לפחות לנסות את המטופל שלו בשוטף ובעיקר בזמן משבר.
נוצרת מערכת יחסים מאוד אינטימית של שיתוף של סודות כמוסים של רגשות קשים לא דומה לשום דבר.
כך לפחות אני רואה את הדברים. כאשר למצב נפשי שגם ככה ירוד נוסף משבר. שכבר לא ניתן להכילו ואין למי לפנות אז מה הטעם להמשיך.
הפגיעה והעלבון היו קשים.
מסיבות אלו לא פונה למטפל חדש.....
מהפחד שאפגע שוב.

נכון לעכשיו הגל נרגע.
עדיין נטולת כוח....
אבל חשוב יותר נטולת מחשבות
 
להתחיל טיפול חדש כשהמטפל הקודם אכזב ופגע

שלום לך סף40,

מקווה שככל שהימים עוברים את מתחזקת יותר ויותר.

כל כך כואב לשמוע איזה נזק מטפלים עלולים להותיר בליבות מטופליהם.
היטבת לתאר את היחס המיוחד הנוצר בין מטופל למטפל, שאינו דומה לשום דבר אחר. כפי שכתבו כאן אחרים, מטפלת טובה אינו תחליף לחברה או לבן זוג, אבל גם חברה או בן זוג אינם תחליף למטפלת טובה. זה פשוט קשר מסוג אחר, ובזמנים מסוימים ולצרכים שונים, כל אחד מהם נחוץ ולכל אחד תפקיד אחר.

טיפול הוא באמת מלאכה קשה. מעבר לתכנים שתכופות אינם קלים, להקשבה האמפתית שבאמת מנסה להכנס לנעלי המטופל, לטכניקות ולבחירות שצריך לעשות תוך כדי, המטפל צריך להיות עירני להשלכות שהמטופל עושה עליו, להשלכות הנגד שהוא עושה על המטופל, ולהבחין ביניהן לבין מערכת היחסים המציאותית הנוצרת בין שני אנשים. באמת לא קל. ועדיין זה תפקידו של המטפל.

עקב מנגנון ההשלכה, לעיתים מטופלים מאשימים את מטפליהם על דברים שלא נעשו, נפגעים מדברים שלא קרו, או מצפים ממטפליהם לדברים לא ריאלים, ומתאכזבים.

עקב המורכבות הרבה של מלאכת הטיפול, ולעיתים עקב חוסר נסיון, חוסר מקצועיות, השלכת נגד או קשיים אישיים, מטפלים שוגים בהבנת המטופל ונכשלים במתן מענה הולם לצרכיו.

זמינות בעת משבר, מעבר לשעה השבועית, היא דבר בסיסי מאוד בעיני, וקל להבין שהיעדרה מיצר תחושת נטישה, בדידות, חוסר אמון במטופלים ועוד תחושות קשות.

ועל אף כל זאת - יש מטפלים טובים מאוד ומסורים מאוד, ועל פי מה שאני מבינה מכתיבתך, את זקוקה לטיפול טוב, ולא נכון לך ואפילו מסוכן לעיתים, להשאר בלעדיו.

מאוד מקווה שתאזרי אומץ ותחפשי מטפל/ת נוסף, שיחזיר לך את האמון במטפלים, בבני אדם, בחיים ובעיקר בעצמך.

ב-ה-צ-ל-ח-ה !!
 
למעלה