דייט בחשיכה
תודה לgiligil55 על ההזמנה
----
נכנסתי לחדר. אף על פי שניסיתי לאחר, הגעתי ראשון. התאורה הדלוחה בחוץ האירה את פני החלל הקטן, שעיקרו היה כמובן מיטה. הדבר גרע מהרעיון של פגישה ראשונה בחושך מוחלט, אך לא עמדתי להתלונן. הדלקתי את המזגן, סגרתי את הדלת והכול נבלע בעלטה.
פסעתי בחדר לפני שאשכח את מיקומם של הרהיטים. בצעדים זהירים התקרבתי לכיסא עד שנגעתי בו בנעל, השפלתי את החולצה, חלצתי נעליים. פתחתי את הכפתורים במכנסיים והורדתי אותם בשתי תנועות יחד עם הגרביים והתחתונים.
המזגן הגביר את עוצמתו. בחשש קל נכנסתי למיטה, בתקווה שלא שגיתי ברושם הראשוני והיא אכן נקייה. המנורה על העמוד ברחוב כבתה, והאי הקטן של חצי אפלה ליד החלון נעלם גם הוא. שניות
זרמו, ושמעתי מעט חוץ מהדופק של עצמי באוזניי.
בפעם הבאה שהמנורה בחוץ כבתה, שנייה אחת אחרי, היא נכנסה. היססה לרגע, ואז המשיכה,
סלולארי בידה האיר את דרכה כדי לא להיתקל בדבר מה, אך בעוצמה כה נמוכה אפילו הצללית שלה נשארה לא ברורה.
אמרתי "היי" מנומס בלי להדגיש את הקול. אם לזרום עם הלא נודע, אז עד הסוף. לא זכיתי לתשובה, חוץ מנקישות של עקבים של הנעליים הקלות, עד שהיא התקרבה למיטה. "שכב על הבטן. אל תציץ", פקדה בלחישה. בנימה ניטרלית ככל שניתן היה לדמיין.
עשיתי כך, בזמן שהיא השתחררה מהבגדים. ניסיתי לקלוט רמזים, מהקלות בה היא מתפשטת,
מהמאמץ שנדרש להיפטר מהחזייה, אבל לא הצלחתי. שכבתי עם הפנים בסמיכה.
היא כרעה מעליי ונגעה בי. עמדתי להסתובב, אך ידה עצרה אותי. ריח של הבושם שלה שהיה עד עכשיו
כמעט בלתי נקלט, העלה את הדופק שלי לדרגה הבאה, וכל מה שראיתי מול עיניי היה האפלה המוחלטת מסביב. ידע נגעה בישבני והעבירה בי זרם. שפתיים השאירו עליי נשיקה מחשמלת, מצמררת, מעל עצם הזנב ולאורך עמוד השדרה עד שהתנתקו, בשקט. פטמה זקורה מהקור של המזגן, חמה כמו טיפה שנטפה מנר דולק, נגעה בגבי.
השיער שלה השתחרר ונפל על כתפי וגבי. שיער עדין, חלק ורך כמשי. מצאתי את מפרק כף היד שלה, ומשכתי אותו אליי בתנועה חלקה.
היא איבדה את שיווי המשקל ונפלה, תוך ניסיון להתגלגל ממני. היא נחתה על כף היד הזאת שלי, כיסתה אותה באחד מהאזורים הכי חמים בגופה. בעצם, ב-ה-אזור. היא נרתעה לרגע, אך לא ברחה. אולי לא רצתה להודות שהדבר קרה מוקדם יותר משרצתה, ואולי ברגע שנגעתי בה כבר לא היה איכפת לה. ולי
סוף-סוף הוקל להיווכח בנשיות הלא מוטלת בספק שלה ולהשתחרר מחשש מצחיק אך מרתיע שחלילה מדובר בגבר.
האצבעות שלי זלגו באותה השנייה לתוך החום. עצרו לרגע, הגיחו החוצה כדי לעסות את כל האזור מסביב. לפני שמשהו ישתנה, שיפרתי את הנגיעה. שמעתי את הנשימה שלה נקטעת. האגודל נצמד לדגדגן, הקמיצה נלחצה מול הפיסה המתוקה בין נרתיק לפי הטבעת, ושתי האצבעות ביניהן למדו, חקרו, שתו את החום לתוכם מבין לבין.
-------
לא יבוא המשך עקב עצלנות וחוסר דחף ליצור כרוניים.
לא חסרים לי מסרים.
תודה
תודה לgiligil55 על ההזמנה
----
נכנסתי לחדר. אף על פי שניסיתי לאחר, הגעתי ראשון. התאורה הדלוחה בחוץ האירה את פני החלל הקטן, שעיקרו היה כמובן מיטה. הדבר גרע מהרעיון של פגישה ראשונה בחושך מוחלט, אך לא עמדתי להתלונן. הדלקתי את המזגן, סגרתי את הדלת והכול נבלע בעלטה.
פסעתי בחדר לפני שאשכח את מיקומם של הרהיטים. בצעדים זהירים התקרבתי לכיסא עד שנגעתי בו בנעל, השפלתי את החולצה, חלצתי נעליים. פתחתי את הכפתורים במכנסיים והורדתי אותם בשתי תנועות יחד עם הגרביים והתחתונים.
המזגן הגביר את עוצמתו. בחשש קל נכנסתי למיטה, בתקווה שלא שגיתי ברושם הראשוני והיא אכן נקייה. המנורה על העמוד ברחוב כבתה, והאי הקטן של חצי אפלה ליד החלון נעלם גם הוא. שניות
זרמו, ושמעתי מעט חוץ מהדופק של עצמי באוזניי.
בפעם הבאה שהמנורה בחוץ כבתה, שנייה אחת אחרי, היא נכנסה. היססה לרגע, ואז המשיכה,
סלולארי בידה האיר את דרכה כדי לא להיתקל בדבר מה, אך בעוצמה כה נמוכה אפילו הצללית שלה נשארה לא ברורה.
אמרתי "היי" מנומס בלי להדגיש את הקול. אם לזרום עם הלא נודע, אז עד הסוף. לא זכיתי לתשובה, חוץ מנקישות של עקבים של הנעליים הקלות, עד שהיא התקרבה למיטה. "שכב על הבטן. אל תציץ", פקדה בלחישה. בנימה ניטרלית ככל שניתן היה לדמיין.
עשיתי כך, בזמן שהיא השתחררה מהבגדים. ניסיתי לקלוט רמזים, מהקלות בה היא מתפשטת,
מהמאמץ שנדרש להיפטר מהחזייה, אבל לא הצלחתי. שכבתי עם הפנים בסמיכה.
היא כרעה מעליי ונגעה בי. עמדתי להסתובב, אך ידה עצרה אותי. ריח של הבושם שלה שהיה עד עכשיו
כמעט בלתי נקלט, העלה את הדופק שלי לדרגה הבאה, וכל מה שראיתי מול עיניי היה האפלה המוחלטת מסביב. ידע נגעה בישבני והעבירה בי זרם. שפתיים השאירו עליי נשיקה מחשמלת, מצמררת, מעל עצם הזנב ולאורך עמוד השדרה עד שהתנתקו, בשקט. פטמה זקורה מהקור של המזגן, חמה כמו טיפה שנטפה מנר דולק, נגעה בגבי.
השיער שלה השתחרר ונפל על כתפי וגבי. שיער עדין, חלק ורך כמשי. מצאתי את מפרק כף היד שלה, ומשכתי אותו אליי בתנועה חלקה.
היא איבדה את שיווי המשקל ונפלה, תוך ניסיון להתגלגל ממני. היא נחתה על כף היד הזאת שלי, כיסתה אותה באחד מהאזורים הכי חמים בגופה. בעצם, ב-ה-אזור. היא נרתעה לרגע, אך לא ברחה. אולי לא רצתה להודות שהדבר קרה מוקדם יותר משרצתה, ואולי ברגע שנגעתי בה כבר לא היה איכפת לה. ולי
סוף-סוף הוקל להיווכח בנשיות הלא מוטלת בספק שלה ולהשתחרר מחשש מצחיק אך מרתיע שחלילה מדובר בגבר.
האצבעות שלי זלגו באותה השנייה לתוך החום. עצרו לרגע, הגיחו החוצה כדי לעסות את כל האזור מסביב. לפני שמשהו ישתנה, שיפרתי את הנגיעה. שמעתי את הנשימה שלה נקטעת. האגודל נצמד לדגדגן, הקמיצה נלחצה מול הפיסה המתוקה בין נרתיק לפי הטבעת, ושתי האצבעות ביניהן למדו, חקרו, שתו את החום לתוכם מבין לבין.
-------
לא יבוא המשך עקב עצלנות וחוסר דחף ליצור כרוניים.
לא חסרים לי מסרים.
תודה
