בדרך כלל, לגובה 7000 רגל
הטייס אכן יכול לשלוט ברמת הדיחוס בקבינת הנוסעים.
בדרך כלל, מקובל לדחס לגובה 7000 רגל. הסיבה שלא שומרים על גובה פני הים היא להפחית את הפרש הלחצים בין פנים המטוס ללחץ החיצוני השורר בגובה הטיסה.
כאשר המטוס מטפס, לחץ האוויר החיצוני פוחת עם הגובה בקצב הטיפוס. מערכת בקרת לחץ מאיטה את קצב הפחתת הלחץ בקבינה כך שמתקבל (אך לא תמיד) שכאשר המטוס מגיע לגובה השיוט, הלחץ בקבינה מגיע ללחץ אותו רוצים לשמור.
בהנמכה אותו הדבר רק בכיוון ההפוך.
כאשר מתחילים להנמיך הלחץ החיצוני עולה וגם הלחץ בקבינה, אך באיטיות רבה יותר. כאשר המטוס מגיע לגובה מסויים, הלחץ בקבינה מגיע לאותו הלחץ החיצוני ואז הוא ממשיך לעלות באותו הקצב שהמטוס מנמיך.
הרעיון הוא שהנוסעים לא יוטרדו יתר על המידה משינויי הלחץ.
אריאל אריאלי
