דיוני סדרות #63

טוני החתול

Well-known member
מנהל
כל מי שיש לו משהו להגיד על סדרת טלוויזיה ולא רוצה לפתוח נושא במיוחד מוזמן לכאן
 

dory30

Well-known member
בפרק הסיום של "החנות שיש בה הכל", הקורונה מכה בחנות ואשר חושף שיש לו סרטן. חבל שהסדרה נפסקה, מעניין האם בשל בעיות תקציב או כי ליוצר שלה היה בלקאאוט. בכל מקרה, מי שלא ראה שיראה. מומלץ בחום!

הסדרה הסקוטית "רגשות אשמה" היא פשוט נהדרת. מארק בונאר וג'ימי סייבס משחקים שני אחים שדורסים קשיש ומעלימים ראיות מהתאונה. במיוחד אהבתי את השכנה שאומרת להם שראתה הכל- ואת האחיינית של הדרוס.
 
כל מי שיש לו משהו להגיד על סדרת טלוויזיה ולא רוצה לפתוח נושא במיוחד מוזמן לכאן
הסדרה שאני צופה בה עכשיו, אותי לפחות מצחיקה עד דמעות: La Casa des las Flores, בנטפליקס. היא מופיעה תחת הסיווג "אופרות סבון".
העלילה לפחות בפרק הראשון פשוטה - משפחה מושלמת וכל השדים והשלדים שבארון. קיום של 2 "בתי פרחים", האחד מוכר פרחים והשני קברט של דראגקווינ'ס.
ממליץ בחיי ממליץ. ראשית זה לא באנגלית, ולא ממש אמריקאי-הוליוודי, שנית יש בה מודעות לז'אנר שמייצרת אין סוף בדיחות, השחקנים מעולים [יש לחלק מהם סגנון משחק ברכטיאני מעולה].
אגב, דראגקווינ'ס, עלתה עונה שלישית של GLOWUP בנטפליקס [אומני איפור, אבל לא כמו האמריקאים או אצלנו - איפור ביוטי/יופי] שנדרשים לעמוד בסטנדרטים של תיאטרון, תכניות טלוויזיה, איפור משנה פנים, תותבות וכו' וכו'. על כל פנים הפרק השני היה מוקדש לסדרה POSE, עונה 3.
 

מילי08

Well-known member
יצא לי לראות חצי פרק ראשון של מעילה וזה עשוי מצוין. שחזור תקופתי נהדר ועיקר יהודה לוי שהיה מעולה (אני לא עוקבת אחריו וזה די תפס אותי בהפתעה שהוא שחקן טוב).
אבל אני לא יודעת אם אני אמשיך כי אני זוכרת היטב את הסיפור ואני לא מתה על ז'אנר הפשע האמיתי. חוץ מזה, שאני קצת חלוקה בדעתי לגבי אתי אלון. מצד אחד ייתכן שהיא היתה קורבן של הנסיבות ושל המשפחה, אבל מצד שני - לעזאזל.. היא הפילה בנק שלם במו ידיה...
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
התחלתי לראות סדרת אנימציה חדשה בנטפליקס שנקראת Centaurworld
קונספט מוזר שסוס מעולם מלא מלחמה (ומה שנראה כמו סדרת אנימציה רצינית מאוד) מועבר בפורטל לעולם של סנטאורים מדברים (ומה שנראה כמו סדרת אנימציה לילדים סטייל מיי ליטל פוני)
וזה מחזמר עם מוסיקה ממש טובה באופן מפתיע.
והקאסט המדבב כולל כמה כוכבי ברודווי (למשל אנג'ליקה מהמילטון)
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
ראיתי פרק ראשון של הסדרה הבריטית Lovesick בנטפליקס.
(וגיליתי עכשיו שבעבר קראו לה Scrotal Recall ואני מאוד שמח שמישהו הבין שעדיף שם אחר)
הסדרה כבר שנים רבות על רשימת הלצפות-מתישהו-כנראה שלי, אבל לאחרונה היו כמה המלצות ואז היום כשדיפדפתי בנטפליקס ראיתי אותה והחלטתי שהגיע הזמן.

הקונספט הבסיסי של הסדרה הוא על חבורת חברים שבמרכזה בחור צעיר שמגלה שיש לו כלמידיה והוא צריך לספר לכל הבחורות שהוא שכב איתן בעבר כדי שיבדקו.
אז די מהר בפרק הבנתי את הקטע של הסדרה - כי אני תמיד חשבתי שזה מוזר שהקונספט הבסיסי של הסדרה זה שהגיבור צריך להודיע לנשים שאולי יש להן כלמידיה. זה משהו שאמור להיות מהיר, איך זה מחזיק סדרה? או האם זה רק ההתחלה ואז זה ממשיך משם.
אבל הרעיון שכל פרק (אני מניח) יהיה פלאשבק ליחסים של דילן עם אישה אחרת זה רעיון נחמד. במיוחד בגלל שזה נעשה באופן אלפבתי, מה שאומר שאנחנו נקבל את הסיפור באופן לא כרונולוגי. זה יהיה בטח מבלבל, אבל מעניין.
מיד בתחילת הפרק קלטתי שאביגייל זאת בטח לא החברה שלו שהוא הביא לחתונה. והאמת שכמעט מיד חשדתי שזאת עובדת המלון. אחר כך פתאום תהיתי אם נגלה שזאת הכומר, אבל אז התברר שצדקתי בהתחלה. אבל אנחנו כנראה נחזור אל זאת שהייתה חברה שלו כי הוא שכב איתה אז הוא צריך להגיד גם לה. וכנראה בגלל זה בכוונה לא אמרו את שמה. אני מאוד מקווה שנחזור גם אל הכומר. (כומרית?)

חוץ מזה הבהירו שבעבר לאיבי היו כנראה רגשות כלפי דילן ובהווה כנראה לדילן יש רגשות כלפי איבי. אז אני מניח שזה סיפור האהבה הראשי של הסדרה ונראה אותו מתפתח דרך הפלאשבקים בעיקר. אם כי אני מקווה שהוא לא שכב איתה כי אם הוא נפגש איתה ולא מספר לה על הכלמידיה רק כי היא לא בסדר האלפבתי זה קצת חרא. בכל מקרה היא בE אז הוא אמור להגיע אליה מהר.

זהו, אני לא התלהבתי מהפרק הראשון, אבל היה נחמד ומסקרן אותי איך זה יתקדם.
 

מילי08

Well-known member
השלמתי סוף סוף את הפרקים החדשים של קופה ראשית ואת שני הפרקים החדשים של the white lotus.
קופה ראשית ממשיכים לשמור על רמה גבוהה של כתיבה ויוצרים הומור וסאטירה נהדרים, וצוות השחקנים הוא וואו! טיטינסקי של דוב נבון זה יצירת מופת של בניית דמות.

the white lotus- מצוינת אבל עבורי היא לא סדרה לצפיית רצף. בפרק השני כבר הרגשתי מחנק מסוים מהדמויות ומההתרחשויות. שתי הטינאייג'ריות ממש מעצבנות אבל גם די חד מימדיות כדמויות.
 

אוסווין

Active member
זה מאוד עקרות.
אהבתי ממש את הסצנה האחרונה, שאלמה נכנסת לכלא ומדמיינת שהיא בפרמיירה של סרט בכיכובה. מתמצת יפה את מה שהם רצו להעביר עם הדמות הזאת.
חבל שריטה התגלתה כדמות הרבה יותר משנית בסיפור ממה שחשבנו.
כנראה שחום זה צבע של עוני, כי זה הצבע היחיד שריטה לבשה אחרי שיצאה מהכלא חח.
אבל היה אחלה.
 

didalf

Well-known member
שמיגדון פרק 5
ממ אין לי הרבה מה להגיד היום.

הכי חמוד היה השיר של אשת הכומר המרשעת (חעחע מרשעת כי וויקד. בסוף כשהיא החזיקה את המטאטא חצי ציפיתי לדיפיינג גרביטי:-D). בא לי פופיולר עכשיו:

כמובן שהילד הוא הבן של המורה ולא אח שלה.

היה משעשע גם הקטע הברונית שבאמת תמיד היא הרעה בסרטים למרות שתמיד העוזרת התמימה בעצם גונבת לה את הארוס. וגם זה שהמכונית המשיכה לנסוע.

הנה ארון טוויט! אבל הוא לא שר! הרגיש לי פרק ממש קצר.

זהו שבוע הבא כבר פרק אחרון ואני בעיקר דואגת מה יקרה עם הכומר וראש העיר:-D
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
אז התחלתי את הסדרה הישראלית החדשה בנטפליקס - Hit & Run
לא היה מדהים, אבל הציפיות שלי היו די נמוכות משום מה אז דווקא התרשמתי לטובה. בכל מקרה זה רק פרק ראשון אז אני מניח שאני יותר אשאב לעלילה בהמשך.

אז יש התנהגות מסתורית של האישה הראשית (דני) לפני שהיא נפגעת על ידי המכונית. אבל האם זה פשוט שהיה לה רומן?
והאם זה מקרי שהאדם שהיה לה רומן איתו הוא מישהו מהמוסד או משהו?
באופן כללי קשה לי להאמין שהתאונה הייתה במקרה כי זאת סדרה וצריך להיות משהו. אבל מצד שני זה לחלוטין נראה כמו תאונה - היא עברה את הכביש לא במעבר חציה ובכלל בלי להסתכל. כלומר לולא החלק זה הפגע וברח אז לחלוטין לא היו יכולים להאשים את הנהג.
חוץ מזה יש את האדם המסתורי עם האקדח שפרץ לבית של הגיבור - ואז נעלם אחרי שהוא מת.
האם הוא היה שם כדי למצוא משהו שהיה שייך לה?

ואיך כל זה מתקשר לכך ש3 שבועות בעתיד הגיבור בבית כלא אמריקאי (אני מניח שבכוונה כדי לגלות משהו)
 

dory30

Well-known member
בפרק 2, שמתם לב שבאחד הקטעים לייזר עם חולצה של "שלום עכשיו". זה אמין בכלל?
בפרק 3, מאיר מתלבט האם לבוא לקראת הוריה של רות גוטליב ולשנות את שם המשפחה ל "משהו פחות ספרדי".
בפרק 4, מומחש הפער הבין דורי. קודם כל ברצון של אליהו לסרי לסגור לבנו אבינועם את הישיבה, מחשש לפגיעה במשפחה ובו אישית כפוליטיקאי. שנית, גדליה מתקומם ממודל האירוסי בזק של של מוטי בראון, אבא של דבורה ולייזר. בהחלט חומר למחשבה, לגבי החברה החרדית בישראל והחברה שלנו בכלל.
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
הכי חמוד היה השיר של אשת הכומר המרשעת
היה שיר חמוד באמת של אשת הכומר. אבל היא רעה.
וראו את ראש העיר אבל הוא לא אמר שום דבר.
כמובן שהילד הוא הבן של המורה ולא אח שלה.
זה היה אולי צריך להיות ברור, אבל לא חשבתי על זה עד שהיא "נעלבה" ממה שהוא אמר. ואז זה באמת היה ברור.
מסכן הילד שגילה ככה.
היה משעשע גם הקטע הברונית שבאמת תמיד היא הרעה בסרטים למרות שתמיד העוזרת התמימה בעצם גונבת לה את הארוס. וגם זה שהמכונית המשיכה לנסוע.
אני לא מספיק מכיר את הסרטים האלו, ככה שלא הרגישה לי כאילו היא סוג של תפקיד ברור.
אבל זה גרם באמת למליסה להשמע נוראית. זה שהיא מגלה שלרופא יש בת זוג והיא פשוט אומרת לה שהם מאוהבים ושהיא צריכה לוותר בנימוס. אני מניח שלא ככה התנהגה הגיבורה בצלילי המוזיקה.
סוף סוף ג'יין קרקובסקי הופיע. השיר שלה היה גם נחמד מאוד. וכמו שאמרתי, מליסה התנהגה אליה נורא אז אני לא מאשים אותה על כך שהיא זרקה את מליסה מהאוטו.
אם כי אז מסתבר שהיא כן נאצית... :-D
הנה ארון טוויט! אבל הוא לא שר! הרגיש לי פרק ממש קצר.

זהו שבוע הבא כבר פרק אחרון ואני בעיקר דואגת מה יקרה עם הכומר וראש העיר
כן, זה הרגיש נורא קצר.
את בטוחה שזה אמור להסתיים שבוע הבא? אני מניח שזה יהיה סוף פתוח, לחלוטין.
אם כי זה ששניהם מצאו את אבני הלב שלהם בסוף אולי באמת מצביע על סיום.
אבל האם הם יתנו את אבני הלב שלהם עכשיו לאנשים החדשים בחיים שלהם?
העניין הוא שהמורה באמת חמודה מאוד, אבל הרופא ממש לא. קודם כל הוא היה אדם נוראי בפרק הקודם ה"והשתנה" מאוד מהר. ועכשיו גילינו שהוא בעצם בגד במישהי אחרת.
 

didalf

Well-known member
זה היה אולי צריך להיות ברור, אבל לא חשבתי על זה עד שהיא "נעלבה" ממה שהוא אמר. ואז זה באמת היה ברור.
אה כן לא חשבתי על זה עד שהיא נעלבה ואז זה היה מאד ברור.

אני לא מספיק מכיר את הסרטים האלו, ככה שלא הרגישה לי כאילו היא סוג של תפקיד ברור.
ממ קצת כמו באבא מתארס (הסרט הזה עם לינזדי לוהן בתפקיד כפול) וטלנובלות וכל מיני סרטים שבהם יש איש עשיר אלמן ובודד, בד"כ עם ילדים, ויש לו ארוסה בלונדינית עם וייב מרשעי כזה שהילדים לא אוהבים, ואז באה האומנת או משהו והוא מתאהב בה ואותה הילדים כן אוהבים.

אבל זה גרם באמת למליסה להשמע נוראית. זה שהיא מגלה שלרופא יש בת זוג והיא פשוט אומרת לה שהם מאוהבים ושהיא צריכה לוותר בנימוס. אני מניח שלא ככה התנהגה הגיבורה בצלילי המוזיקה.
היא כמובן לא אומרת לה שהיא צריכה ללכת, אבל הברונית אכן מוותרת בנימוס כשהיא מבינה שהקפטן מאוהב במריה. (ודווקא לא מזמן ראיתי את הסרט הזה והערכתי את זה שהיא מוותרת בבנימוס ולא עושה תחמונים מרושעים, ובכללי שלמרות שמדובר בסרט ישן וטרופ מוכר של ברונית עשירה ורעה היא דווקא לא רעה אלא די אנושית סה"כ).

אגב ראיתי בפייסבוק שבוע שעבר שמישהו ציין שהתפקיד של ג'וש פה הוא די היפוך מהתפקיד שלו בסרט הנשף שהיה בנטפליקס לא מזמן, ורק אח"כ קלטתי שמי שמשחקת את המורה שיחקה את אחת הבנות בסרט (זאת שהדמות הראשית מאוהבת בה) ושזה די קריפי כי הוא היה המנהל והיא תלמידה בתיכון ועכשיו הם זוג.
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
ממ קצת כמו באבא מתארס (הסרט הזה עם לינזדי לוהן בתפקיד כפול) וטלנובלות וכל מיני סרטים שבהם יש איש עשיר אלמן ובודד, בד"כ עם ילדים, ויש לו ארוסה בלונדינית עם וייב מרשעי כזה שהילדים לא אוהבים, ואז באה האומנת או משהו והוא מתאהב בה ואותה הילדים כן אוהבים.
אוקי זה כנראה באמת יש טרופ כזה כי את כאן תיארת בדיוק את העלילה של הסדרה Country Comfort (כלומר כמעט, נטפליקס ביטלה את הסדרה בסוף עונה 1 אבל זה היה ברור שזה בכיוון של זה).
אגב ראיתי בפייסבוק שבוע שעבר שמישהו ציין שהתפקיד של ג'וש פה הוא די היפוך מהתפקיד שלו בסרט הנשף שהיה בנטפליקס לא מזמן, ורק אח"כ קלטתי שמי שמשחקת את המורה שיחקה את אחת הבנות בסרט (זאת שהדמות הראשית מאוהבת בה) ושזה די קריפי כי הוא היה המנהל והיא תלמידה בתיכון ועכשיו הם זוג.
אוי, זה באמת קריפי
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
ראיתי את הפרק הראשון של הסדרה Mr. Corman
שכתב וביים ג'וזף גורדון לוויט שגם מככב בה

מצד אחד הרגיש לי תוך כדי צפיה שיש הרבה מה לומר עליה. מצד שני זה קשה כי אין המון לומר שהוא ממש טוב.

אהבתי את איך שג'וש אוכל את עצמו שהוא התייחס אל Sacagawea בתור הfemale guide של לואיס וקלארק. וזה שכשהוא מנסה להסביר את עצמו הוא מחכה לאישור של ילדה בת 10 שהוא יצא מזה בשלום בלי להיות מעליב. זה די מגוחך, אבל אני יכול לראות את זה קורה.

באופן כללי אהבתי את הקטע בכיתה. אני מקווה שנראה יותר מזה.

ממש קיוויתי שהערב של ג'וש עם הבחורה ההיא יסתיים טוב, אבל היה ברור מהשניה הראשונה שזה בטח הולך לאסון. ואז איכשהו זה נגמר כאילו לא נורא ובכל זאת התדרדר להעלבות נוראיות. ולמרות שהאישה הייתה מגעילה, זה לא שהוא יצא בתור הבחור הטוב בעיני. במיוחד עם משפט המחץ שלו בסוף.

לא ברור מה היה הקטע שלו במכונית כשהוא כאילו ראה מישהו הומלס וניסה לעקוב אחריו. והיו לו פלאשים בעיניים שגרמו לי לחשוב שהוא מדמיין משהו.

כל השיחה שלו עם אמא שלו על מה שחשוב בחיים מאוד דיבר אלי. במיוחד כרגע. האם מה אתה עושה כעבודה הכי חשוב? האם חשוב לשמור על תחביב שלא עבד כקריירה? האם הכי חשוב, או רק חשוב המשפחה?

ובמקרה (או שלא במקרה) ערוץ היו-טיוב של קונאן אובריין פירסם היום ראיון טלוויזיה מלפני 23 שנה עם השחקן הצעיר:
 

Lhuna3

Well-known member
לא סדרה אבל
קודם כל תרגעו ברור שאהבתי את זה.

בשירים הראשונים התעורר אצלי חשש שבאמת חסר לי הרקע שצופים אמריקאים מגיעים איתו ואני לא מבינה את כל הרפרנסים. היו שם למשל שמות ששמעתי בעבר אבל לא ידעתי עליהם כלום, כמו אהרון בר ולה פאייט (יכול להיות שהם הוזכרו פעם בדיאלוגים בסדרה הבית הלבן או משהו). אפילו עצרתי רגע וגיגלתי who was Alexander Hamilton אבל כמובן שמעבר לפסקה הראשונה התעצלתי לקרוא וחזרתי למחזה.
בסופו של דבר אני מרגישה שבאמת למדתי פרק על המהפכה האמריקנית בצורה מעולה, צריך ללמד ככה את כל הפרקים בהיסטוריה.

השירים באמת כתובים מושלם וכל כך מדויק ומוצלח, אי אפשר להכחיש את זה. אין בהם מילה אחת מיותרת או רגע משעמם שאת אומרת "אוקיי הבנו, נקסט". והשחקנים-זמרים מושלמים. אהבתי במיוחד שמירנדה מצליח לשחק רגעים כמו בכי בצורה טבעית בתור השיר. אהבתי גם את העיוורון לצבעים לכאורה בליהוק |כן| (לכאורה כי אני מניחה שבעצם זה מכוון מאוד. בכל אופן הכי נחמד זה ששחור משחק את ג'פרסון ומתייחסים לזה שיש לו עבדים) והמוזיקה היא הרבה היפ הופ שזה תמיד כיף. המלך ג'ורג' היה כאילו אתנחתא קומית אבל יותר משהצחיק אותי התפעלתי מכמה שהוא שר יפה. זה מרשים גם שהמחזה כולו מוזיקלי, אין שם דיאלוגים מחוץ לשירים (אולי פה ושם משפט או שניים). אני לא זוכרת אם יצא לי לראות עוד מחזמר כזה (מנסה להזכר אם עלובי החיים היה).

[והזוי לי כל כך שהם באמת... סגרו סכסוכים בדו-קרב יריות|פנים| זה מרגיש לי כמו משהו שהיה אמור להיות המצאה של סיפורי אגדות על אבירים אבל אני יודעת שזה באמת היה במציאות, אבל וואו זה כל כך דפוק, הם היו אנשים אינטלגנטיים, בשביל מה לעשות דבר כל כך טיפשי??]

זה לא יכול להכנס אצלי למקום של הסרט "שיער" שנמצא עמוק בתוך הלב שלי שנים רבות... אבל כן זה מחזה מבריק ומהנה מאוד וגם מצליח לרגש, ואני מניחה שעוד אחזור לקטעים ממנו.

וזהו סתמתי עוד חור בהשכלה!
 

didalf

Well-known member
בשירים הראשונים התעורר אצלי חשש שבאמת חסר לי הרקע שצופים אמריקאים מגיעים איתו ואני לא מבינה את כל הרפרנסים. היו שם למשל שמות ששמעתי בעבר אבל לא ידעתי עליהם כלום, כמו אהרון בר ולה פאייט (יכול להיות שהם הוזכרו פעם בדיאלוגים בסדרה הבית הלבן או משהו). אפילו עצרתי רגע וגיגלתי who was Alexander Hamilton אבל כמובן שמעבר לפסקה הראשונה התעצלתי לקרוא וחזרתי למחזה.
בסופו של דבר אני מרגישה שבאמת למדתי פרק על המהפכה האמריקנית בצורה מעולה, צריך ללמד ככה את כל הפרקים בהיסטוריה.
חחח אין צורך לקרוא מלמדים אותך הכל במחזמר.
אבל כמובן שיש כל מיני אי דיוקים ששונו בשביל זרימת עלילה אז לא כדאי ללמד ככה היסטוריה:-D (למשל אנג'ליקה כבר הייתה נשואה כשהיא פגשה את המילטון)

אהבתי גם את העיוורון לצבעים לכאורה בליהוק |כן| (לכאורה כי אני מניחה שבעצם זה מכוון מאוד.
כן זה גימיק ידוע ומכוון של לין. נראה לי שההסבר הוא "אמריקה של פעם מסופרת ע"י אמריקה של היום" וגם ללהק בכוונה אנשים שלא ילוהקו לתפקידים האלה בחיים אם היו מתחייבים לדיוק היסטורי.

זה מרשים גם שהמחזה כולו מוזיקלי, אין שם דיאלוגים מחוץ לשירים (אולי פה ושם משפט או שניים). אני לא זוכרת אם יצא לי לראות עוד מחזמר כזה (מנסה להזכר אם עלובי החיים היה).
כן עלובי החיים גם כזה.
יש אנשים שזה קשה להם ואני מבינה למה אבל אני מתה על זה.

[והזוי לי כל כך שהם באמת... סגרו סכסוכים בדו-קרב יריות|פנים| זה מרגיש לי כמו משהו שהיה אמור להיות המצאה של סיפורי אגדות על אבירים אבל אני יודעת שזה באמת היה במציאות, אבל וואו זה כל כך דפוק, הם היו אנשים אינטלגנטיים, בשביל מה לעשות דבר כל כך טיפשי??]
נכון:-D

קודם כל תרגעו ברור שאהבתי את זה.
יופי שמחה לשמוע|מאוהב| עכשיו תשמעי את הפסקול מליון פעם תוך כדי עבודה זה כיף.
 

מילי08

Well-known member
לא סדרה אבל
קודם כל תרגעו ברור שאהבתי את זה.

בשירים הראשונים התעורר אצלי חשש שבאמת חסר לי הרקע שצופים אמריקאים מגיעים איתו ואני לא מבינה את כל הרפרנסים. היו שם למשל שמות ששמעתי בעבר אבל לא ידעתי עליהם כלום, כמו אהרון בר ולה פאייט (יכול להיות שהם הוזכרו פעם בדיאלוגים בסדרה הבית הלבן או משהו). אפילו עצרתי רגע וגיגלתי who was Alexander Hamilton אבל כמובן שמעבר לפסקה הראשונה התעצלתי לקרוא וחזרתי למחזה.
בסופו של דבר אני מרגישה שבאמת למדתי פרק על המהפכה האמריקנית בצורה מעולה, צריך ללמד ככה את כל הפרקים בהיסטוריה.

השירים באמת כתובים מושלם וכל כך מדויק ומוצלח, אי אפשר להכחיש את זה. אין בהם מילה אחת מיותרת או רגע משעמם שאת אומרת "אוקיי הבנו, נקסט". והשחקנים-זמרים מושלמים. אהבתי במיוחד שמירנדה מצליח לשחק רגעים כמו בכי בצורה טבעית בתור השיר. אהבתי גם את העיוורון לצבעים לכאורה בליהוק |כן| (לכאורה כי אני מניחה שבעצם זה מכוון מאוד. בכל אופן הכי נחמד זה ששחור משחק את ג'פרסון ומתייחסים לזה שיש לו עבדים) והמוזיקה היא הרבה היפ הופ שזה תמיד כיף. המלך ג'ורג' היה כאילו אתנחתא קומית אבל יותר משהצחיק אותי התפעלתי מכמה שהוא שר יפה. זה מרשים גם שהמחזה כולו מוזיקלי, אין שם דיאלוגים מחוץ לשירים (אולי פה ושם משפט או שניים). אני לא זוכרת אם יצא לי לראות עוד מחזמר כזה (מנסה להזכר אם עלובי החיים היה).

[והזוי לי כל כך שהם באמת... סגרו סכסוכים בדו-קרב יריות|פנים| זה מרגיש לי כמו משהו שהיה אמור להיות המצאה של סיפורי אגדות על אבירים אבל אני יודעת שזה באמת היה במציאות, אבל וואו זה כל כך דפוק, הם היו אנשים אינטלגנטיים, בשביל מה לעשות דבר כל כך טיפשי??]

זה לא יכול להכנס אצלי למקום של הסרט "שיער" שנמצא עמוק בתוך הלב שלי שנים רבות... אבל כן זה מחזה מבריק ומהנה מאוד וגם מצליח לרגש, ואני מניחה שעוד אחזור לקטעים ממנו.

וזהו סתמתי עוד חור בהשכלה!
די שכנעת אותי לנסות גם, אבל אני לא יודעת מתי
 

מילי08

Well-known member
תעזבי את כל מה שאת עושה ולכי לראות עכשיו
המילטון זה עדיפות מעל הפורום;-)
חח, האמת שלא דחוף לי עד כדי כך. ואני שוקלת ברצינות לחזור לישון קצת כי היה לי הספק טוב הבוקר (ניקיתי את הארגז חול של החתולים והכנתי עוגה. זה המווון :-P:)
ואני רוצה לראות היום את האלמנה השחורה סוף סוף, אז לא יודעת מתי המילטון יקרה
 
למעלה