כל מי שיש לו משהו להגיד על סדרת טלוויזיה ולא רוצה לפתוח נושא במיוחד מוזמן לכאן
הסדרה שאני צופה בה עכשיו, אותי לפחות מצחיקה עד דמעות: La Casa des las Flores, בנטפליקס. היא מופיעה תחת הסיווג "אופרות סבון".כל מי שיש לו משהו להגיד על סדרת טלוויזיה ולא רוצה לפתוח נושא במיוחד מוזמן לכאן
היה שיר חמוד באמת של אשת הכומר. אבל היא רעה.הכי חמוד היה השיר של אשת הכומר המרשעת
זה היה אולי צריך להיות ברור, אבל לא חשבתי על זה עד שהיא "נעלבה" ממה שהוא אמר. ואז זה באמת היה ברור.כמובן שהילד הוא הבן של המורה ולא אח שלה.
אני לא מספיק מכיר את הסרטים האלו, ככה שלא הרגישה לי כאילו היא סוג של תפקיד ברור.היה משעשע גם הקטע הברונית שבאמת תמיד היא הרעה בסרטים למרות שתמיד העוזרת התמימה בעצם גונבת לה את הארוס. וגם זה שהמכונית המשיכה לנסוע.
כן, זה הרגיש נורא קצר.הנה ארון טוויט! אבל הוא לא שר! הרגיש לי פרק ממש קצר.
זהו שבוע הבא כבר פרק אחרון ואני בעיקר דואגת מה יקרה עם הכומר וראש העיר
אה כן לא חשבתי על זה עד שהיא נעלבה ואז זה היה מאד ברור.זה היה אולי צריך להיות ברור, אבל לא חשבתי על זה עד שהיא "נעלבה" ממה שהוא אמר. ואז זה באמת היה ברור.
ממ קצת כמו באבא מתארס (הסרט הזה עם לינזדי לוהן בתפקיד כפול) וטלנובלות וכל מיני סרטים שבהם יש איש עשיר אלמן ובודד, בד"כ עם ילדים, ויש לו ארוסה בלונדינית עם וייב מרשעי כזה שהילדים לא אוהבים, ואז באה האומנת או משהו והוא מתאהב בה ואותה הילדים כן אוהבים.אני לא מספיק מכיר את הסרטים האלו, ככה שלא הרגישה לי כאילו היא סוג של תפקיד ברור.
היא כמובן לא אומרת לה שהיא צריכה ללכת, אבל הברונית אכן מוותרת בנימוס כשהיא מבינה שהקפטן מאוהב במריה. (ודווקא לא מזמן ראיתי את הסרט הזה והערכתי את זה שהיא מוותרת בבנימוס ולא עושה תחמונים מרושעים, ובכללי שלמרות שמדובר בסרט ישן וטרופ מוכר של ברונית עשירה ורעה היא דווקא לא רעה אלא די אנושית סה"כ).אבל זה גרם באמת למליסה להשמע נוראית. זה שהיא מגלה שלרופא יש בת זוג והיא פשוט אומרת לה שהם מאוהבים ושהיא צריכה לוותר בנימוס. אני מניח שלא ככה התנהגה הגיבורה בצלילי המוזיקה.
אוקי זה כנראה באמת יש טרופ כזה כי את כאן תיארת בדיוק את העלילה של הסדרה Country Comfort (כלומר כמעט, נטפליקס ביטלה את הסדרה בסוף עונה 1 אבל זה היה ברור שזה בכיוון של זה).ממ קצת כמו באבא מתארס (הסרט הזה עם לינזדי לוהן בתפקיד כפול) וטלנובלות וכל מיני סרטים שבהם יש איש עשיר אלמן ובודד, בד"כ עם ילדים, ויש לו ארוסה בלונדינית עם וייב מרשעי כזה שהילדים לא אוהבים, ואז באה האומנת או משהו והוא מתאהב בה ואותה הילדים כן אוהבים.
אוי, זה באמת קריפיאגב ראיתי בפייסבוק שבוע שעבר שמישהו ציין שהתפקיד של ג'וש פה הוא די היפוך מהתפקיד שלו בסרט הנשף שהיה בנטפליקס לא מזמן, ורק אח"כ קלטתי שמי שמשחקת את המורה שיחקה את אחת הבנות בסרט (זאת שהדמות הראשית מאוהבת בה) ושזה די קריפי כי הוא היה המנהל והיא תלמידה בתיכון ועכשיו הם זוג.
חחח אין צורך לקרוא מלמדים אותך הכל במחזמר.בשירים הראשונים התעורר אצלי חשש שבאמת חסר לי הרקע שצופים אמריקאים מגיעים איתו ואני לא מבינה את כל הרפרנסים. היו שם למשל שמות ששמעתי בעבר אבל לא ידעתי עליהם כלום, כמו אהרון בר ולה פאייט (יכול להיות שהם הוזכרו פעם בדיאלוגים בסדרה הבית הלבן או משהו). אפילו עצרתי רגע וגיגלתי who was Alexander Hamilton אבל כמובן שמעבר לפסקה הראשונה התעצלתי לקרוא וחזרתי למחזה.
בסופו של דבר אני מרגישה שבאמת למדתי פרק על המהפכה האמריקנית בצורה מעולה, צריך ללמד ככה את כל הפרקים בהיסטוריה.
כן זה גימיק ידוע ומכוון של לין. נראה לי שההסבר הוא "אמריקה של פעם מסופרת ע"י אמריקה של היום" וגם ללהק בכוונה אנשים שלא ילוהקו לתפקידים האלה בחיים אם היו מתחייבים לדיוק היסטורי.אהבתי גם את העיוורון לצבעים לכאורה בליהוק(לכאורה כי אני מניחה שבעצם זה מכוון מאוד.
כן עלובי החיים גם כזה.זה מרשים גם שהמחזה כולו מוזיקלי, אין שם דיאלוגים מחוץ לשירים (אולי פה ושם משפט או שניים). אני לא זוכרת אם יצא לי לראות עוד מחזמר כזה (מנסה להזכר אם עלובי החיים היה).
נכון[והזוי לי כל כך שהם באמת... סגרו סכסוכים בדו-קרב יריותזה מרגיש לי כמו משהו שהיה אמור להיות המצאה של סיפורי אגדות על אבירים אבל אני יודעת שזה באמת היה במציאות, אבל וואו זה כל כך דפוק, הם היו אנשים אינטלגנטיים, בשביל מה לעשות דבר כל כך טיפשי??]
יופי שמחה לשמועקודם כל תרגעו ברור שאהבתי את זה.
די שכנעת אותי לנסות גם, אבל אני לא יודעת מתילא סדרה אבל
קודם כל תרגעו ברור שאהבתי את זה.
בשירים הראשונים התעורר אצלי חשש שבאמת חסר לי הרקע שצופים אמריקאים מגיעים איתו ואני לא מבינה את כל הרפרנסים. היו שם למשל שמות ששמעתי בעבר אבל לא ידעתי עליהם כלום, כמו אהרון בר ולה פאייט (יכול להיות שהם הוזכרו פעם בדיאלוגים בסדרה הבית הלבן או משהו). אפילו עצרתי רגע וגיגלתי who was Alexander Hamilton אבל כמובן שמעבר לפסקה הראשונה התעצלתי לקרוא וחזרתי למחזה.
בסופו של דבר אני מרגישה שבאמת למדתי פרק על המהפכה האמריקנית בצורה מעולה, צריך ללמד ככה את כל הפרקים בהיסטוריה.
השירים באמת כתובים מושלם וכל כך מדויק ומוצלח, אי אפשר להכחיש את זה. אין בהם מילה אחת מיותרת או רגע משעמם שאת אומרת "אוקיי הבנו, נקסט". והשחקנים-זמרים מושלמים. אהבתי במיוחד שמירנדה מצליח לשחק רגעים כמו בכי בצורה טבעית בתור השיר. אהבתי גם את העיוורון לצבעים לכאורה בליהוק(לכאורה כי אני מניחה שבעצם זה מכוון מאוד. בכל אופן הכי נחמד זה ששחור משחק את ג'פרסון ומתייחסים לזה שיש לו עבדים) והמוזיקה היא הרבה היפ הופ שזה תמיד כיף. המלך ג'ורג' היה כאילו אתנחתא קומית אבל יותר משהצחיק אותי התפעלתי מכמה שהוא שר יפה. זה מרשים גם שהמחזה כולו מוזיקלי, אין שם דיאלוגים מחוץ לשירים (אולי פה ושם משפט או שניים). אני לא זוכרת אם יצא לי לראות עוד מחזמר כזה (מנסה להזכר אם עלובי החיים היה).
[והזוי לי כל כך שהם באמת... סגרו סכסוכים בדו-קרב יריותזה מרגיש לי כמו משהו שהיה אמור להיות המצאה של סיפורי אגדות על אבירים אבל אני יודעת שזה באמת היה במציאות, אבל וואו זה כל כך דפוק, הם היו אנשים אינטלגנטיים, בשביל מה לעשות דבר כל כך טיפשי??]
זה לא יכול להכנס אצלי למקום של הסרט "שיער" שנמצא עמוק בתוך הלב שלי שנים רבות... אבל כן זה מחזה מבריק ומהנה מאוד וגם מצליח לרגש, ואני מניחה שעוד אחזור לקטעים ממנו.
וזהו סתמתי עוד חור בהשכלה!
תעזבי את כל מה שאת עושה ולכי לראות עכשיודי שכנעת אותי לנסות גם, אבל אני לא יודעת מתי
חח, האמת שלא דחוף לי עד כדי כך. ואני שוקלת ברצינות לחזור לישון קצת כי היה לי הספק טוב הבוקר (ניקיתי את הארגז חול של החתולים והכנתי עוגה. זה המוווןתעזבי את כל מה שאת עושה ולכי לראות עכשיו
המילטון זה עדיפות מעל הפורום![]()
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.