הסצינה האהובה עלי בפרק
זה כשפופי מגיעה למשרדים של קולד אליאנס המתחרים ודן עושה לה סיור, והכל שם כזה רגוע ונורמלי ומכבד את כולם, והיא רק אז קולטת שמה שקורה אצלה בחברה זה פסיכי ודפוק מכל מיני בחינות.
וגם שמבחוץ זה נשמע די גס רוח שהם מתייחסים לילד (פוטי שו) כ"חתיכת חרא קטן".
 
וחוץ מה CW באמת היה נהדר.
 
וחוץ מזה מישהו כבר חייב להגיד את זה: לרוב מקלהני (איין) יש גוף אלוהי.
 
וג'ו באמת נורא מצחיקה כשהגבוה מרים אותו והיא מזועזעת וכזה:
nah, he's good!
...
nah!
והפרצופים שלה....
 
זה כשפופי מגיעה למשרדים של קולד אליאנס המתחרים ודן עושה לה סיור, והכל שם כזה רגוע ונורמלי ומכבד את כולם, והיא רק אז קולטת שמה שקורה אצלה בחברה זה פסיכי ודפוק מכל מיני בחינות.
וגם שמבחוץ זה נשמע די גס רוח שהם מתייחסים לילד (פוטי שו) כ"חתיכת חרא קטן".
 
וחוץ מה CW באמת היה נהדר.
 
וחוץ מזה מישהו כבר חייב להגיד את זה: לרוב מקלהני (איין) יש גוף אלוהי.
 
וג'ו באמת נורא מצחיקה כשהגבוה מרים אותו והיא מזועזעת וכזה:
nah, he's good!
...
nah!
והפרצופים שלה....