דיון

אבל תראי

אני מדברת פה על ידידות חזקה כמו אחים... וגם אם זה יהפוך אחרי איזה שנה וחצי לחברות במובן הרומנטי - מה הבעיה? הרי תחשבי שהקשר פה מתחיל נגיד בגיל 16, אז בגיל 17 וחצי כבר אין עם זה בעיה...
 
לדעתי זה הקשר הכי הכי בריא,אבל

מה יקרה אם אחד מהם לא ירצה? מה יקרה אם אחד מהם כן ירצה ויאכל את הלב בזמן שהוא ישמע איך השני מתאהב באחרים ולא בו? יש המון סיבוכים לזה
 
תקשיבי

אחד ירצה והשני לא - זו בעיה שיכולה לקרות גם בלי הידידות הקרובה. אהבה חד-סטרית היא אהבה חד-סטרית בלי קשר לשאלה האם שני הצדדים היו בקשר קודם.
 

tamarhp

New member
לא נכון

אפשר להיות בקשר ממש ממש ממש טוב עם מישהו, והוא יכול להיות אחלה בנאדם, אבל הוא לא טיפוס בשביל להיות חבר שלו או בעל לעתיד (קרן, קחי לתשומת ליבך
).
 

קיפיק

New member
זה לא כ"כ מדויק...../images/Emo4.gif

העיקרון, ידידות "אחים" כמו זאת, יכולה לגרום לאחד הצדדים להתאהב בשני, אבל כמו בכל ידידות, בין הידידים יש סודות, גם על אהבות (שאחד הצדדים מתאהב במישו מחוץ לידידות) וזה בהחלט יכול לפגוע בידידות עם קשר קודם. אבל זה הכל תלוי בבניאדם, ובאיך שהם לוקחים אחד את השני...
 

lali37

New member
מיכל תראי,

אולי אין ממש בעיה עם גיל 17 וחצי אבל אני לפחות לא הייתי רוצה חבר בגיל כזה כי במידה וזה הופך לרציני ואתם בכיוון של חתונה (ואני יוצאת מנקודת הנחה שבמידה ואת חברה של מישהו במובן הרומנטי זה כדי להגיע בסוף לחתונה אם תרגישו שאתם מתאימים...) אז לא תוכלו לחכות הרבה זמן וזה ממש לא קל להתחתן בגיל 19, אפילו בגיל 20 זה לא קל בכלל וזה עוד עם לחכות יותר משנתיים... ואם תגיעו למסקנה שאתם לא מתאימים יהרס הקשר ואת תאכלי את עצמך והוא ממש יחסר לך... וחוצמזה מי אמר שתעבור שנה וחצי עד שתהיה חברות במובן הרומנטי? זה יכול להגיע גם אחרי חצי שנה עד שנה
 
אבל,

אם הם יסתדרו טוב, וזכותם להיתחתן כשהם ירצו, אולי בכל זאת יסתדר להם להיתחתן בגיל די צעיר, יש אנשים כאלה...
 

lali37

New member
זכותם לעשות מה שירצו...

אבל בכל זאת, אני נותנת לה עצה... ולמה להכניס ראש בריא למיטה חולה? הרי ברור שהם יתחתנו בגיל צעיר במידה וזה יקרה, ובכל זאת זה ממש קשה..
 

tamarhp

New member
ממממממממממממ

פעם הכל היה אחרת. בנות היו מתחתנות בגיל 12-18, לא היתה חובה לגמור תיכון, צבא או שירות לאומי. לא היה צורך בתואר או לימודי מקצוע בשביל להשיג עבודה מכובדת שתפרנס את המשפחה. האבא היה מלמד את הבן שלו לעבוד במקצוע שלו - מלאכת כפיים (סנדלרות, חייטות, חקלאות), או היה שולח אותו להיות שולייה אצל פועל אחר. הבשלות המינית (מבחינת פיזית-גופנית ומבחינה נפשית - יצר המין) מתפתחים בדיוק בגיל הזה ונמצאים בשיאם וזה הגיל בו הקימו משפחה. היום זה לא ככה. לא היה צריך ללמוד ולקבל תואר, לגמור תיכון, צבא ושירות לאומי. קשה להקים משפחה בלי בסיס כלכלי, היינו - תואר, מקצוע, התמחות, ניסיון.... נשים חילוניות רבות מעדיפות לוותר על גידול ילדים בשביל הקריירה.... עד שמגיעים לחתונה, אנחנו כבר לא בשיא.. ועד אז - מנסים "לגנוב" הזדמנויות קטנות אחרות, בדרך. אצל הדתיים זה "רק" ידידים, מקסימום חברים, אצל החילוניים זה הרבה יותר... אם היינו חיים בעולם בו היתה אפשרות להתחתן בגיל הזה - גיל תיכון - זה היה יכול להיות הטוב ביותר, כי אז לא היתה לנו את הדילמה הזו, שמצד אחד אנחנו מפתחים את הרצון למין השני, ומצד שני זה אסור למשך כל כך הרבה שנים... אבל בזמננו אין אפשרות כזו (אפילו מבחינת החוק), ולכן מתחתנים בד"כ בגילאי 21 ומעלה (אצל הדתיים. אצל החילוניים - אפילו הרבה אחרי...) ואנחנו "תקועים" עם חלומות שווא על בני המין השני...
 
תראי,

לדעתי את צודקת, אבל לא כ"כ הסכמתי איתך במשפט: "אפילו בגיל 20 זה לא קל בכלל וזה עוד עם לחכות יותר משנתיים" לאו דווקא. לדעתי זה תלוי מאד בבנאדם. יש כאלה שחושביםש הם כן יכולים להחזיק מעמד בבית שהם יתחילו לבנות בגיל 20, יש כאלה שלא מרגישים בנויים לזה. אני חושבת שפה זה ממש תלוי בהרגשה של הבנאדם, אם הוא מספיק בוגר והכל. אני חושבת שאני ארצה להתחתן בגיל 20 ככה...
 

lali37

New member
תראי,

כל אחד יכול להחזיק מאמץ, ויש הרבה זוגות שמתחתנים בגיל הזה. ובכל זאת זה ממש לא פשוט... וזה בכלל לא קשור לאדם בוגר או לא כי אני חושבת שרב האנשים מספיק בוגרים בגיל 20 בשביל להתחתן, זה קשה בגלל ש2 בני הזוג ילדים וזה יותר המצב הכלכלי שלם והכל...
 
השאלה היא

אם זה באמת משנה גיל 20, בוא נגיד אפילו גיל 21, לגיל 24. לא יותר מדי. משנה אבל לא בהרבה. לא חושבת ככה? כי... מגיל 21 עד 24 פחות או יותר אותם דברים קורים: אוניברסיטה, עבודה, לא יותר מדי שינויים...
 
למעלה