דיון

[זאת היא אני]

דיון

היי בנות, לרוב אני סמויה כאן אבל רציתי להעלות נושא לדיון.. אתן חושבות שקשר מסוג שכזה- קשר שמבוסס בעיקר על טלפונים וסמסים ופגישות אחת לשבועיים בממוצע, הוא קשר שונה מקשרים אחרים? אם כן במה אתן רואות את ההבדל מתבטא? אתן חושבות שזה קשר חזק יותר או שלהפך? יוצא לכן לתהות האם הקשר שלכם יחזיק מעמד יותר טוב/ פחות טוב בנסיבות של קשר "נורמלי? הכוונה- אתן חושבות שאם הייתן רואות את החייל על בסיס יומיומי, אז הקשר שלכם היה שונה? אני אישית חושבת שהקשר הזה מאוד שונה מקשרים "רגילים", אני חושבת שכמה שכרגע יש לנו התמודדויות קשות יותר מאשר בקשרים אחרים (הגעגועים, ההמתנה, התהתמודדות עם הזמן המועט ביחד..), למרות זאת, יוצא לי לחשוב שאולי כשנשתחרר נגלה שהקשר שלנו לא באמת כזה עוצמתי, אולי מה שגורם לנו להרגיש כך זו העובדה שיש לנו חיים מלאים ועצמאיים במשך השבוע, ולכן הפגישות שלנו תמיד מלאות בגעגוע, צפייה והתגשות, ואולי ללא כל אלה הקשר שלנו יהיה יותר סתמי ושגרתי- נראה אחד את השני מספר פעמים בשבוע ולא נבין ממה הייתה כל ההתרגשות. מממ, מקווה שהבהרתי את עצמי טוב, אשמח לראות האם יש מישהי שמזדהה ולו במעט, ואם לא אז מה דעתכן. אלה סתם תהיות שעלו אצלי עכשיו ואשמח לשמוע את דעתכן... שבת שלום

 

[sl92]

תלוי למי קשר שונה...

לכל הבנות פה זה קשר רגיל....אבל אם אני משווה את הקשר שלי עם החייל עכשיו לקשר של לפני שנה+ שהוא היה אזרח וגם אני זה קשר שונה לחלוטין...כרגע זה הקשר שלנו טלפונים סמס ופגישה אחת לשבועיים במקרה הטוב... אני בטוחה שזה קשר חזק.קשר כזה גורם לריחוק ואם מצליחים לשמור על האהבה אז כנראה שזה קשר חזק ולא משנה אם רואים אחד את השנייה פעם ב..ועוברים מלללא משברים...ובכי...ומריבות אבל בכל זאת האהבה קיימת!!! קשר כזה יכול להרוס מערכות זוגיות אבל גם יכול לחזק אותן!תלוי בבני זוג עצמם..כמה הם מקריבים אחד בשביל השנייה וכמה הם מסוגלים להתמודד עם זה... אני מזדהה איתך על המחשבולת מה יקרה שנשתחרר(שזה עוד הרבה זמן חח שנתיים..) אבל ברור שזה עולה..לפני הצבא היינו רגילים להיות אחד בתחת של השני 24\7 ועכשיו במקרה הטוב פעמיים בחודש...אז רגילים לצפות לחכות וגם להיות לבד..מה יקרה שנשתחרר?לא נמאס אחד על השני?תגמר ההתרגשות?הציפייה?ההמתנה? מזדהה לגמרי!!!

 

[זאת היא אני]

כן זה העניין בדיוק

להבדיל ממך ובן זוגך, אני וחבר שלי התתחלנו את הקשר כבר כשהיינו שנינו חיילים, לכן זה עוד יותר מגביר לי את התהיות, כי אין לי שמץ של מושג איך זה יהיה אחרת.... האמת שנחמד לי לקרוא שגם לך יש מחשבות כאלה על השחרור,,, חח שאני לא לבד בזה... באמת שמה שהזכרת לגבי להימאס אחד על השני ושתגמר ההתרגשות- זה מה שהכי מסקרן אותי איך זה יהיה. את לא מרגישה שעצם העובדה שהייתם בקשר גם לפני הגיוס עוזרת לך לענות על השאלות האלה? הכוונה- את, שהיית בעבר (=לפני הגיוס) במצב עליו אני מדברת (=אחרי השחרור), את לא מרגישה שיש לך יותר מושג לגי איך זה יהיה? יותר ממני לדוגמה? נ.ב, סליחה שאני לא קשורה, אבל ראיתי אתמול באחד השרשורים הישנים שרשמת שהייתי בסוג של בקתת ספא ובפיקניק עם רכב גולף כזה, אשמח אם תוכלי לכתוב לי כאן או במסר פרטים (שם המקום, טלפון, כתובת וכו') על שני המקומות. תודה רבה

 

[זאת היא אני]

שהייתי=שהייתם

 

[חברה לנצח2]

ברור שזה שונה

רוב הקשרים נפגשים יותר ועושים יותר דברים יחד, אבל כמו שאומרים בואי לא נשווה. אני לא יודעת מה איתך אבל זה לא קשר רגיל לפחות בשבילי שקשה לי ואני לא יוכולה לשתף את האדם שהכי קרוב אליי זה הורג אותי! יש לי אמנם הרבה רגעי משבר כמו שבחיים לא הייתי אבל עמוק בפנים אני חושבת איך הקשר היה נראה אם לא היה את הצבא. וכן זה מייאש ומתסכל אבל אין מה לעשות כלבכות לא יעזור...

 

[זאת היא אני]

אממ האמת

היא שלא לזה התכוונתי.... לא דיברתי על הקשיים כרגע, דיברתי יותר על מה יהיה אחרי הצבא.. לא נורא, שיהיה לך שבוע טוב

 

[חברה לנצח2]

קשיים אחכ`?

קודם שהזמן הזה יעבור בכייף ולא לחשוב מה יהיה אחכ`, אצלי זה שונה כחבר שלי רוצה לחתום קבע כמה שיותר, ככה שאחכ` לא נראה באופק בכלל...

 

[Please Dont Cry]

ברור שזה שונה!

אני הרבה פעמים חושבת לעצמי שזה לא קשר אמיתי בכלל... בקשר "אמיתי" בני הזוג הרבה יותר מעורבים אחד בחיים של השני, מדברים, נפגשים, וממש חלק אחד מהשני. ובקשר עם חייל.. טוב, לא בדיוק. ועצם העובדה שכל הקשר שלנו מבוסס על טלפון לפעמים נראית לי כזאת מגוחכת. כאילו, איזה מן קשר זה אם כל מה שאנחנו עושים זה לדבר חצי שעה ביום לשאול איך היה ומה קורה? זה טיפשי. ונכון שזה שלא מתראים ולא נפגשים הופך את הקשר לכזה חזק ומלא געגועים וציפייה לרגע שהוא חוזר, אבל זאת גם אהבה אמיתית לדעתי. כי זה קשר שיכול להתפרק נורא בקלות והכי קל בעולם להישבר ולהאשים את הצבא ולהגיד שזה לא עובד. וכן, אני מאוד מאוד מסכימה עם הקטע של מה יהיה כשנשתחרר.... אני חושבת על זה מדי פעם, אבל אין לי יותר מדי מה להתעמק בזה כי אני לא יכולה לדעת באמת מה יהיה. אם יהיה לנו טוב - נהיה ביחד, אם לא - לא. מה שכן, זה בטוח יהיה שונה ומוזר ואני מניחה שהרבה זוגות שעוברים את הצבא נפרדים אחרי, כי משהו שם לא עובד יותר. אז, נקווה לטוב?

 

[זאת היא אני]

וואי

לא הייתי יכולה לנסח את זה טוב יותר! תיארת בדיוק את מה שעבר לי בראש.. על זה שאולי זה לא באמת קשר אמיתי, על זה שזה לא מובן מאליו שאני והוא עדיין ביחד ולא ניפרדנו כי" אי אפשר עם היציאות האלה והצבא ממש מקשה"... לגבי הפסקה האחרונה, באמת אי אפשר לדעת, צודקת, נזרום עם מה שיהיה. שמעת על זוגות כאלה? שנפרדים אחרי שעברו את הצבא? כי מעניין אותי לדעת- האם זו באמת תופעה נפוצה ואפשרית, או שאני סתם לא קשורה חח...... אכן, נקווה לטוב!

 

[DeadlyRose]

ברור שזה שונה!

למרות שאת לא יכולה להשוות קשר עם חייל לקשר עם אזרח, את רואה את ההבדלים ... אני חושבת שהקשר הזה חזק יותר בלי ספק , כי למרות שהוא באיזשהו חור נידח ואת נשארת בסביבה שלך ואתם נפגשים מעט- אתם נשארים נאמנים אחד לשנייה , מעריכים הרבה יותר את הפגישות שיש ביחד ומנצלים את הזמן הרבה יותר טוב . בנוסף , כמו שאת אומרת - הוא מכיל הרבה התמודדויות- מרחק , תדירות הפגישות , הזמן שאתם יכולים לדבר בטלפון וכו' . לדוגמא , אני עכשיו יוצאת עם חייל קרבי שחוזר הביתה אחת לשבועיים-שלושה ומשרת בחורים שבחיים לא נגיע אליהם , ואני יכולה לומר לך שכל סמס וכל פעם שהוא מתקשר מקפיצים לי את הלב ; כשבקשרים אחרים ראיתי את זה כמשהו כ"כ טריוואלי ומובן מאליו .

אני לא חושבת שיש לך מה לפחד מהשחרור שלכם ... אם לא תהיו ממש אחד עם השני 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע , עדיין יהיו הציפייה וההתרגשות והגעגוע . מקווה שעזרתי איכשהו

 

[זאת היא אני]

אכן עזרת

נחמד לקרוא שזה מה שאת חושבת, לפי דברייך התנסת גם בקשרים אחרים לפני הצבא, וכיף לקרוא שאת רואה את חלק מההבדלים בקשר הזה כחיוביים (ד"א, בנוגע לסמסים ושיחות ממנו, זה בדיוק ככה גם אצלי, מעניין אם זה 'סתם' כי אנחנו מאוהבות או באמת כי זה יותר 'נדיר'?). מקווה שכך באמת יהיה, שגם אחרי השחרור תהיה התרגשות וגעגוע, ולא סוג של "שוק" בנוגע למערכת יחסים שלנו חח...

בכל אופן, כיף לקרוא את הביטחון שיש לך בנושא הזה, זה מרגיע, טנקיו

 

[DeadlyRose]

אין בעד מה ../images/Emo13.gif

אני תמיד לוקחת קושי כהזדמנות ולא בתור מכשול, וזה עוזר המון. בנוגע לסמסים ושיחות ממנו- אני חושבת שזה סוג של גם וגם- כלומר, ברור שאם זה היה מבחור שאין לך רגשות אליו, זה לא ישאיר את אותו האפקט... אבל אם תקבלי מבחור שאת מאוהבת בו המון סמסים ושיחות ביום, זה קצת יעיק עלייך

אה, וד"א... קצת אמונה במערכת היחסים הזו ובאהבה שלכם לא מזיקה בכלל.

 

[זאת היא אני]

חחחח

מצחיק אותי שמההודעות הבודדות שכתבתי, הצלחת להגיע למסקנה בשורה האחרונה שהיא ללא ספק אינה רחוקה מהמציאות, ממ אכן יש לי קצת נטייה לפסימיות שכזאת במערכת יחסים שלנו (דווקא באהבתנו לא חסרה לי אמונה..) אשמח אם תרשמי לי איך הגעת למסקנה הזו, מסקרן אותי לדעת, אין לי בעיה עם ביקורת בונה, תודה

 

[DeadlyRose]

תראי

זה נשמע כאילו את ממש לחוצה מהשחרור מצה"ל, כאילו שזה כל מה שמחזיק את הקשר.. וחשוב להבין שאמנם הקשר ישתנה (תדירות הפגישות, התקשורת וכו'), אבל חשוב לשמור על ראש פתוח ולהבין שזה אמנם שונה, אבל לא בהכרח רע. אני שמחה לשמוע שיש לך אמונה באהבה שלכם, ומאחלת לכם המון בהצלחה!

 

[scene queen]

זה שונה,ללא ספק.

אבל אף פעם לא היו לי תהיות אם הקשר שלי ושל בן זוגי יהיה שונה אם הוא לא היה חייל, כי היינו ביחד לפני שהוא התגייס אז אני יודעת איך זה לראות אותו על בסיס יומיומי וכו'. מה שכן,אני יודעת שהריחוק הזה גרם לי להעריך יותר את הקשר,והקשר שלנו נהיה חזק יותר,עוצמתי יותר ובעיקר מבוסס יותר על רומנטיקה מאשר סתם עוד זוג שדלוק אחד לשני על התחת. מאז שהוא התגייס אני מרגישה יותר את הדברים שבונים את הזוגיות לזוגיות טובה ויציבה כמו תמיכה ופירגון. לא שלא היו תמיכה ופרגון קודם,אבל זה קצת שונה כשצריך לפרגן ולתמוך במישהו שנכנס למסלול קשה ביותר וחוזר כל 28 יום הביתה. שם צריך הרבה יותר תמיכה,ולהראות שאני פה לא משנה מה,ואני מחכה לו. והעשרים ושמונה יום האלו לא מזיזים אותי ס"מ מהקשר שלנו. בקשר לשוני,לדעתי הקשר חזק יותר. למה? זה נורא קל להיות בקשר עם מישהו שאת רואה כל יום, שאת מדברת איתו כל יום מאשר להיות עם מישהו שאת בקושי רואה,בקושי מדברת איתו-זה הרבה יותר קשה,ואם למרות הקושי העצום הזה אתם עדין ביחד ועדין אוהבים-לדעתי,זה אומר שהקשר חזק יותר. אני לא מזלזלת חלילה בזוגיות שבה בני הזוג רואים אחד את השני הרבה במשך השבוע, אבל צריך חוזק נפשי עצום בשביל לחכות למישהו ולא להישבר כשלפניכם יש הרבה זוגות שרואים אחד את השני הרבה. זה קשה יותר וזאת הסיבה שזה הופך את זה לחזק יותר. למרות שאני מבינה אנשים שחושבים שהקשר פחות חזק כי כביכול לא מדברים הרבה,לא משתפים הרבה אבל אני חושבת שדווקא בגלל זה,שאתה מצליח לתומך בבנאדם שאתה בקושי רואה ובקושי מדבר איתו הופך את זה למשהו מיוחד. אישית,כל פגישה איתו מלאה בציפייה והתרגשות וגעגועים,גם אם ראיתי אותו לפני כמה שעות.וזה קרה עוד לפני שהוא התגייס. זה פשוט ככה,הציפיות והגעגועים והרגשות לא התחילו בגלל הצבא,הם פשוט התחזקו וההערכה לקשר שלי התחזקה.

 

[זאת היא אני]

קודם כל תודה על

התגובה הארוכה והמפורטת. ענית לי על כל התהיות ממקום של מישהי שהייתה שם- שחוותה את הקשר והגעגועים לפני הצבא וגם במהלכו. לקחתי כמה דברים לתשומת ליבי ממה שרשמת. בעיקר אהבתי ללמוד מהניסיון האישי שלך, שכן אין לי חברות שהן חברות של חיילים ולכן לא הזדמן לי לשמוע סיפורים שכאלה (או בכלל) בנושא. תודה ושבוע מקסים

 

[scene queen]

בבקשה ../images/Emo13.gif

מצטערת שיצאה קצת חפירה,אבל שמחה שעזרתי

אם תרצי לשאול עוד משהו את תמיד מוזמנת לשלוח מסר. אני בעצמי לפעמים מופתעת איך אני מצליחה להחזיק 28 או 21 יום בלעדיו. כנראה שאם הוא באמת חשוב לך,מתרגלים

 

[GrowingMadness]

יש לזה את היתרונות והחסרונות שלו.