דיון...

CoF loveR

New member
דיון...../images/Emo41.gif

כאשר הייתי עוד ילדה קטנה העולם נראה בעיני הרבה יותר פשוט והרבה יותר "קל". אחרי השנים שאני מתבגרת אני מגלה שהוא אינו פשוט כמו שהוא נראה בהתחלה... אני זוכרת עוד בערך לפני שנה ההורים שלי כמעט ולא לחצו עלי כלל, ועכשיו הם הרבה יותר קשוחים איתי ומצפים ממני להרבה יותר
בזמן האחרון הם מונעים ממני יותר דברים ומצפים שאלמד... הרבה... (כי הם סבורים שזה הדבר הכי חשוב), אני לא יודעת למה אבל אני מרגישה שאולי זה הורס יחסים בין חברות/חברים כי הם ממש מעצבנים לפעמים!!! ואני כבר לא יודעת מה לעשות... אני מרגישה שאולי הם עדיין חושבים שאני תלוייה בהם מאד... אבל האמת אני כבר מרגישה שאני יכולה להסתדר בכוחות עצמי.. אז רציתי לשאול האם זה קורה גם לאחרים או שזו רק אני
האם פתאום בגיל מסויים ההורים לחצו עליכם ודרשו מכם יותר
 

DeAth ScrEaM

New member
הממממ....

גמאני פעם חשבתי שהעולם יפה יותר... אבל... מסתבר שהוא לא כל כך יפה... (ואני לא אומרת שאין דברים נחמדים.. אני פשוט מציינת את העובדה שלא תמיד כיף לחיות)... לגבי ההורים.... אצלי הם לא לחצו עלי כל עוד היו לי ציונים סבירים בשבילם (זאת אומרת ממוצע 85+).. אבל אחורי שעברתי לביצפר למהונדסים ויש לי נכשלים (יותר מידי) אז.... הם לא בדיוק מרוצים מהעובדה וכל פעם שרואים שאני מתבטלת קצת מתחילים עם ההצקות האלה.. בגדול אני יודעת שהם עושיםאת זה בשבילי... כי הם דואגים לעתיד שלי.. אבל עדיין... מציק ולא הכי נעים :/ אני חושבת שגם אצלך זה ככה... ההורים לא לוחצים עליך בגלל שהם חושבים שאת תלויה בהם יותר מידי או משו... פשוט הם ממש רוצים שתצליחי ולפעמים הם שוכחים איפה הגבול וקצת נסחפים.... פשוט.... תני להם להבין בדרך עדינה שאת יודעת מה בדיוק את רוצה להשיג ותראי להם שאת עושה משו כדי להשיג את זה... ואז הם ירפו קצת... :)
 
אמממ

נכון מאוד כשאנו קטנים אנחנו לא רואים את הקשיים של החיים.. ברור שקל לנו כשההורים דואגים לנו,שומרים עלינו,עושים הכל בשבילנו... עובר זמן ואנחנו גדלים ואז העיניים נפתחות ואנחנו רואים את העולם בעיניים של בוגרים ולא ילדים קטנים... בקשר לההורים שלי הם אף פעם לא לחצו עליי שאני אלמד כי תמיד היו לי ציונים ממש טובים... אצלי עד גיל 17 הייתה בעיה אחרת,הם פשוט לא היו נותנים לי לצאת מהבית.. הם אמרו שהם סומכים עליי ויודעים שלא אעשה שטויות אבל קשה להם לסמוך על העולם ועל האנשים...תמיד הייתה לי הבעיה הזאת שבכל פעם שאני יוצאת מהבית אמא ישר צעקה"ויקה עד 10" כן עד 10 רק נתנו לי לצאת בגיל 17
וזה היה כל כך מעצבן ועצוב..כאילו מה אני יוצאת עם חברים ואני כבר צריכה לחזור הביתה חוץ מזה תמיד גם היו מתקשרים אליי ושואלים אותי איפה אני,עם מי והיו אומרים תחזרי כבר מאוחר... עד שיום אחד פשו הייתי ממש עצבנים והתחלתי להגיד להם שזה ממש אבל ממש לא מתאים לי ושאני כבר לא ילדה קטנה שלא יכולה לעשות כלום בלעדיהם... ועם הזמן התחלתי לצאת עד הבוקר וברור שבהתחלה היו צעקות,ריבים,בעיות איתם אבל עד שיום אחד אמרתי להם והסברתי שהם יכולים לא לדאוג לי... ישבנו וניהלנו שיחה וזה ממש עזר... לדעתי כל הורה מצפה מילד שלו שיהיה ילד מיוחד,ושיהיה שונה משאר הילדים רק שלא תמיד זה ככה ובסופו של דבר הם מגלים שילד לא יכול להיות מישהו מיוחד רק כי הורה רוצה את זה...וכל הלחץ הזה לא יעזור וזה רק יקלקל את מערכת היחסים בין ילד להורים...
 
בגיל 17 עד שעה 10 רק?????

איזה באסה! אבל דווקא כשה הלטת להתארס בגיל 18 לא היה ריבים כמו שהבנתי.. מוזר..
 
סוניה גם בגיל 18

הם ניסו להחזיק אותי בבית ושאצא כמה שפחות... כן היו המון ריבים בבית עד שפשוט הבהרתי להם שאני כבר לא ילדה קטנה! אבל בסוף קיבלו את זה... וכן לצאת בגיל 17 רק עד 10 זה בהחלט באסה...חחחחחחח
 

M a r U s k A

New member
אוף גמאני רוצה להתארס ../images/Emo10.gif

ואממ לי אין את הבעיה הזאת.. גם לא הייתה אני לא בת 18 עוד וכמעט כל יום נמצאת אי שם באיזור של השטחים
אבל אני בעצמי משתדלת לחזור לא מאוחר בשביל שההורים לא ידאגו אם הייתי יוצאת באזור הבית הייתי חוזרת יותר מאוחר מאשר בשעה 1. הם מתחשבים בי ואני בהם
 

Dynamo1929

New member
../images/Emo45.gif

פשוט צריך לקחת את ההורים לשיחה ולהסביר להם שאת מבינה יפה מאד את המצב ודואגת לעתיד שלך לא פחות מהם, וזה שהם כן לוחצים עלייך או לא, זה לא ישנה דבר, הריי את כבר לא ילדה בת 10 תחת פיקוח מתמיד של ההורים שצריך לאמר לה כל הזמן מה לעשות. פשוט תתני להם להבין שאת עצמאית ומבינה הכל יפה מאד, ומובן שאת רואה לנכון להשקיע בלימודים כי זה באמת חשוב, והמצד השני גם חיי החברה/החיים הרומנטים שלך חשובים לך, ולכן תוכלי לשלב בין השניים גם מבלי שהם ישבו לך על הראש כל הזמן...
 

Angel lips

New member
תשמעי...

ככול שאת גודלת את נעשת אחרית יותר על תחומים רבים, יש גיל שזה הגיל הצעיר יותר שאת מפנימה דברים מפתת את הכישורים שלך, ברגע שאת גודלת את יותר ויותר קרובה לעתיד שלך, העתיד שלך אומר להסתדר בכוחות עצמך. כשאנחנו קטנים יש עליינו פחות אחריות ופחות מטלות כי אנחנו עוד רחוקים מהעתיד שבו אנחנו צריכים לצאת לבד לחיים, כשהיית קטנה קלחו אותך, הלבישו אותך האכילו אותך והחליפו לך חיתולים והכל לאט לאט את לוקחת את המטלות האלה ולומדת לעשות אותם בעצמך, ההורים שלך לוחצים עליך בעניין הלימודים כי הם בעצמם לחוצים הם רוצים לראות את התוצאות שהשקיעו בך לאורך השנים, באמת בשנים האחרונות ללימודים הן החשובות ביותר בחיינו כי זה העתיד שלנו, ככול שיהיו גבוהים יותר ככה תתקבלי לתפקידים בחירים יותר בצבא יותר סיכויים שתתעסקי במקצוע שאת רוצה, ובכלל זה המפתח שלך לחיים. גם עליי ההורים לוחצים עם הגיל יותר ויותר.
 
צריך להיות גם גבול לכל הלחץ הזה..

הם צריכים א.להבין שלימודים זה לא הכל ב.הם צריכים להבין שיש דברים ש"ילד"שלהם יכול להחליט עליהם בעצמו בלי לחץ שלהם!........
 

the freaky girl

New member
../images/Emo13.gif../images/Emo45.gif

צודקת 100% .. מסכימה לחלוטין.. גם עם ההורים שלי אותו סיפור.. הם דואגים יותר מידיי..:/ וזה מעצבן ומציק.. גם "מסדרים" ככה שאני אשקיע מלא זמן בלימודים כי לימודים זה חשוב ובלי תעודת בגרות אני לא אוכל להתקבל לאוניברסיטה, ואני צריכה להשיג תעודה טובה (ואני יכולה.. :/ ) ובשביל זה צריך עכשיו להשקיע...... בלה בלה בלה... גם קודם הם סמכו עליי על כל מיני דברים, ובשנים האחרונות הם ממש "דואגים" לי... מרוב דאגה מתנוון להם השכל... :| אוף, ממש כאילו לקחו קורסים "איך לאמלל יותר את החיים של הילד/ה המתבגר/ת שלך"..
אני בטוחה שאחרי זה יהיה טוב, אבל בינתיים זה נורא מציק.. עודף דאגה..
 

CoF loveR

New member
זהוווו...!../images/Emo45.gif

זה בדיוק מה שהם אומרים לי כל הזמן
פשוט אני רואה את שאר החברים שלי ואצלהם זה לא ככה.... ואני מרגישה שאני היחידה שההורים שלה הכי מעצבנים ודואגים לה...
איך אני יכולה להוכיח להם שאני אחראית מספיק נגיד לחזור בשעה קצת יותר מאוחרת...?
 
למעלה