תגובה
השפה העברית הינה שפה שמית מקבוצת הלשונות השמיות מערביות, דובריה הראשונים לא היו יהודים מן הסיבה הפשוטה שהשפה העברית קיימת יותר זמן מן הדת היהודית. הדת היהודית השתנתה מאוד ב2000 השנים האחרונות, בניגוד לטענות הרבנים (אפשר לפתוח על כך שרשור חדש כי הנושא אינו קשור לשרשור הנוכחי, לכן לא ארחיב כרגע). טענתך שהדת היהודית מאחדת את כל יהודי העולם חסרת טעם, באותה מידה ניתן לטעון כי הנצרות מאחדת את כל נוצריי העולם, אז מה רצית להביע בכך? היהודים לא היו אף פעם עם אחד וגם האנושות לא היתה אף פעם עם אחד, מעולם לא היתה תקופה בה היו לכל בני האדם או לכל היהודים מאפיינים עממיים משותפים, בתחילת האנושות עדיין לא היו עמים אלא רק שבטים נודדים, רק אחרי שהחלה תופעת ישיבת הקבע בארצות והתפתחו שפות יחודיות לקבוצות אנשים שונות החלה התפתחות העמים וכל עם סיגל לעצמו מאפיינים שאיחדו אותו, הדת היהודית הומצאה ע"י מספר אנשים מממלכת יהודה והם הפיצו את הדת היהודית ברחבי הממלכה ומחוץ לה (הממלכות הראשונות בהן הופצה הדת היהודית פרט לממלכת יהודה היו פרס ובבל, לאחר מכן הופצה היהדות גם באשור, בחצי האי ערב, בספרד, ובגרמניה), עם זאת מעולם לא היתה תקופה בה כל תושבי הממלכה היו יהודים בדתם ולמעשה עד קריסת הממלכה היו בה גם פאגאנים, הפצת היהדות הצליחה במיוחד בפרס ובבבל, אך באשור ובחצי האי ערב קיבלו על עצמם את הדת היהודית רק מעטים, יהודים פרסים ובבלים היגרו צפונה והגיעו לאזור הקווקז, שם הפיצו את היהדות גם כן, והיהודים הגרמנים הפיצו את היהדות במזרח אירופה, בתקופת מסעות הצלב התנצרו מרבית יהודי אירופה אך נשארו מרכזים גדולים של יהודים שלא התנצרו, בעיקר בספרד ובגרמניה, במאה השמינית לספירה החל גל גיור המוני באיזור הקווקז (הממלכה הכוזרית) ובתחילת המאה התשיעית היו רוב תושבי הממלכה הכוזרית יהודים בדתם, באותו זמן החלו יהודים להפיץ את דתם גם בדרום מזרח אסיה, במאה ה11 קרסה הממלכה הכוזרית לאחר שהפסידה במלחמה מול רוסיה ורבים מהניצולים ברחו לארצות אחרות, גם הם תרמו להפצת היהדות במדינות רבות. החל מהמאה השביעית החלו באיזור הסהר הפורה מסעות חרב האיסלאם, בתקופה ההיא התאסלמו רוב יהודי ארצות ערב, רוב המסרבים להתאסלם נרצחו ומעטים שמרו על יהדותם בסתר וניצלו, במאה ה15 חל גירוש יהודי ספרד, רובם המוחלט ברחו לצפון אפריקה ומעטים ברחו למדינות אחרות באירופה, בצפון אפריקה הם הפיצו את היהדות בעיקר בקרב שבטים ברברים אשר היו פאגאנים, אך לא נחלו כמעט הצלחה לשכנע מוסלמים להתגייר, עם זאת גם רוב הברברים לא התגיירו, בתקופה ההיא חלה גם הגירה יהודית ממערב אירופה למזרחה, אז היו ארצות מזרח אירופה עשירות יותר מארצות מערב אירופה וההגירה למזרח אירופה היתה אז צעד חכם, יהודים מגרמניה הגיעו בעיקר לפולין והשתקעו בה, עם זאת רובם לא נטמעו ביהודים שהיו בפולין לפניהם ושמרו על מאפיינים גרמנים, כמו כן היהודים הפולנים ממוצא גרמני חיו בקהילות נפרדות מהיהודים שחיו בפולין מאות שנים לפניהם, הם שמרו על שמות משפחה גרמנים ודיברו דיאלקט שונה של יידיש, אשר מקורו בבוואריה (חבל ארץ בגרמניה) והוא קרוי בימינו "יידיש מערב פולנית", היהודים הפולנים הותיקים דיברו דיאלקט שונה הקרוי בימינו "יידיש מזרח פולנית" והוא גם הדיאלקט הנפוץ ביותר של השפה היידיש, חוץ מיידיש מערב פולנית ויידיש מזרח פולנית קיימים 12 דיאלקטים נוספים לשפה היידיש (סה"כ 14) אשר התפתחו במדינות שונות באירופה ע"י קהילות שונות. נישואי תערובת היו קיימים מאז ומעולם, אך בקהילה היהודית המזרח פולנית ובקהילה היהודית ההונגרית היו הרבה פחות נישואי תערובת מבקהילות אחרות באירופה, בקהילה היהודית השבדית נישואי תערובת היו נפוצים ביותר (הרוב המוחלט של יהודי שבדיה התבוללו) ולכן היא כמעט נעלמה, וגם בקהילות בהולנד וגרמניה נישואי תערובת היו נפוצים מאוד (רוב היהודים שם התבוללו), בארצות הסלאביות נישואי תערובת לא היו נפוצים עד הופעת הקומוניזם, אך מהופעת הקומוניזם הפכו נישואי התערובת בארצות הסלאביות (חוץ מבקהילה המזרח פולנית) ליותר ויותר נפוצים, הקהילות היהודיות בהן היו הכי פחות נישואי תערובת בעולם הן הקהילות ההודיות, שם היתה פחות התבוללות מבמזרח פולין (אבל הסיבה לא היתה מידת דתיותם של היהודים ההודים אלא חוקי הנישואין של מרבית הדתות בהודו אשר לא אפשרו נישואין עם בני דת אחרת, ובתקופה ההיא לא היו נישואין אזרחים בהודו, במזרח פולין לעומת זאת רוב היהודים היו חרדים בדלנים וקיצונים עד סוף המאה ה19, ואז החלה מידת הדתיות לפחות), בתקופת השואה חזרו רוב יהודי אירופה שהיו דתיים בשאלה (ובארצות הגוש הקומוניסטי חוץ מפולין הם כבר היו חילונים) כאשר הבינו שאין להם על מי לסמוך, לאורך הדורות השפיעו נישואי התערובת על היהודים במידה רבה, כך למעשה סיגלו לעצמם את תרבויות העמים והדתות הסובבים אותם.