דיון - פרק 7-03

[kinspirit]

דיון - פרק 7-03 ../images/Emo58.gif

Fragile Balance ~~~~~~~~~~~~~~~ כפי שידוע, ביום חמישי האחרון הוקרן הפרק במסגרת ההקרנות באוניברסיטת ת"א. לאחר הפרק התפתח דיון (סוער למדי, לפחות מצידי

) לגבי הסצינה האחרונה של הפרק. להזכיר לכל אלו אשר זכרונם אינו כתמול שלשום, מדובר בסצינה בה מלווה ג'ק את ג'ק-מיני-מי לתיכון ומנהל איתו שיחת לב אל לב במכונית, לפני שג'ק-מיני-מי נעלם אל מסדרונות התיכון עם נערה כרוכה סביב זרועו. אם לסכם את דעתי על סצינה זו בקצרה - אני חושבת שהסצינה, מעבר להיותה קיטשית ואמריקאית להחריד, היא אינה נאמנה לסופים אשר אנחנו בדרך כלל רואים בפרקי סטארגייט. בדרך כלל אנחנו לא רואים את הסוף האמריקאי הכל יכול (החבר'ה חוזרים הביתה והכל בא אל מקומו בשלום, כולם מאושרים), אנחנו כמעט בכל המקרים נשארים עם תחושה של "מה, זה הכל?" כאשר המסך משחיר והכתוביות מתחילות לרוץ. דוגמה לכך ניתנה במאמרו של subatoi על הפרק אביס - אנחנו לא רואים את הבריחה של אוניל בסוף הפרק והגעתו בשלום לכדור הארץ, אנחנו רק יכולים לנחש כיצד הכל התרחש. והנה כאן, בסוף כולם מאושרים והכל בא אל מקומו בשלום. לי זה צרם. אבל הרגשת אי הנוחות שלי סביב הסוף נובעת ממשהו הרבה יותר עמוק - קשה לי לקבל את העובדה שג'ק אוניל יהיה מוכן לקבל את המצב כפי שהוא ולחזור לתיכון (והרי מיני-מי הוא ג'ק אוניל בסופו של דבר). זה ג'ק! - האם אתם באמת יכולים לראות אותו עושה דבר כזה? מקבל את המצב כפי שהוא וחוזר לחיות את חייו בשנית, לאחר כל הידע והחוויות אשר הוא צבר לאורך השנים? לאחר כל מה שהוא עשה בשנותיו כבוגר, כל מה שהוא חווה בשנים האחרונות, כל אשר הוא עבר בחייו (כולל אובדן בנו), כל אשר הוא יודע על מה שבאמת הולך שם בחוץ... פשוט לשים את הכל בצד ולחזור לתיכון - לחזור לחיות חיים של מתבגר עם כל המשתמע מכך?! אשמח לשמוע את דעתכם על הסצינה האחרונה. הענין עדיין מציק לי, ולא הצלחתי להניח את דעתי גם לאחר הדיון שערכנו ביום חמישי. אול מישהו מכם יצליח לשכנע אותי שאני טועה, שאני מפספסת פה משהו... כל דבר שירגיע את הקול המעצבן הזה שחוזר ומנקר במוחי יתקבל בברכה

 

[Chelnak]

../images/Emo58.gif

אז ככה, אולי באמת זה היה מעבר חד מדי, אבל זו לא הפעם הראשונה שאנו נתקלים בסיטואציה דומה: בפרק Tin Man (בו, כזכור, יוצר הרלן את הרובוטים של SG-1) אוניל האנדרואיד לוקח את זה הרבה יותר קשה, אולי מכיוון שהוא מבין שהוא פשוט מכונה ולא אדם, ושהוא תקוע לנצח בפלנטה השוממת של הרלן (שכן הוא זקוק לטעינת הסוללות שלו). בפרק הזה, המצב הרבה יותר טוב עבור אוניל המשובט - יש לו חיים שלמים לפניו, הוא אדם ולא מכונה (למרות היותו שיבוט), הוא מוצא במצב החדש הזדמנות לעשות את הכל מחדש יותר טוב (ולהתחיל ללמוד כמו שצריך...). ברור לו שאין לו דרך חזרה, ושהאפשרות האחרת עבורו היא מוות - כך שאוניל המשובט פשוט מתחיל לעכל את הרעיון ולנסות להוציא ממנו את המיטב. צריך לחשוב מה היו האלטרנטיבות בשבילו, וכנראה זו היתה האלטרנטיבה הטובה מביניהן עבורו.

 

[kinspirit]

השאלה היא

האם את באמת חושבת שג'ק, בהיותו ג'ק אוניל שאנחנו מכירים על כל אישיותו המורכבת, יהיה מסוגל לעשות את הצעד הזה - להשאיר את הכל מאחורי ולחזור לימי התיכון. ג'ק אוניל, בן החמישים פלוס, עם העבר שהוא צבר, עם כל המטענים...חוזר להיות תלמיד תיכון אשר לכאורה כל אשר מטריד אותו הם בעיות גיל ההתבגרות (או לפחות נאלץ להסתובב עם אנשים בגיל הזה שכל מה שמעניין ומטריד אותם נע סביב זה)...קשה לי להאמין. kinspirit שגם אם היו משלמים לה לא הייתה חוזרת לימי התיכון

 

[Echelon]

מה כל כך רע בתיכון ?

 

[nzkiwi]

ודווקא בגלל זה הייתי חוזר...

בגלל כל הנסיון שצברתי בחיים וכל הטעויות שעשיתי, אפילו מגילי הנוכחי הייתי מוכן לחזור אחורה והפעם להפיק מהחיים יותר. אני מאמין שלכל אחד יש איזה החסך שהוא היה רוצה למלא, טעויות שהוא היה רוצה לתקן ובכלל לחיות יותר, הגוף הוא רק כלי, הנשמה היא זו שחיה. ונחזור למציאות... בפרק הזה הסוף באמת לא היה משהו, חד כמו שאחת מכן אמרה וגם אמריקאי/מוזר/חתוך, כאילו אחרי שהראו לנו כל הפרק שהשינוי היה רק פיזי ולא מנטלי באים ומראים לנו שהמקוצרר הזה חושב כמו ילד (גברים...) או יותר נכון מורד כמו מתבגר. הילד הזה זה ג'ק שהפעם עם כל נסיון-העבר מחליט לנצל את ההזדמנות שניתנה לו ולעשות עם החיים שלו משהו אחר, את מה שהוא באמת רוצה בתור ג'ק. אם היו מאריכים את הסוף היו צריכים לקצר במקומות אחרים, כי כמו החיים גם הפרקים קצרים מידי...

 

[jewish master]

הילדות של ג'ק

מכל הדמויות בסדרה, הדמות שהכי צריכה את האקסטרה התבגרות על פני השטח האי הדמות של ג'ק, הרי הוא מתייחס להכל בציניות ומעט זלזול והסדרה האהובה עליו היא הסימפסונס(סדרה גדולה בפני עצמה). נכון, אני לא בדיוק בעמדה לקרוא לאוניל "ילד". אולי בעצם ברמה כלשהי, ג'ק מבין שהוא צריך לעבור מחדש את השנים העצבות הללו, כדי לצאת מהן בצורה שלמה יותר. ואולי זאת הדרך של התסריטאים לרמוז לנו שג'ק מודע לכך.

 

[Tollan]

זאת השוואה טובה

ב Tin Man, בסופו של דבר אוניל הסכים להישאר על הכוכב של הרלן, אבל כמובן לא קיים את הבטחתו... אולי הילד יעשה את אותו הדבר (למרות שלא נראה לי). אולי אחרי כל מה שג'ק עבר, האפשרות לחזור לתיכון ולעשות אותו "כמו שצריך" הפעם, די קסמה לו. וגם לא ממש הייתה לא ברירה יותר טובה. מקסימום כשהוא יגדל, הוא יתגייס לSGC. אין לי ספק שהוא יצליח להתקבל...

 

[kanshoof]

זו בדיוק הגאוניות של הסוף הזה

לכולם, כל אחד, יש הרגשה של החמצה בקשר לשנות נעוריו\ילדותו. זו תופעה פסיכולוגית ידועה, אף אחד לא שלם עם תקופת ההתבגרות שלו, זה יכול להתגלות בכמה צורות למשל כמו אצלך, מנהלת נכבדה, שכל התקופה מרגישה לך (בתת מודע) כרצף טעויות ומצבים לא נוחים ולכן את לא רוצה לחזור בשום אופן. או כמו אצלי למשל: שמוכן לעשות הכל כדי לחזור ולחיות את התקופה שוב כדי לתקן טעויות. כל אחד שצפה בסיום הזה - עלו לו התחושות והדעות שלו בקשר למצב, אין אחד שלא חשב אף פעם: "מה אם...?" מה הוא יעשה אם יחזור והאם ירצה בכך בכלל. אולי הסוף הזה לא נכנס לקטגורית הסיומים הקלאסיים של התוכנית, אבל שימי לב: הסיום אמנם הוא "סוף טוב וסופי מבחינת הדמויות" אבל הוא עדיין משאיר אותך כצופה עם מחשבות לתוך נעימת הסיום... הסוף הזה, יותר מכל סוף אחר, משליך עצמו עליך כצופה וגורם לך לתהות על עצמך - וזו הגדולה ! ועוד משהו קצר, ספציפית אליך, מנהלת חביבה, את-שלא רוצה לחזור בשום אופן, תחשבי שניה למה את לא רוצה, והאם לא עדיף לך עכשיו- עם כל הנסיון והידע שצברת בשנותיך (הקצרות, אך איזו מחמאה הגנבתי...) מאז גיל התבגרות לחזור ולחיות שוב את התקופה. היא תהיה הרבה הרבה יותר טובה, מסודרת, נטולת בעיות כמעט מאשר התקופה כפי שאת זוכרת. בברכת חיים טובים לך ולכולנו, מי יתן ונעשה את הבחירות הנכונות בעתיד, ומי יתן ויהיו לנו עוד פרקים מצויינים של סטארגייט.