דיון פוסט אירוח!
התשובות של תמיר, מורה הזן שהתארח כאן שלשום, היו נהדרות לטעמי.
לא תמיד פוגשות את שכלו של השואל
לכאורה לא תמיד קולעות לשאלה
אך תמיד מדוייקות ברובד רגשי מסויים
שממנו נראה שתמיר השיב
בנסותו להפנות את תשומת לב השואל בחזרה אל עצמו, אל המציאות.
לטעמי ניכרת עבודתם הטובה של מוריו.
תהיתי לפשר האנטגוניזם שנראה היה שתמיר עורר מעט בחלקנו.
עלה בדעתי שאולי חלקנו ציפינו לתקשורת יותר אישית
והרגשנו כאילו יש לפנינו מעין "מכונת זן/הארה" שפולטת תשובות קצרות "לפי הספר", ללא לב מאחוריהן.
למעשה, אפילו אם (נניח) זה מה שהיה לפנינו, היתה זו מכונה משובחת מאד בעיני.
למשל, התשובה הזאת:
"מה זו הארה?
הזן הינו חוויה ישירה של הרגע הזה.
כל פעם שאתה אחד עם הרגע, אחד עם מה שאתה רואה, שומע, מריח וכו' את מואר, אך אם תגיד זאת כבר איבדת זאת.
הכי חשוב מרגע לרגע מה אתה עושה ברגע זה? ללא החשיבה אתה כבר הנך בודהה, אל תחפש בחוץ. זה שלך."
ממש יכולתי לראות איך הוא מנסה להחזיר את השואל לכך שכל שאלותיו ו"ענייניו" אינם אלא רעש-מיינד בלתי-מעניין, אשר מאחוריו הוא כבר מואר; לשחרר אותו מהצורך "לחפש בחוץ" אחר מה שכבר יש לו בפנים.
טוב, אז אם פתחתי שרשור "פוסט אירוח", זה אומר שאפשר לדבר בחופשיות על האירוח שהיה, לקשקש על זה, להתבטא, להתווכח, לריב, כל מה שאנחנו אוהבים לעשות
ואולי גם ללמוד קצת, בין לבין
או שלא
התשובות של תמיר, מורה הזן שהתארח כאן שלשום, היו נהדרות לטעמי.
לא תמיד פוגשות את שכלו של השואל
לכאורה לא תמיד קולעות לשאלה
אך תמיד מדוייקות ברובד רגשי מסויים
שממנו נראה שתמיר השיב
בנסותו להפנות את תשומת לב השואל בחזרה אל עצמו, אל המציאות.
לטעמי ניכרת עבודתם הטובה של מוריו.
תהיתי לפשר האנטגוניזם שנראה היה שתמיר עורר מעט בחלקנו.
עלה בדעתי שאולי חלקנו ציפינו לתקשורת יותר אישית
והרגשנו כאילו יש לפנינו מעין "מכונת זן/הארה" שפולטת תשובות קצרות "לפי הספר", ללא לב מאחוריהן.
למעשה, אפילו אם (נניח) זה מה שהיה לפנינו, היתה זו מכונה משובחת מאד בעיני.
למשל, התשובה הזאת:
"מה זו הארה?
הזן הינו חוויה ישירה של הרגע הזה.
כל פעם שאתה אחד עם הרגע, אחד עם מה שאתה רואה, שומע, מריח וכו' את מואר, אך אם תגיד זאת כבר איבדת זאת.
הכי חשוב מרגע לרגע מה אתה עושה ברגע זה? ללא החשיבה אתה כבר הנך בודהה, אל תחפש בחוץ. זה שלך."
ממש יכולתי לראות איך הוא מנסה להחזיר את השואל לכך שכל שאלותיו ו"ענייניו" אינם אלא רעש-מיינד בלתי-מעניין, אשר מאחוריו הוא כבר מואר; לשחרר אותו מהצורך "לחפש בחוץ" אחר מה שכבר יש לו בפנים.
טוב, אז אם פתחתי שרשור "פוסט אירוח", זה אומר שאפשר לדבר בחופשיות על האירוח שהיה, לקשקש על זה, להתבטא, להתווכח, לריב, כל מה שאנחנו אוהבים לעשות
ואולי גם ללמוד קצת, בין לבין
או שלא
