דיון מעט פילוסופי.

[Ophel McNeil]

דיון מעט פילוסופי. ../images/Emo108.gif

במהלך ההיסטוריה שלה, החבורה סבלה הרבה. מה לדעתכם הוא האירוע, הטעות, שעשתה החבורה (או אחד מבניהחבורה), ושגרמה הכי הרבה סבל? אני חושבת שלאורנה מנסה לשחרר את תניס ברומות שלוש היה מעשה מפונק וטיפשי, והתוצאות שלו היו הרסניות. גם רייסטלין שנעלם עם בועת הדרקון גרם אחר כך הרבה סבל לקרמון. נו. יאללה. שתתפו.

 

[Landei]

../images/Emo29.gif

הם לא סבלו כל-כך הרבה! תראה, בספר הראשון העלילה נוחתת עליהם משום-מקום, ופשוט זורקת אותם הלאה והלאה... ז"א, הם לא ממש בוחרים לאן ללכת: מתקיפים אותם בפונדק, כל השבילים מלבד הקסום עם האייל נחסמים, אח"כ הם נזרקים ליער הקודר וכו´ איש מהם לא סובל ממש: סער מת כאשר במותו הוא מסיג את המשמעות, הכח, והתהילה שלעולם לא היה יכול להסיג בחייו. לאן יכל לשוב, לו נותר חי? הרי כל עולמו הוכח כוזב... כך לפחות קיטיארה העניקה לו מוות ראוה. קרמון - הובכן, אמנם רייסטלין נוהג בו באדישות ויהירות, הורג אותו לא פעם, אך האם מעצם היותו עצמו, אין לו זכות לכך? לדעתי התקופה הזאת, בה רייסטלין עדיין הותיר לקרמון להיות לצידו, הייתה התקופה היפה ביותר בה קרמון אי פעם יזכר. ואמנם, רייסטלין מעריך את קרמון ומתייסר לא פעם על הנושא, ולאחר מכן, מנסה להאניש את עצמו על החולשה שברגש זה... גדיל אמנם סובל מעט ממותם של סער וחלמיש, מהשינוי שחל בתניס (שהופך לאריסטוקרט מיושב לאחר המלחמה), ומכך שעליו לקבל מציעות חדשה. טיקה ואחרים סובלים את מות עצי הוואלן, אך יותר מכל סובלת קיטיארה: למרות כל הכח והעוצמה, היופי וההדר בדמות הזו, כל שאנו יכולים להרגיש כלפיה הם רחמים. היא איבדה את תנטלאס - הדבר היחיד בו אי פעם באמת חשקה, והיא איבדה את הנצחון הנצחי שלה... ואמנם, רייסטלין אמר פעם על דלאמר: "...שוטה! ... הוא יכל לקבל את אנלסון, את קריין, את אחותי!..." הובכן - הוא בהחלט ציין אותם בסדר החשיבות הנכון!

 

[EverMan]

אמממ

אני אגיד דבר כזה : רייסטלין/פיסטנדנטילוס. מלחמת הגמדים (או הגמדאים ימ"ש של בועז מה-שמו). זה אחד הדברים הכי הכי הכי רשעים שנעשו. השמדה של מאות וגרימה לנזק של מאות שנים (storm blade/the gates of thorbadin) זה כלום... שלא לדבר על המוות שקרה שם ועל הנתק שהוא יצר בין העמים.