דיון: יסורי מצפון

Internet Mom

New member
דיון: יסורי מצפון

לא מזמן ראיתי שאמא עם המצלמה פרסמה מכתב שהיא קיבלה שמדבר על ייסורי מצפון שהבלוג שלה יוצר אצל הקוראות... כאילו- היא משחקת עם הילדים ומשקיעה והקוראות מרגישות שהרף גבוה.
אתן מרגישות את זה גם כאן בפורום?
ואולי יש פה קוראות שלא כותבות שמרגישות כך?
 
יש לי נקיפות מצפון

בפורום שאני לא מראה מספיק מה הילדים הכינו אלא לפעמים ישר מראה לכן תוצאה מוגמרת שלי.
לי ברור שכל דבר כזה בא בעצם ביחד עם המון עבודות נפלאות לא פחות של בני המקסימים,
ואולי זו דרכי להראות שאנחנו יכולות גם לעשות דברים שמתאימים לנו ולא רק לפשט אותם
לטובת הילדים (רצוי לא באותו זמן כמובן, ראו דיון קודם).
בכל אופן, מקווה מאד להשתפר בעניין ואני כבר הולכת לצלם דברים שקשורים למה שדברנו
והילדים הכינו.

לגבי נקיפות מצפון מהסוג שדיברת עליו - ממש אין לי. דברים שאני קוראת עליהם פשוט עושים
לי חשק לנסות אותם גם. מחשבה בוראת מציאות, לא?
 
אני חושבת שאנשים אולי יכולים להלחץ

מעבודות מסוימות שנראות ברמה גבוהה-אני יודעת שהיו פעם בעבר שאני נלחצתי ואמרתי לעצמי שאין מצב שאצלי זה ייצא בגימור כזה יפה ועם הילדים זה יצא כל כך מיוחד.
אני חושבת שאולי יהיו נקיפות מצפון למי שקורא פה וחושב שאנחנו עושות 24/7 יצירות עם הילדים והוא לא ויחשוב שזה חוסר השקעה.

אבל אין טעם לקחת את זה על עצמנו- אם זה גורם לרגשות כאלה, כנראה יש משהו מאחורי זה וצריך לבדוק מה בדיוק קורה שם
 

דינדון5

New member
לגמרי לא!!

תמיד כייף לראות יצירות של אחרות ולקבל השראה!!
תמשיכו כך!!
 

Internet Mom

New member
האמת היא...

שאני מרגישה שכשנחשפתי לרעיונות בפינטרסט זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שאפשר לעשות עם הילדים דברים שהם נחמדים גם בשבילי ואנחנו מאד נהנים מזה. אבל אולי חשוב לציין שאנחנו לא ממש משחקים כל היום וכל הלילה! אלא רק כשמתחשק ומתאים, ויש איזה רעיון מלהיב שאנחנו נמשכים לנסות.
 
זה נראה לי ממש לא לעניין!

הבלוג של אמא עם המצלמה, כמו הבלוג שלך ורבים אחרים וכמו הפורום הזה, נועדו להציג אפשרויות ולהעלות רעיונות גם אצל מי שחיה כך ביומיום שלה וגם אצל מי שמחפשת רעיונות לפעילות חד-פעמית. מי דבר על הצגת רף?! זה כאילו שאני אכנס לפורום נגרות וארגיש נקיפות מצפון על כך שהעבודות שם מהוקצעות, בעוד שלי אין אפילו מסור והמקסימום שאני יודעת לעשות בנגרות הוא לתקוע כמה מסמרים בעץ. האם המסקנה היא שעליי להאשים את פורום נגרות בגרימת ייסורי מצפון?
- ברור שפורום כזה הוא המקום לתת השראה ולהראות עד לאן אפשר להגיע, ולא לשמש כמודל שיש לשאוף אליו או כרף שיש להגיע אליו. באמת שאני לא מצליחה להבין מאיפה זה מגיע...
 

Internet Mom

New member
כן, ברור שאת צודקת...

ונראה לי שייסורי המצפון לא היו קשורים לאיכות הביצוע (זה מהדיון שהיה לנו בשבוע שעבר על ידיים שמאליות!!!
)

אלא יותר על העובדה שיש הורים שפנויים יותר- רגשית ו/או טכנית- לשבת ולהשקיע זמן במשחק עם הילדים. ויש הורים שאין להם סבלנות, או אין להם זמן, או גם וגם... ואז הם עשויים להרגיש איזו ביקורת מובלעת בכך שאנחנו דנות פה שעות על קוצה של עיסת נייר.
אז מה שהתכוונתי להגיד זה שמבחינתי לפחות אין ביקורת מובלעת! יש הרבה דרכים להיות הורים טובים.
 

yafyafit

New member
יסורי המצפון שלי הם לא על איכות או רמה

אלא על העובדה שהילדים שלי ואני לא יוצרים מספיק יחד.
אורח החיים שלי שבו אני עובדת בשתי עבודות, (עד אחר הצהרים אני שכירה, אוספת אותם מהמסגרות ואז אני איתם אבל אם יש הפעלת יום הולדת באותו שבוע, אני כל כולי מתכוננת - גוזרת, חותכת, אורזת, ולפעמים משתדלת לערב אותם באוירה ולתת להם גם לגזור ולהדביק) אורח החיים הזה מאלץ אותי בנוסף להיות בסופי שבוע במסיבות יצירה ולא איתם, משהו כמו חצי יום בכל פעם, ואז יוצא שאני יוצרת עם ילדים של אחרים אבל לא עם ילדיי שלי.
האמת שאין הבטחה שאילו הייתי בבית אז היינו יוצרים יחד, אבל בטוח שהיה לי יותר זמן ליצור עם עצמי ולדרבן גם אותם.
זה קצת מבאס אבל כל פעם שאני חושבת על כך שממילא ע"פ רוב הם מעדיפים את המחשב, אני קצת מתנחמת...
 
"אורח החיים הזה"

הוא סוג של צרות של עשירים. הצלחת להרים עסק עצמאי עם משהו שקרוב לליבך (אני מניחה)
ונותן לך השלמת הכנסה. ועל כך כל הכבוד!
לבוא ולהציג את זה כ"אוי אוי אוי אני עם ילדים של אחרים"
סליחה על הבוטות (כי אני בעצם מאד מעריצה אותך על הצעד) לא מעורר אמפתיה.
 

yafyafit

New member
לא ניסיתי לעורר אמפתיה

רק עניתי על השאלה.
כל מה שאני עושה נעשה מתוך בחירה ותוך שיקול דעת. יש לו יתרונות וחסרונות.
וזה אחד מהם.
תודה על המחמאה תוך כדי....
 
באמת כל הכבוד לך.

יש לי טון של כישרון וכלום אומץ.
בהזדמנות אני אפתח שישרור שבו אנסה להבין איך עושים את
הקפיצה הזאת.
 

yafyafit

New member
בשתי מילים:

קוד המנצח.
חפשי את זה בבלוג שלי. או בגוגל. בהצלחה....
 

Internet Mom

New member
אוי, איזה נושא לדיון...

כן, מה קורה עם בילוי יצירתי לאמהות?

או במילים אחרות, אנחנו זוכרות להשקיע בעצמנו את מה שאנחנו מנסות להשקיע בילדים?
 

Internet Mom

New member
כן, אני מאד מזדהה עם מה שאת כותבת

כי אני זוכרת טוב מאד את השנים שבהן עבדתי במשרה מלאה וממש לא היה לי כוח וזמן לשבת ולעשות כל מיני יצירות עם הילדים. חשבתי אז (האמת, אני עדיין חושבת כך)- שקודם כל אהבה, ותקשורת, וזמן שבו את פנויה רגשית ונפשית אל הילדים זה הכי חשוב.

אבל אני יכולה לדמיין שאם בשנים ההם הייתי נתקלת בבלוגים כמו של אמא עם המצלמה (או שלי...) זה היה קצת מבאס אותי אז. מצד שני, אני מאד שלמה עם זה שהייתה לי עבודה שמאד אהבתי והיה לי מאד חשוב להשקיע בה, עוברים תקופות בחיים ובכל תקופה יש את היופי שלה והקטעים המוצלחים שלה.
 
למעלה