d a p h n a
New member
דיווח מ"טוטו"
מאחר ובסוף הסיור במוזיאון היינו מורעבות, החלטנו פה אחד ללכת על האופציה הקרובה ביותר מבין הצעותיכם, ונכנסנו ל"טוטו". השורה התחתונה למי שלא אוהב לקרוא: נחמד מאוד לשתי צמחוניות. נראה כאילו על פניו שני קרניבורים יוכלו להנות אף יותר. ועכשיו לדיווח הארוך: נתחיל בעיצוב. הלכו שם על קונספט טוטאלי של עיצוב, כך שהכל, מהקירות, דרך השולחנות, הרהיטים, ואפילו השירותים - כולם באותו עיצוב. בצורה הקצרה ביותר - זה נראה כאילו מבחן רורשאך עשה שם פיגוע התאבדות. ברגע הראשון זה נחמד. אחרי איזה 10 דקות זה מתחיל להרגיש טיפטיפה הזוי. נכנסו למקום בערך ברבע לשתיים. היה די הומה אבל ניכרו כמה שולחנות פנויים. כנראה שהם היו שמורים כי המארחת שאלה אותנו אם הזמנו, ומנענתה בשלילה עשתה פרוצדורה ארוכה של איתור שולחן פנוי. תחילה רצו להושיב אותנו ליד הבאר אולם הבהרתי להם שהגב שלי לא מסוגל להתמודד עם ישיבה על כסאות גבוהים ולזכותם יאמר שמהר מאוד נמצא לנו מקום לא על הבאר. באופן מפתיע הציעו לנו לקחת את המעילים. דווקא נחמד. הושיבו אותנו קרוב מאוד לבר, שאמור להיות גם איזור העישון, אבל לשמחתנו לא היו מעשנים. בתפריט היו שני סוגים של עסקיות: אחת שכוללת מנה ראשונה, מנה עיקרית ולימונדה מן התפריט הרגיל, במחיר משתנה בהתאם לעיקרית. השנייה עסקית "פיצה", שכוללת ראשונה, פיצה ולימונדה ב-45 ש"ח. בעיקריות הרגילות היתה רק צמחונית אחת, ריזוטו פטריות (מה יש לכולם דווקא מהריזוטו הזה?). אני כאמור רגישה לפטריות, ולאחותי לא בא ריזוטו, אז החלטנו לוותר עליה ולעבור ישר לעסקית השנייה. אחרי כמה דקות ישיבה כבר התחלנו לחשוב שיתעלמו מאיתנו ולעולם לא יקחו את הזמנתנו, אולם רגע לפני שהתייאשנו הופיע מלצר חביב עם לחם שלקח את ההזמנה. כדאי לציין שמן הרגע הזה והלאה השירות היה ללא דופי מבחינת המהירות, ולעיתים אפילו קצת מתלהב מדי בקטע הזה (בשלב כלשהו ניגש מלצר אחר וביקש רשות לפנות כלים ריקים בצורה שממנה נוצר הרושם שיש מחסור חמור בכלים במטבח והם חייבים את הצלחת שלנו). אז לאוכל: הלחם היה טרי וטעים מאוד, אם כי לא חם ממש (אבל זה לא הפריע). מדובר בעצם על מעין פוקצ'ה, שממנה הגיעו ארבע פרוסות. הלחם הגיע עם פנכת שמן זית שבתוכו גוררה עגבניה. העגבניה נתנה לשמן ממש קצת מטעמה. לראשונה אני לקחתי את מרק היום, שהיה מרק עגבניות עם גזר והדרים, מעט חריף. היה מעניין ומיוחד, ושמחתי שזה היה מרק קליל ולא מן הזן השמנתי. אחותי לקחה מנת אנטיפסטי: הגיעו כמה פרוסות פלפל קלוי, חציל, זוקיני וכרובית. לא היה בהם שום דבר מרגש או מעניין במיוחד, אבל היה טעים. לעיקרית אני לקחתי פיצה אספרגוס עם סטרקינו, ואחותי פיצה פטריות. שתי הפיצות נעשו בסגנון הרומאי, כלומר דקות דקות ומאוד פריכות, ועם מעט מאוד רוטב וגבינה. למעשה, למרות שאני מבינה את הקונספט, היה קצת מעט מדי רוטב וגבינה, כך שבעצם זה דמה קצת ללחם שטוח עם מעט תיבול וכמה חתיכות אספרגוס/פטריות וגבינה עליו. היה טעים, ולמרות שמדובר בפיצה דקה היה גם משביע, אבל היתה תחושה קלה של פספוס, כאילו אם כבר טרחו לקחת ברצינות את המאכל הזה, ולהציע תפריט שלם של פיצות "מבוגרות" ומעניינות, היה כדאי לתת להן קצת יותר טעם. לקינוח המלצר המליץ על הקנולי, והחלטנו ללכת עם המלצתו. מדובר על שני צינורות מבצק פריך עם קקאו, ממולאים בקרם ריקוטה ממותק עם חתיכות שוקולד ומעט גרידת הדרים. היה טעים מאוד! סיום מצויין לארוחה כזו. לסיכום: השירות: חביב ומתלהב אפילו יתר על המידה. מקום: העיצוב מרגיש קצת כמו עליזה בארץ הפלאות אבל בסך הכל יש אווירה מגניבה וקצת ניו-יורקית. השולחנות טיפה גדולים מדי כך שקשה לנהל שיחה של ממש, אבל לא נורא. האוכל: כאמור נראה יותר מבטיח באגף הבשרי, אבל גם באגף הצמחוני היה טעים. ניכר שיש ניסיון לתת לכל פרט את הייחוד שלו, כדי שלא יהיה "סתם עוד איטלקית". יש מקום לשיפור אבל בסך הכל כאופציה לצהריים, אחלה מקום. עלות: שילמנו 160 ש"ח (לפני שירות) על שתי עסקיות + קינוח + שני קפוצ'ינו. בנוסף התחלקנו לפי המלצת המלצר בקוקטייל הצהריים שלהם שנקרא poco alcohol וכשמו כן הוא - מכיל מעט אלכוהול. אני לא זוכרת את הפרטים בדיוק אבל הוא כלל מרטיני ביאנקו, מיץ הדרים וסודה, בין השאר. היה חמוד.
מאחר ובסוף הסיור במוזיאון היינו מורעבות, החלטנו פה אחד ללכת על האופציה הקרובה ביותר מבין הצעותיכם, ונכנסנו ל"טוטו". השורה התחתונה למי שלא אוהב לקרוא: נחמד מאוד לשתי צמחוניות. נראה כאילו על פניו שני קרניבורים יוכלו להנות אף יותר. ועכשיו לדיווח הארוך: נתחיל בעיצוב. הלכו שם על קונספט טוטאלי של עיצוב, כך שהכל, מהקירות, דרך השולחנות, הרהיטים, ואפילו השירותים - כולם באותו עיצוב. בצורה הקצרה ביותר - זה נראה כאילו מבחן רורשאך עשה שם פיגוע התאבדות. ברגע הראשון זה נחמד. אחרי איזה 10 דקות זה מתחיל להרגיש טיפטיפה הזוי. נכנסו למקום בערך ברבע לשתיים. היה די הומה אבל ניכרו כמה שולחנות פנויים. כנראה שהם היו שמורים כי המארחת שאלה אותנו אם הזמנו, ומנענתה בשלילה עשתה פרוצדורה ארוכה של איתור שולחן פנוי. תחילה רצו להושיב אותנו ליד הבאר אולם הבהרתי להם שהגב שלי לא מסוגל להתמודד עם ישיבה על כסאות גבוהים ולזכותם יאמר שמהר מאוד נמצא לנו מקום לא על הבאר. באופן מפתיע הציעו לנו לקחת את המעילים. דווקא נחמד. הושיבו אותנו קרוב מאוד לבר, שאמור להיות גם איזור העישון, אבל לשמחתנו לא היו מעשנים. בתפריט היו שני סוגים של עסקיות: אחת שכוללת מנה ראשונה, מנה עיקרית ולימונדה מן התפריט הרגיל, במחיר משתנה בהתאם לעיקרית. השנייה עסקית "פיצה", שכוללת ראשונה, פיצה ולימונדה ב-45 ש"ח. בעיקריות הרגילות היתה רק צמחונית אחת, ריזוטו פטריות (מה יש לכולם דווקא מהריזוטו הזה?). אני כאמור רגישה לפטריות, ולאחותי לא בא ריזוטו, אז החלטנו לוותר עליה ולעבור ישר לעסקית השנייה. אחרי כמה דקות ישיבה כבר התחלנו לחשוב שיתעלמו מאיתנו ולעולם לא יקחו את הזמנתנו, אולם רגע לפני שהתייאשנו הופיע מלצר חביב עם לחם שלקח את ההזמנה. כדאי לציין שמן הרגע הזה והלאה השירות היה ללא דופי מבחינת המהירות, ולעיתים אפילו קצת מתלהב מדי בקטע הזה (בשלב כלשהו ניגש מלצר אחר וביקש רשות לפנות כלים ריקים בצורה שממנה נוצר הרושם שיש מחסור חמור בכלים במטבח והם חייבים את הצלחת שלנו). אז לאוכל: הלחם היה טרי וטעים מאוד, אם כי לא חם ממש (אבל זה לא הפריע). מדובר בעצם על מעין פוקצ'ה, שממנה הגיעו ארבע פרוסות. הלחם הגיע עם פנכת שמן זית שבתוכו גוררה עגבניה. העגבניה נתנה לשמן ממש קצת מטעמה. לראשונה אני לקחתי את מרק היום, שהיה מרק עגבניות עם גזר והדרים, מעט חריף. היה מעניין ומיוחד, ושמחתי שזה היה מרק קליל ולא מן הזן השמנתי. אחותי לקחה מנת אנטיפסטי: הגיעו כמה פרוסות פלפל קלוי, חציל, זוקיני וכרובית. לא היה בהם שום דבר מרגש או מעניין במיוחד, אבל היה טעים. לעיקרית אני לקחתי פיצה אספרגוס עם סטרקינו, ואחותי פיצה פטריות. שתי הפיצות נעשו בסגנון הרומאי, כלומר דקות דקות ומאוד פריכות, ועם מעט מאוד רוטב וגבינה. למעשה, למרות שאני מבינה את הקונספט, היה קצת מעט מדי רוטב וגבינה, כך שבעצם זה דמה קצת ללחם שטוח עם מעט תיבול וכמה חתיכות אספרגוס/פטריות וגבינה עליו. היה טעים, ולמרות שמדובר בפיצה דקה היה גם משביע, אבל היתה תחושה קלה של פספוס, כאילו אם כבר טרחו לקחת ברצינות את המאכל הזה, ולהציע תפריט שלם של פיצות "מבוגרות" ומעניינות, היה כדאי לתת להן קצת יותר טעם. לקינוח המלצר המליץ על הקנולי, והחלטנו ללכת עם המלצתו. מדובר על שני צינורות מבצק פריך עם קקאו, ממולאים בקרם ריקוטה ממותק עם חתיכות שוקולד ומעט גרידת הדרים. היה טעים מאוד! סיום מצויין לארוחה כזו. לסיכום: השירות: חביב ומתלהב אפילו יתר על המידה. מקום: העיצוב מרגיש קצת כמו עליזה בארץ הפלאות אבל בסך הכל יש אווירה מגניבה וקצת ניו-יורקית. השולחנות טיפה גדולים מדי כך שקשה לנהל שיחה של ממש, אבל לא נורא. האוכל: כאמור נראה יותר מבטיח באגף הבשרי, אבל גם באגף הצמחוני היה טעים. ניכר שיש ניסיון לתת לכל פרט את הייחוד שלו, כדי שלא יהיה "סתם עוד איטלקית". יש מקום לשיפור אבל בסך הכל כאופציה לצהריים, אחלה מקום. עלות: שילמנו 160 ש"ח (לפני שירות) על שתי עסקיות + קינוח + שני קפוצ'ינו. בנוסף התחלקנו לפי המלצת המלצר בקוקטייל הצהריים שלהם שנקרא poco alcohol וכשמו כן הוא - מכיל מעט אלכוהול. אני לא זוכרת את הפרטים בדיוק אבל הוא כלל מרטיני ביאנקו, מיץ הדרים וסודה, בין השאר. היה חמוד.
