שבולת ירוקת העין
New member
דיווח מעיר הקודש
אני שבה עכשיו מאחד המקומות ששמם אינו יאה להם בייחוד הערב: רחוב עמק רפאים. אני יודעת מתי היתה הפעם האחרונה שרבים מביניכם שמעו את השם הזה, אז הנה משהו אחר. בימים כתיקונם זהו אחד הרחובות התוססים בירושלים, בעיקר בזכות בתי הקפה והמסעדות שבו. יש מי שקורא לו "שינקין הירושלמי" אבל אני מעדיפה להכתירו בכותרות ביתיות-ירושלמיות יותר. הערב הפך הרחוב ל"דרך היין". הוא נסגר לתנועה משני צדדיו וברחוב נפתחו דוכנים שבהם הציגו בעלי יקבים שונים את מרכולתם. אפשר היה למצוא שם יקבים וותיקים וגדולים כמו ברקן, כרמל מזרחי בצד קטנים יותר ואף ביתיים ממש. הבאים בשערי הרחוב, אחרי בדיקה בטחונית כמובן, יכלו לרכוש כוס יין (ריקה, רק הזכוכית, מובן?) ומצויידים בכוס הסתובבו בין הדוכנים וזכו לקבל טעימות מיינות שונים בתוספת המלצות מן הייננים. חוץ מיין היו גם דוכנים גסטרונומיים מסוגים שונים. ואני, מה? אמנם יין הוא לא אחד מידידיי הטובים אך בכל זאת השתתפתי בחגיגה, ומעט כמובן הספיק בשביל לערבל קצת את מוחי. היה תענוג לראות את האנשים מסתובבים ונהנים, וקצת מעלה את המורל לראות שיש גם פה ודווקא פה פעילות של אנשים הממשיכים את החיים, ו... (נו, תסלחו לי, התבלבלו לי המילים. לא זוכרת מה רציתי להגיד "היין בא למוח" למי שהצטער שהפסיד - עוד לא מאוחר מדיי. מחר יש שוב. כולם מוזמנים ודרך אגב: קפה הלל נפתח מחדש
אני שבה עכשיו מאחד המקומות ששמם אינו יאה להם בייחוד הערב: רחוב עמק רפאים. אני יודעת מתי היתה הפעם האחרונה שרבים מביניכם שמעו את השם הזה, אז הנה משהו אחר. בימים כתיקונם זהו אחד הרחובות התוססים בירושלים, בעיקר בזכות בתי הקפה והמסעדות שבו. יש מי שקורא לו "שינקין הירושלמי" אבל אני מעדיפה להכתירו בכותרות ביתיות-ירושלמיות יותר. הערב הפך הרחוב ל"דרך היין". הוא נסגר לתנועה משני צדדיו וברחוב נפתחו דוכנים שבהם הציגו בעלי יקבים שונים את מרכולתם. אפשר היה למצוא שם יקבים וותיקים וגדולים כמו ברקן, כרמל מזרחי בצד קטנים יותר ואף ביתיים ממש. הבאים בשערי הרחוב, אחרי בדיקה בטחונית כמובן, יכלו לרכוש כוס יין (ריקה, רק הזכוכית, מובן?) ומצויידים בכוס הסתובבו בין הדוכנים וזכו לקבל טעימות מיינות שונים בתוספת המלצות מן הייננים. חוץ מיין היו גם דוכנים גסטרונומיים מסוגים שונים. ואני, מה? אמנם יין הוא לא אחד מידידיי הטובים אך בכל זאת השתתפתי בחגיגה, ומעט כמובן הספיק בשביל לערבל קצת את מוחי. היה תענוג לראות את האנשים מסתובבים ונהנים, וקצת מעלה את המורל לראות שיש גם פה ודווקא פה פעילות של אנשים הממשיכים את החיים, ו... (נו, תסלחו לי, התבלבלו לי המילים. לא זוכרת מה רציתי להגיד "היין בא למוח" למי שהצטער שהפסיד - עוד לא מאוחר מדיי. מחר יש שוב. כולם מוזמנים ודרך אגב: קפה הלל נפתח מחדש
