דיווחים מהשטח
היום הייתי בפעם הראשונה בקבוצת אימון פיברומילגיה.
קבוצה ססגונית משו
אחת רוסיה (זאת אני) אחת דתיה, אחת ערביה, אחת פשוט בחורה ישראלית צעירה ויפיפיה, אחת סטייל קיבוצניקית צוחקת ומפטפטת.
אולי אם האנשים היו לומדים מהמחלה
החיים על פני האדמה היו יפים יותר.
וכולם מאוחדות ונשמעות לשעון של המאמנת
כולן במאמץ שבוע אחרי שבוע.
תרגיל אחרי תרגיל
מאמץ עיקש לזכות בקצת בריאות.
אבל לענינינו:
השיעור מתקיים פעם בשבוע בחדר המאובזר כחדר כושר לכל דבר
בהשגחת .. לא יודעת את תפקידה המדוייק.
אני רק יודעת שהיא השגיחה עלי בשבע עיניים
ובצדק
אולי בגלל שאני חדשה והבנות האחרות באות כבר כמה חודשים,
יש כאלו שמצליחות להתאמת גם בבית.
אבל נראתי כמו חתיכת נכה בחבורת ספורטאים.
למרות כל המאמצים בתנועה זו או אחרת לא הצלחתי להחזיר לא בזמן ולא בקושי של התרגיל
וזה כל עוד המשגיחה כל הזמן הורידה לי את הקושי.
בקיצר, וזה בפעם השניה בחיים שלי(את הפעם הראשונה כבר הצלחתי לשכוח וזה שייך לסיפור אחר)
הרגשתי ממש , אבל ממממממש עילגת, חסרת יכולת, חלשלושה וכו'
ותאמינו לי זו הרגשה לא כל כך נעימה במיוחד לאחת שתמיד הובילה.
אני ת'אמת לא יודעת אם אלך יותר ולו בגלל ההרגשה הזו
ושוב לענינינו
למי שמתעניין
הבנות חמודות מאוד, רוצות לדבר ולהכיר.
קבוצה כמובן רק של בנות וזה נותן נוחות רבה.
המדריכה נחמדה גם-אך מבחינה מקצועית אני לא יודעת עליה הרבה.
חדר הכושר מאובזר המכשירים בקושי משתנה ומותאם אישית
וכל זה חינם.
אפילו חניה גילו לי איפה חינם.
ואל תהיו כמוני .
את המשקולות האישיות באימון זה תשאירו בחוץ.
אני כנראה אנסה קודם CBT
היום הייתי בפעם הראשונה בקבוצת אימון פיברומילגיה.
קבוצה ססגונית משו
אחת רוסיה (זאת אני) אחת דתיה, אחת ערביה, אחת פשוט בחורה ישראלית צעירה ויפיפיה, אחת סטייל קיבוצניקית צוחקת ומפטפטת.
אולי אם האנשים היו לומדים מהמחלה
החיים על פני האדמה היו יפים יותר.
וכולם מאוחדות ונשמעות לשעון של המאמנת
כולן במאמץ שבוע אחרי שבוע.
תרגיל אחרי תרגיל
מאמץ עיקש לזכות בקצת בריאות.
אבל לענינינו:
השיעור מתקיים פעם בשבוע בחדר המאובזר כחדר כושר לכל דבר
בהשגחת .. לא יודעת את תפקידה המדוייק.
אני רק יודעת שהיא השגיחה עלי בשבע עיניים
ובצדק
אולי בגלל שאני חדשה והבנות האחרות באות כבר כמה חודשים,
יש כאלו שמצליחות להתאמת גם בבית.
אבל נראתי כמו חתיכת נכה בחבורת ספורטאים.
למרות כל המאמצים בתנועה זו או אחרת לא הצלחתי להחזיר לא בזמן ולא בקושי של התרגיל
וזה כל עוד המשגיחה כל הזמן הורידה לי את הקושי.
בקיצר, וזה בפעם השניה בחיים שלי(את הפעם הראשונה כבר הצלחתי לשכוח וזה שייך לסיפור אחר)
הרגשתי ממש , אבל ממממממש עילגת, חסרת יכולת, חלשלושה וכו'
ותאמינו לי זו הרגשה לא כל כך נעימה במיוחד לאחת שתמיד הובילה.
אני ת'אמת לא יודעת אם אלך יותר ולו בגלל ההרגשה הזו
ושוב לענינינו
למי שמתעניין
הבנות חמודות מאוד, רוצות לדבר ולהכיר.
קבוצה כמובן רק של בנות וזה נותן נוחות רבה.
המדריכה נחמדה גם-אך מבחינה מקצועית אני לא יודעת עליה הרבה.
חדר הכושר מאובזר המכשירים בקושי משתנה ומותאם אישית
וכל זה חינם.
אפילו חניה גילו לי איפה חינם.
ואל תהיו כמוני .
את המשקולות האישיות באימון זה תשאירו בחוץ.
אני כנראה אנסה קודם CBT
