דיבור עם זרים
הילדים באמת ילדים טובים, מחונכים ומנומסים (לרוב)
אבל זה כבר טו-מאץ כשהם מנסים להתחבב על כל אדם מבוגר
ואני ארחיב
הלכנו לבקר את ההורים שלי (בדירתם החדשה, ז"א אנחנו לא מכירים את השכנים)
איך שאנחנו נכנסים לבניין ולמעלית עם עוד שכן (או מישהו מחוץ לבניין), הבן שלי מתעניין לאיזה קומה הוא עולה? ומדווח שאנחנו עולים לסבא וסבתא שעברו לגור שם בקומה X. ומנסה להמשיך בשיחה...
אמנם היה לי לא נעים מהבנאדם, אבל בו במקום אמרתי לילד- "אתה זוכר שדיברנו על זה שלא מדברים עם זרים? אני בטוחה שהאדון כאן נחמד מאוד, אבל אנחנו לא מכירים אותו ולכן הוא זר ולא מדברים איתו"
הרגשתי מאוד לא בנוח כלפי אותו בחור, ומלמלתי לעברו- מקווה שאתה מבין...
אבל פשוט בזמן האחרון הילדים מאוד נחמדים למבוגרים, לשכנים שלא מכירים וכו'.
אני מטבעי מברכת לשלום/ בוקר טוב כל אדם שעולה במעלית (לדוגמא) ותמיד הילדים שואלים אותי מי זה? אז אני אומרת "שכן" (או מה שזה) אבל זו לא סיבה שהם יתחילו לפתוח בשיחה...
אני מאוד שמחה שהם יוצאים מקונכיית הביישנות שלהם, אבל זה מאוד מטריד אותי...
נגיד שאנחנו בגינה ויש מישהו עם כלב, פעם הם היו שואלים אותי אם מותר ללטף, והייתי אומרת להם שישאלו את האיש (נגיש שזה מישהו שאנחנו לא מכירים). עכשיו הם ישר ניגשים ומתחילים לפתח שיחה- איך אני מסבירה את הגבול?
הילדים באמת ילדים טובים, מחונכים ומנומסים (לרוב)
אבל זה כבר טו-מאץ כשהם מנסים להתחבב על כל אדם מבוגר
ואני ארחיב
הלכנו לבקר את ההורים שלי (בדירתם החדשה, ז"א אנחנו לא מכירים את השכנים)
איך שאנחנו נכנסים לבניין ולמעלית עם עוד שכן (או מישהו מחוץ לבניין), הבן שלי מתעניין לאיזה קומה הוא עולה? ומדווח שאנחנו עולים לסבא וסבתא שעברו לגור שם בקומה X. ומנסה להמשיך בשיחה...
אמנם היה לי לא נעים מהבנאדם, אבל בו במקום אמרתי לילד- "אתה זוכר שדיברנו על זה שלא מדברים עם זרים? אני בטוחה שהאדון כאן נחמד מאוד, אבל אנחנו לא מכירים אותו ולכן הוא זר ולא מדברים איתו"
הרגשתי מאוד לא בנוח כלפי אותו בחור, ומלמלתי לעברו- מקווה שאתה מבין...
אבל פשוט בזמן האחרון הילדים מאוד נחמדים למבוגרים, לשכנים שלא מכירים וכו'.
אני מטבעי מברכת לשלום/ בוקר טוב כל אדם שעולה במעלית (לדוגמא) ותמיד הילדים שואלים אותי מי זה? אז אני אומרת "שכן" (או מה שזה) אבל זו לא סיבה שהם יתחילו לפתוח בשיחה...
אני מאוד שמחה שהם יוצאים מקונכיית הביישנות שלהם, אבל זה מאוד מטריד אותי...
נגיד שאנחנו בגינה ויש מישהו עם כלב, פעם הם היו שואלים אותי אם מותר ללטף, והייתי אומרת להם שישאלו את האיש (נגיש שזה מישהו שאנחנו לא מכירים). עכשיו הם ישר ניגשים ומתחילים לפתח שיחה- איך אני מסבירה את הגבול?