דיבור עם זרים

דיבור עם זרים

הילדים באמת ילדים טובים, מחונכים ומנומסים (לרוב)

אבל זה כבר טו-מאץ כשהם מנסים להתחבב על כל אדם מבוגר

ואני ארחיב
הלכנו לבקר את ההורים שלי (בדירתם החדשה, ז"א אנחנו לא מכירים את השכנים)
איך שאנחנו נכנסים לבניין ולמעלית עם עוד שכן (או מישהו מחוץ לבניין), הבן שלי מתעניין לאיזה קומה הוא עולה? ומדווח שאנחנו עולים לסבא וסבתא שעברו לגור שם בקומה X. ומנסה להמשיך בשיחה...
אמנם היה לי לא נעים מהבנאדם, אבל בו במקום אמרתי לילד- "אתה זוכר שדיברנו על זה שלא מדברים עם זרים? אני בטוחה שהאדון כאן נחמד מאוד, אבל אנחנו לא מכירים אותו ולכן הוא זר ולא מדברים איתו"
הרגשתי מאוד לא בנוח כלפי אותו בחור, ומלמלתי לעברו- מקווה שאתה מבין...

אבל פשוט בזמן האחרון הילדים מאוד נחמדים למבוגרים, לשכנים שלא מכירים וכו'.
אני מטבעי מברכת לשלום/ בוקר טוב כל אדם שעולה במעלית (לדוגמא) ותמיד הילדים שואלים אותי מי זה? אז אני אומרת "שכן" (או מה שזה) אבל זו לא סיבה שהם יתחילו לפתוח בשיחה...

אני מאוד שמחה שהם יוצאים מקונכיית הביישנות שלהם, אבל זה מאוד מטריד אותי...

נגיד שאנחנו בגינה ויש מישהו עם כלב, פעם הם היו שואלים אותי אם מותר ללטף, והייתי אומרת להם שישאלו את האיש (נגיש שזה מישהו שאנחנו לא מכירים). עכשיו הם ישר ניגשים ומתחילים לפתח שיחה- איך אני מסבירה את הגבול?
 

maysher

New member
האמת? אני לא רואה בזה בעיה

כי את נותנת להם תחושת בטחון. הלא לדבר עם זרים יותר מכוון לילדים שמסתובבים לבד.
 

tiger mom

New member
תראי

חייבת להגיד שבמעלית זה לא היה מטריד אותי.
גם שלי כאלה. בעיקר הגדולה. מספרת לכל אחד את סיפור החיים שלה.
לכן הגבלתי אותה- מותר לדבר עם זרים רק כשהיא לידי.

לגבי הסיפור עם הכלב- את בעצם נתת להם לגיטימציה ללכת לשאול לבד.
כי הם כנראה לא הבינו שהם חייבים לעבור דרכך. ואחרי שאמרת להם כמה פעמים שישאלו בעצמם אז הם פשוט הולכים לשאול בעצמם.

לי מפריע שהם מדברים ככה עם זרים רק כי זה נראה לי נודניקי ומטריד לאנשים אחרים.
ולכן אני עובדת עם הבת שלי עכשיו על זה שלא את כולם מעניין באמת מה קרה לה היום בבי"ס.
אני גם מציינת לפני שהולכים למקומות עמוסים, גינה וכו' שאני לא מרשה לדבר עם מבוגרים אחרים.
ואני מזכירה את זה כל הזמן.
מה שכן, אני גם מסבירה שאם הם הולכים לאיבוד למי הם צריכים לפנות
 

ramit4

New member
כל עוד את איתם

זה בסדר גמור!
תלמדי אותם פשוט שכשהם לבד לא להתנהל בצורה הזאת
 
בדיוק דיברתי על זה היום עם בן ה-8

הלכנו ברחוב עם העגלה וכרגיל מישהי ניגשה להתפעל מהתינוקת ושאלה איך קוראים לה. אז דיברתי אתו על כך שכלבים ותינוקות גורמים לזרים מוחלטים לפתוח בשיחה. הוא שאל למה אמרתי לאישה ההיא איך קוראים לתינוקת וניצלנו את ההזדמנות לרענן נהלים - אמרתי לו שזה בסדר לענות לאנשים ששואלים מה השעה או איך להגיע למקום כלשהו, אבל מכיוון שיש אנשים שכוונותיהם רעות - לא ללכת עם אף אחד שהוא לא מכיר ולא למסור פרטים אישיים. אמרתי לו שעניתי לאישה כי הפעחתי שיקול דעת של מבוגרת והיא נראתה לי בסדר ושחא ייגרם נזק אם תדע את השם אבל שילדים לא תמיד יודעים לזהות ולכן כשילך לבד שלא ימסור פרטים אישיים או ייכנס לשיחה מעבר למה שסביר בין זרים (מה השעה/איפה רחוב X/נפל לך הארנק...).

והגדול שלי הוא גם מהזן שהיה יכול לפתוח בשיחה עם כל אחד. כשהיה בכיתה ג' ורק התחיל ללכת לבד, ביקשתי ממנו לחזור הביתה מיום הולדת של ילד מהכיתה כי הייתי תקועה בבית עם איש מקצוע שאחר. ברגע שההוא הלך יצאתי לקראתו לנבהלתי לראות אותו בא מולי ברחוב כשהוא מלווה בגבר מבוגר ומנהל אתו שיחה ערה. הסתבר שהאבא של אותו ילד החליט ללוות אותו כדי שלא ילך לבד, אבל זה נתן לי אז תזכורת לרענן נהלי לא לפתח שיחה עם זרים.
 
למעלה