דיבורים ומעשים

[חיפוש ית]

דיבורים ומעשים

לא לשחזר חויה.. להניח לנסיון.. לחיות את העכשיו... אני כ"כ טובה בלשגר את הסיסמאות הללו. ועכשיו, כשאני צריכה ליישם אותן אני קפואה, לא מתפקדת, כבולה בחבלי הניסיון וכ"כ עסוקה בחשיבה על המחר... כן אני נשפכת ודביקה... למה כאן? לא יודעת... וואו כמה בילבול..

 

[מלאווח]

תתחילי בקטן

יכול להיות שאת מדברת על משהו דומה למה שאני עברתי, אז אולי אוכל לעזור במשהו... פתאום עולם שלם שלא הכרנו קודם, נפרש לפנינו ואנו לא יודעים איך לעכל אותו... מההתלהבות אנו רוצים עוד ועוד חומר (ספרים, סדנאות, הרצאות וכו...) הכל נשמע נכון כל כך, אמיתי כל כך. משהו בפנים אומר לנו שזה זה, אבל מרוב עצים לא רואים את היער... עד אותו רגע, היינו בעלטה, ופתאום כשקלטנו רסיס של אור, רוצים לרכוש אותו כמו שהיינו רגילים עד כה: מיד ובלי להתאמץ. דודי קורא לזה תרבות המקדונלד וקוקה קולה. אתה רעב ? אין צורך לבשל, אין צורך לדעת להכין כלום. הנה משהו מוכן - "כאן ועכשיו" בקלי קלות. הייתי מציע להתמסר\להיכנע למשהו שקשור לעבודה פנימית על בסיס יומי. בהתחלה זה לא כ"כ משנה מה, החשוב הוא שזה יהיה חלק מסדר היום שלך. זה יכול להיות כל דבר. עם הזמן תמצאי כבר מה יותר או פחות נכון לך. בשיר השירים כתוב "משכני אחריך ונרוצה, הביאני המלך חדריו..." - צריך רק לתת פתח קטן לאלוהי, והוא כבר יאחז בך וימשוך אותך הלאה. מלאווח

 

[drall]

קודם כל טוטאליות

הרי על מה יצאנו למלחמות תמיד? על הדברים האלו, זאת אומרת בעיקר על לא לשחזר חוויות. אבל איפה הקשר בין זה לבין לא לחשוב על המחר. אי אפשר לחשוב ולתכנן ובכל זאת לחיות? לאושו יש טכניקה מאוד חביבה שנקראת "אל תהיה מוטרד". כשמגיעה ההתרגשות , תאתר אותה , תמקם אותה ותלחש לה "אל תהיה מוטרד , אל תהיה מוטרד , כאן עושים חיים משוגעים" (החלק האחרון שלי). ואז זהו, המחשבות באות , חולפות לא תוקעות שורשים , לא נועצות ציפורניים. אז תחשבי על המחר ועל האתמול רק מה? בלי דאגה , תשארי את , תני להם לזרום לשם שינוי דרול

 

[שששלום]

כשהעשייה קשה המלל רב

וזה דווקא מתיישב יפה עם תאורית האנרגיות של דרול. הידיעה כי בסופה של דרך או אפילו במהלכה לא צריך לבחור בין אמת לאושר הדברים מתמזגים זה בזה נוטעת תיקווה רבה. כל שנותר הוא לתת לתיקווה למלא אותנו, להרפות מהכל ואז איכשהוא, אם אכן הפנמנו את אשר היינו צריכים ואנו חזקים דיינו לא ליפול לאותם משגים, הדברים פשוט יסתדרו מאליהם. כל שנדרש הוא שקט בדמות למעט בעשייה בדברים חיצוניים ולתת לשקט למלא אותנו. כאשר השקט יהיה טבוע בנו הטרדות יעלמו. בהצלחה - אולי.

 

[חיפוש ית]

"לבחור בין אמת לאושר"

רוצה להסביר?

 

[drall]

אין קונפליקט בין אמת לאושר

או יותר נכון שהקונפליקט הזה שייך לתחום הרומן הרומנטי. אם אתה הולך למסיבה אתה יכול להגיד שאם האנשים האלו היו יודעים את האמת על עצמם או על אנשים שמסביבים הם לא היו כל כך שמחים. אבל אנחנו לא מדברים על אושר כזה. האושר של הרועה החוזר לעת ערב עם עדריו וכלביו המיללים. האושר של המהנדס הניצב על הפיגום כאצבע חדה מול השמיים. האושר של הנווד הפוסע לאיטו כשהוא מוקף בכוכבי הלילה. האושר של זה היוצא מהיער , שקט , בורק ומלא באור. האושר שלנו נובע מהאמת , הוא בא ביחס ישר אליה ככל שאנחנו אמיתיים יותר אנחנו מאושרים יותר תבורכו דרול

 

[מלאכונית]

קצת קיטש יצא לך

 

[חיפוש ית]

פסיפס

לקחתי קצת מכול אחד תודה

 

[בארס]

איך את היום?

 

[חיפוש ית]

היום

אני שונה מאתמול. פחות מבולבלת, יותר מכוונת (זיהיתי את הבעיה). ומחר... אין לי מושג איך אני אהיה מחר.

 

[בארס]

תודה לאל

שאין לך מושג איך תהיי מחר. אחרת איך נהייה מוכנים לקראת המופלא מכל? אם המחר שלי יהיה כמו שאני מסוגל לדמיין אותו היום אין לי שום עיניין בו. אני מעדיף אותו כמו שהוא יהיה.

 

[חיפוש ית]

אהבתי

 

[Abraham 1]

אהבתי../images/Emo24.gif../images/Emo13.gif../images/Emo23.gif../images/Emo25.gif../images/Emo25.gif../images/Emo23.gif

חיפושית שלום מה את מקוננת על אהבתך,אין לך מה לקוננן .אמרו החיפושיות Close your eyes and i´ll to morrow i´ll miss you.ועוד אמרו All you need is love. Good day sun shine. בברכה ואהבה [email protected]

 

[מלאווח]

איך נשמע,

"אני מרגיש יותר טוב מאתמול אבל פחות טוב ממחר" רק היום !!!

 

[מלאכונית]

מדבר שקר תרחק

אולי תתחילי בלדבר אמת - אך ורק את ה"סיסמאות" שאת מסוגלת ליצור במציאות שלך

 

[חיפוש ית]

דרך ומטרה

ה"סיסמאות" שלי הן אמת מבחינתי, הן המטרה שאליה אני שואפת. את הדרך לישום עדיין אין לי. לא הייתי רוצה לוותר על מטרה אמיתית (או לקרוא לה שקר) בגלל שעדיין לא מצאתי את הדרך לישם אותה.

 

[בארס]

ניתן גם להפוך הוא.

אני לא יודע את המטרה שלי והדרך היא מה שאני עובר היא נעה מתחת לרגלי בגלל שהמטרה חיה עמוק בתוכי גם אם אני לא רואה אותה בבהירות גם אם היא מסתתרת אחרי ססמאות שלעיתים נשמעות באזני כל כך נכונות ולפעמים נבעטות ע"י המציאות קיומה של המטרה מניע אותי בהתחלה סחור סחור בתוך היער פעם הייתה לי מאשטה לפלס שבילים.