דיאלוג עם עצמי..
היה אפור בחוץ.. נהגתי במהירות של 100 ק"מ כביש היה פתוח , אלניס מורסט שרה למשהו ברקע ... הדלקתי סגריה ..... ותהייי לעצמי " מת הפכתי להיות הדמות בשיר שלה" התקופה זאת מטורפת לי ... המון התחלות חלקם טובות וחלקם פחות. קצת אושר שמלווה בכעס ותסכול ( ממתי אני אדם של תסכולים) הפלאפון לא הפסיק לצלל אבל הרגשתי כ"כ לבד... אני מרגישה שאפילו אני לא מבינה מה קורה לי : אולי זה בגללך ואולי זה בגללך הלחץ בחיים ואולי זה בגלל הרייק הגדול שיש לי ואולי זה בגלל הנאחס שיש בי כבר תקופה ולא יוצא החוצה. המשכתי לנסוע והיא המשיכה לשיר .... ורציתי כבר להגיע ורציתי לשלא יגמר לי הכביש ... קצת הזויי ולא ברור ... אבל משהו מבפנים
היה אפור בחוץ.. נהגתי במהירות של 100 ק"מ כביש היה פתוח , אלניס מורסט שרה למשהו ברקע ... הדלקתי סגריה ..... ותהייי לעצמי " מת הפכתי להיות הדמות בשיר שלה" התקופה זאת מטורפת לי ... המון התחלות חלקם טובות וחלקם פחות. קצת אושר שמלווה בכעס ותסכול ( ממתי אני אדם של תסכולים) הפלאפון לא הפסיק לצלל אבל הרגשתי כ"כ לבד... אני מרגישה שאפילו אני לא מבינה מה קורה לי : אולי זה בגללך ואולי זה בגללך הלחץ בחיים ואולי זה בגלל הרייק הגדול שיש לי ואולי זה בגלל הנאחס שיש בי כבר תקופה ולא יוצא החוצה. המשכתי לנסוע והיא המשיכה לשיר .... ורציתי כבר להגיע ורציתי לשלא יגמר לי הכביש ... קצת הזויי ולא ברור ... אבל משהו מבפנים