נמנמ
"פססט... אדם... תתעורר!" "ממ... אבל אני עייף... מה השעה?" אדם שאל בעיניים עצומות. "ארבע בבוקר. אבל זה לא חשוב, תתעורר!" "מה אתה – " דורי העיף מאדם את השמיכה, ואדם היה חייב לקום מהקור. הוא שפשף את עיניו ואמר, "קרה משהו? בארבע בבוקר? בחופשה?!" "כי אני הבנתי משהו." "אתה לא צריך להגיד 'אני הבנתי', זו כפילות מיותרת. מספיק שתגיד רק 'הבנתי' וזה יהיה מספיק, מבחינה לשונית. אבל אתה, מאיזושהי סיבה, מתעקש לעוות את השפה הכול כך יפה – " "סתום ת'פה!" "סתום את פיך, נהוג להגיד." אמר אדם והשתתק. "”you were saying? "שאני הבנתי משהו. נטשה כבר לא... מה שהיא הייתה בשבילי. עכשיו זה הכול... זה רק אתה. אתה מבין?" "המשפט יצא קצת עילג אבל אני חושב שהבנתי. דורי, האם אתה מודה ברגשות כלפיי?" "כנראה. כן, אני מניח." "גם אני אוהב אותך, דורי." אדם רצה לחבק אותו, אבל הוא הרגיש רק אוויר. דורי לא היה שם, זה היה רק חלום. הוא התעורר, והבין את מה שהחלום ניסה לשדר לו. אדם הלוי הומו. אדם הלוי, אליל הבנות, מאוהב בבן. ועוד בדורי. טוב, דורי לא כל כך נורא, אבל אבי בהחלט יותר יפה ממנו. כל המחשבות האלה, בנוסף לנפילה, עשו לאדם כאב ראש. הוא החליט לחשוב על זה מחר, ונרדם.