אחי "שם" בעלי כבר הודיע שלא יגיע והבן שלי רק אתמול חזר לבסיס שלו (מעניין עד מתי) ואני... בבית.אוכלת.זוללת.פשוט ללא שליטה. כל בוקר מתחילה עם הבטחה לעצמי -מהיום! אולי היום זה היום???
ז"א-לא להתייאש לגמרי. גם לי מאוד קשה,בעיקר עכשיו כשאנחנו לפני סופ"ש בלעדיו. אבל אני יודעת שאם אני אתן לייאוש ולקושי להשתלט עליי- אני ארגיש עוד יותר רע עם עצמי. חושבת שצריך לנסות להיות בכיוון של - אם הכל מסביב קשה/מסובך/רע/וכו' - אז אולי לפחות בתחום של האוכל תהיה איזה הצלחה.