דו קיום אפשרי?

[רעם כחול]

דו קיום אפשרי?

דו קיום אפשרי? מדברים כאן על דו קיום, יש כאלו שמטיחים אשמה זה בזה ויש אפילו אחת שממרחקים משקיעה מאמצים לגדף כאן את המדינה הציונית שנואת נפשה. אני חושב שדו קיום אמיתי יתאפשר כאן רק כשתפתר הבעיה הפלסטינית. ערביי ישראל רחוקים מאוד מאוד מאחיהם וממש התרגלו לחיות איתנו במדינה מפותחת ותרבותית. אבל מנהיגיהם מקפידים לדחוף להם תמיד בראש כי הם שייכים לעם הפלסטיני "המדוכא" ולכן הם מרגישים צורך לצאת מפעם לפעם במצעדי שינאה למדינה. זה מצידו מביא בעקבותיו שינאת נגד. בינתיים כידוע הטירוף של הפלסטינים רק גובר, מטחי הקטיושות על מדינת ישראל מתרבים ואנחנו מגיבים וגובים מהם מחיר דמים הולך וגובר אבל הטירוף שלהם לא נרגע. במצב זה חברי הכנסת הערבים מבקרים במדינות ערב העויינות ומעודדים את נאסרללה וחבריו. אם אי פעם יהיה שלום עם הפלסטינים אז יש סיכוי אמיתי שערביי ישראל יראו עצמם אזרחי המדינה ולא שונאי המדינה. עד אז אפשר לקשקש כאן אבל זה לא יעזור

 

[כהניסט]

ערביי-ישראל יראו את עצמם כחלק

מהמדינה כשהמדינה תראה בהם חלק. תפסיקו להכניס להם מילים לפה, ותקשיבו פעם אחת למה שהם דורשים.

 

[רעם כחול]

ספר לנו מה הם דורשים

אתה מתכוון לזרוק אותנו לים? אני חושב שהם כבר התעוררו מהחלום הזה.

 

[כהניסט]

זכות השיבה, שינוי סמלי המדינה,

מדינת כל אזרחיה, חלוקת ירושלים, ויתור על הר הבית, לשאת ולתת עם ארגון הטרור "החמאס". זה מה שאני זוכר בעל-פה. אתה מוזמן לבקר באתרי המפלגות שלכם ולראות בעצמך.

 

[InDaHouse]

מדהים! שמאלני ירשום אותו דבר בדיוק!

 

[your cold sweet pota]

כן, גם אותי הוא הפתיע.

 

[ערב רב]

כהניסט = איש יצהר = גוטרמן

 

[רעם כחול]

אשמח לשמוע מפיהם מה הם דורשים

כפי שכבר ציינתי לפי הבנתי אם לא הייתה קיימת הבעיה הפלסטינית לא היתה אצלנו בעיית ערביי ישראל. כל זמן שהאוייבים מבחוץ הם "אחים" של ציבור מסויים קיימת בעיה של דו קיום. בעיה זו כאמור תעלם כאשר תפתר הבעיה הפלסטינית. שימו לב כי אלימות קשה קיימת בכל המדינות השכנות ולא רק כלפינו. בעירק שיעים וסונים מפוצצים זה את זה כל יום (ממוצע של 50 הרוגים). הערבים הרגועים ביותר במזרח התיכון הם ערביי ישראל - חיים בחברה תרבותית עם רמת הכנסה ממוצעת גבוהה באיזור (ולא לשכוח ביטוח לאומי נדיב), משטר דמוקרטי (אמנם מושחת) ובטחון ציבורי גבוה. לכן כשמזכירים את המילה טרנספר הם מתחלחלים - למה שיפרדו מאיתנו? הרי טוב להם איתנו. מה רציתם שילכו לגור בג'נין או עזה עם אחיהם המטורפים שכל היום רצים ברחובות ויורים זה על זה? טיבי אוהב להשמיץ אותנו. בזכות זה נבחר לכנסת. תציעו לו ללכת לגור בעזה עם אחיו האהובים. בחלומות!

 

[יובלאישמרכז]

בדבר אחד אתה צודק, דו קיום אפשרי

רק אם פתרון העיניין הפלשתיני, וערביי ישראל, למרות אזרחותם הישראלית הם פלשתינים ולכן הם חלק מאותו עיניין, חלק אינטגרלי. העובדה שהם התרגלו לתנאים של מדינה מערבית והעובדה שהם יודעים היטב של בכל מדינה ערבית אחרת הם היו יכולים לחלום רק על תנאים כאלה (למרות האפליה) לא אומרת שהם מזדהים עם המדינה, או שהם התרחקו מאחיהם הפלשתינים שבגדה ועזה. דו קיום בתוך ישראל, נגיד של קווי 67' פלוס מינוס בתנאים הנוכחיים אינו אפשרי ואם הוא קיים הוא אינו אמיתי וחזק מאחר והערביי ישראל הם פלשתינים ומתוך כך נובע וזה ללא כל קשר לאפליה העובדה שהם מעוניינים בכך שישראל תפסיק להיות מדינה יהודית, כלומר שינוי ההמנון והדגל, שינוי חוקי ההגירה, חוק השבות, שינוי התכנים בבתי הספר, כל אלה בעצם הופכים את ישראל למדינה פלשתינית-ערבית, לא כל אזרחיה מאחר ורוב אזרחיה לא יהיו יהודים, הם לא ירכיבו את הממשלה, בתי המשפט, הצבא וכל שאר הגורמים, היהודים יחיו כמיעוט בישראל (ששמה ישתנה), עם זכויות כאלה או אחרות, בין אם ישראל תוגדר כמדינת כל אזרחיה או שלא זה בכלל לא משנה, בפועל היא תהיה מדינה פלשתינית-ערבית בגלל נתון אחד פשוט ובסיסי, יש יותר ערבים-פלשתינים מהיהודים, זה הכל. לכן הדרך היחידה מאחר ואין שום סיכוי או סיבה שערביי ישראל יגלו הזדהות או נאמנות למדינה בגלל היותה ציונית (אין לה דרך אחרת, היא לא יכולה להתקיים אחרת) היא הפרדה אמיתית כדי שלמקסימום פלשתינים, ללא קשר לאזרחותם תהיה מדינה בה יוכלו לבטאות את עצמם כפי שהם רוצים ובוחרים, שתהיה להם מדינה משלהם, הרי בישראל זה לא יקרה, ישראל לא תתאבד רק כדי לרצות מיעוט כזה או אחר.

 

[יובלאישמרכז]

אם = עם

 

[אלי ו.]

הבעיה לא תעלם כ"כ מהר

ערביי ישראל נמצאים בדיסוננס. מצד אחד השאיפות הלאומיות שלהם תמיד יהיו מדוכאות, בתוך ישראל אין להם שום אפשרות להגדרה עצמית לאומית, הם מיעוט במדינה הלאום היהודי. מצד שני, כמו שכתבת, הם אינם באמת מעונינים לחיות במדינה ערבית, לפחות לא באחת המדינות הערביות הקיימות או ברשות הפלשתינאית. לא מצב פשוט.

 

[יובלאישמרכז]

לכן הם ישאפו להפוך את ישראל

למדינה ערבית-פלשתינית באמצעים כאלה או אחרים (זה ממש לא עקרוני אם זה יהיה אלים או שקט ודמוקרטי, התוצאה היא אותה תוצאה). אם לא נלך על הפרדה עד כמה שיותר גדולה בין יהודים לבני העם הפלשתיני אז זה פשוט מה שיקרה והמצב יסתיים באותו אופן שבו יגוסלביה לשעבר סיימה את דרכה - מלחמת אזרחים. ברור שהמצב לא פשוט, אם היה פשוט אז היה נפתר כבר מזמן.

 

[אלי ו.]

קרא שוב את ההודעה שלי

על הדיסוננס. לערביי ישראל כמו לכולנו יש שאיפות לאומיות, זה טבעי. הענין הוא שמהצד השני הם מעונינים אינם באמת מעונינים לחיות במדינה ערבית.

 

[יובלאישמרכז]

זה לא שהם לא מעוניינים לחיות במדינה

ערבית. הם פשוט לא מעוניינים לחיות במדינה בהם הם לא יקבלו קצבאות, ימנעו מהם זכויות, ימנעו מהם לבחור והבחר באופן חופשי, יחיו בתנאים פחות טובים, כל העיניין מתחיל ומסתיים בנוחות, לא יותר. מה שהם כן מעוניינים בו זה להפוך את ישראל למדינה שתייצג אותם מבחינה לאומית, כל זה תחת מכבסת המילים "מדינת כל אזרחיה", ע"י כך ליצור מצב שרוב אזרחי ישראל (או איך שהם יבחרו לקרוא למדינה), יהיו פלשתינים, זה כמובן אומר שינוי החוקים, הציביון, הסמלים, תכני החינוך, וכן חוק השבות שיתבטל וישראל תוצף בפליטים לשעבר, בניהם, נכדיהם וניניהם שיבואו להתאזרח כאן. לכך יש שני דרכים: - הדרך האקטיבית-אלימה: הפגנות, פרעות, אינטיפאדה עממית בעזרת האחים מהגדה+ערביי מדינות ערב וכן יפי הנפש מהעולם שחושבים שיש להם בעלות על המושג צדק - הבעייתיות: לא ראלית, ערביי ישראל לגדולים מספיק, לא חזקים מספיק, לערביי גדה יש המון בעיות משלהם, יפי הנפש, הם את הנזק שלהם תמיד יעשו, הם לבדם לא יכולים לעשות כלום, הם שוליים מידי וטוב שכך. - הדרך השקטה-דמוקרטית: בעזרת הדמוגרפיה ותוך ניצול הדמוקרטיה לטובתם הם יפעלו רק כאשר הם יהיו מספיק גדולים וחזקים בתוך האוכלוסיה, הם לא ישתמשו בערביי הגדה, לפחות לא באופן גלוי, הם יפנו לבג"ץ, הם ינסו להעביר חוקים, הם ינסו לגייס תמיכה חיצונית מגורמי השמאל הקיצוני של אירופה כדי ליצור לחץ על ישראל, כולל החרמות, נאצות, ובכלל לגרום לנו להירעות הכי רע שאפשר, אם זה לא יעבוד ילכו למוצא האחרון שהוא התקוממות אזרחית אלימה, אם הם יצליחו לשנות חוקים אז תהיה אתקוממות מצד היהודים והנה קיבלת מלחמת אזרחים מדממת. לסיכום: הדיסוננס הזה לכאורה מתישהו יגיע להכרעה, לכשיגיע אנחנו כולנו נהפוך לקורבנות של הסיטואציה, של הנסיבות, הדבר בכי גרוע זה להיות קורבנות של מצב במקום לשלוט בגורלך. ישראל לעולם לא תהיה מקום בו ערביי ישראל יזכו לממש את השאיפות הלאומיות שלהם, ערביי ישראל לעולם לא ישלימו עם מצב כזה, הם גם לעולם לא ילכו (ובצדק מבחינתם) לכיווננו ויזדהו עם המדינה שהיא ציונית בהגדרתה, אין שום סיכוי או סיבה שזה יקרה, ככה שזה או הפרדה עד כמה שיותר גדולה או פשוט לחכות לפיצוץ. שיהיה ברור, נכון שיש אפליה בתחומים אזרחים כלפי ערביי ישראל, אני לא מכחיש ואני חושב שזה פסול לחלוטין, אך מצד שני זו לו הסיבה שאין ערביי ישראל לא מזדהים עם המדינה וגם אם לא היתה אפליה בתחומים אילו עדיין, ערביי ישראל היו שואפים לממש את שאיפותיהם הלאומיות מאחר והם נחשבות כזכויות מאד בסיסיות עבורם, כמשהו שחייב לקרות.