דוריס קצבים בת"א
- פותח הנושא prizman
- פורסם בתאריך
י י ג ר מ י י ס ט ר
New member
איפה נמצא את המקום?
מעורב ראש פינתי
בדיחה מאד ישנה אומרת: מה זה דעה מעורבת? כשאתה רואה את הרכב החדש שלך מחליק לתהום, עם החותנת שלך בפנים.... אז זאת בדיחה מאד ישנה, והיחסים שלי עם החותנת שלי מצוינים, תודה ששאלתם (ואני אומר את זה גם במקומות שהיא לא מגיעה אליהם, כמו פה למשל...), אבל נסו את זה: מה זה דעה מעורבת לגבי מסעדה? לקבל נתח פריים ריב במסעדת בשרים (שהומלץ בחום על ידי הבעלים/מארחים), להתענג על כל גרם של בשר מעולה (שסופו נמצץ מהעצם בקולות עזים על ידי זוגתי, הקרניבורית הידועה), למרות שיצא 250 גרם בשר על צלע של שלושת רבעי קילו (השאר היה עצם ענקית והמון, אבל המון, שומן) – ולגלות בחשבון שזה עלה 220 ₪!!! הכול התחיל מהספונטאניות. לאחר שכבר ניצלנו את הרגש הזה השבוע, בצפיה בשקיעה מדהימה בלוקה בהזנק של רגע (בת זוגי התקשתה להאמין לזה שאני מתחת לבית כשעוד יש אור!), החלטנו היום, בעת חזרה מהדרום, שבשר זה מה שבא לנו, ומאד. האמת היא, לכתבה שקראנו על דוריס קצבים בתל אביב היה תפקיד רציני ב"דודה", הזאת. שנינו, הליידי ואני, חובבי בשר אמיתיים, אבל עם השנים התמעטו המקרים בהם הרשינו לעצמנו להתנפל על גושי בשר ענקיים ועזי טעם (אחחחחח, הסטייקים של פיטר לוגר, עם כף חמאה מומסת מזוגה עליהם...). היום היה עוד מקרה כזה. אז זהו, שהתחושה שלנו מאד מעורבת. בכניסה התקבלנו על ידי אחד מבעלי הבית, גיא, שעשה לנו סיור במקרר המגרה ועזר לנו לבחור את הבשרים. לא, הוא לא דיבר על כסף או הציע תפריט - הוא המליץ. בהתחלה חשבנו על פורטרהאוס לזוג, אבל במקרר היו דברים הרבה יותר מגרים מפילה, אז קיבלנו את המלצתו של גיא (סירליון במשקל 400 גרם, מדיום רייר, ופריים ריב במשקל 750 גרם, ברוטו, מדיום – רצינו רייר אבל לא המליצו). התיישבנו על הבר שהיה על טהרת המין הגברי כמעט לחלוטין. הליידי הזמינה שליש הייניקן (18 ₪) ואני לקחתי כוס של פינו נואר של ירדן (29 ₪). קיבלנו מנת מזטים לפתיחה: הגזר היה מעט סתמי, הטעם של הכמון בסלק היה מעט דומיננטי, והיזהרו מהפלפל ה"מעט" חריף. לעומת זאת החצילים בשום היו נשכניים במידה, ופטה כבד העוף במשרת הרימונים כבר היה שיחוק לשמו. לחם שנאפה במקום (לפחות סוף האפיה) היה מלווה נאות ל"בזבוז המקום לבשר" (על פי הגדרת זוגתי) (קרניבורית אמיתית, כבר אמרנו, לא?) הזה. הברמן גם פינק אותנו בשני טעימות של משקאות קפואים: מרגריטה לימון וגרניטה פסיפלורה ורימונים, שהיו נחמדים במידה (אבל לא במידה שגרמה לנו להזמין כוס שלמה מהם). ואז הגיע הבשר: קודם הצלחות עם התוספות (תפוחי אדמה בתנור, חלת בצל, סלט ירוק עם ויניגרט מקומי, וכן עגבניה ובצל מהגריל), ולאחר מכן מגש עץ שעליו מחבת רוחשת עם הבשרים. התחלנו עם הסירליון – מהוקצע, מדויק, עם מעט שומן והרבה טעם, מאד "בשרי", נימוח במידה, וטעים מאד. עם לגימה נלוות של הפינו זה היה קרוב למושלם. ואז, הגיעה הצלע: שומנית מאד, עם בשר עז טעם, והרגישה כמו משהו שונה לגמרי. שלא יהיו טעויות – זה היה נתח בשר טעים ביותר (הזכיר לזוגתי את אותן פיסות אלמותיות מפיטר לוגר), רך במידה, עם טעם חמאתי מענג – אבל סיבי ברובו, וצמוד לשכבות עבות של שומן. בואו נגיד ככה, אחרי הסירליון (ו"ביזבוז המקום" שלפניו) היינו בטוחים שלא נוכל לו, אבל הוא נגמר מהר מאד. מהר מדי, למען האמת. למרות שהליידי נצמדה להרגליה הישנים וכירסמה את העצם למופת, לא נמצא יותר מדי חומר לעבוד עליו, או, במילים אחרות, בשר לאכילה. בגדול, לא התבאסנו בשלב הזה. כבר היינו שבעים למדי, וזה שלא התפוצצנו מכמויות הבשר היווה הפתעה נעימה, אלא שאז הגיע החשבון. למרות מחיר האלכוהול ההגיוני, ומחיר הסירליון הגבולי (109 ₪), מחיר הפריים ריב פשוט הפתיע אותנו. 219 ₪ טבין ותקילין. תודו שזה קצת הרבה ל250 גרם בשר נטו. לטובה: הבשר, הברמן האדיב, מחירי האלכוהול השפויים. לרעה: שירות מעט רשלני (נניח שזה חבלי לידה), ומחיר מוגזם בכל מידה לבשר. האם נחזור: במידה והמחיר של הבשר יהיה יותר הגיוני, למקום הזה יש את כל הפוטנציאל להיות מקדש הבשר שלנו לשנים הקרובות. ואני מדבר על שנים. עד אז, נחפש דוד עשיר (אין) או ארוחת עסקים ראויה (לא בריא על סטייק עסיסי. או שאתה קונה את מה שאתה לא צריך, או מוכר את מה שאין לך). שיהיה לנו שבוע טוב! הזבוב
בדיחה מאד ישנה אומרת: מה זה דעה מעורבת? כשאתה רואה את הרכב החדש שלך מחליק לתהום, עם החותנת שלך בפנים.... אז זאת בדיחה מאד ישנה, והיחסים שלי עם החותנת שלי מצוינים, תודה ששאלתם (ואני אומר את זה גם במקומות שהיא לא מגיעה אליהם, כמו פה למשל...), אבל נסו את זה: מה זה דעה מעורבת לגבי מסעדה? לקבל נתח פריים ריב במסעדת בשרים (שהומלץ בחום על ידי הבעלים/מארחים), להתענג על כל גרם של בשר מעולה (שסופו נמצץ מהעצם בקולות עזים על ידי זוגתי, הקרניבורית הידועה), למרות שיצא 250 גרם בשר על צלע של שלושת רבעי קילו (השאר היה עצם ענקית והמון, אבל המון, שומן) – ולגלות בחשבון שזה עלה 220 ₪!!! הכול התחיל מהספונטאניות. לאחר שכבר ניצלנו את הרגש הזה השבוע, בצפיה בשקיעה מדהימה בלוקה בהזנק של רגע (בת זוגי התקשתה להאמין לזה שאני מתחת לבית כשעוד יש אור!), החלטנו היום, בעת חזרה מהדרום, שבשר זה מה שבא לנו, ומאד. האמת היא, לכתבה שקראנו על דוריס קצבים בתל אביב היה תפקיד רציני ב"דודה", הזאת. שנינו, הליידי ואני, חובבי בשר אמיתיים, אבל עם השנים התמעטו המקרים בהם הרשינו לעצמנו להתנפל על גושי בשר ענקיים ועזי טעם (אחחחחח, הסטייקים של פיטר לוגר, עם כף חמאה מומסת מזוגה עליהם...). היום היה עוד מקרה כזה. אז זהו, שהתחושה שלנו מאד מעורבת. בכניסה התקבלנו על ידי אחד מבעלי הבית, גיא, שעשה לנו סיור במקרר המגרה ועזר לנו לבחור את הבשרים. לא, הוא לא דיבר על כסף או הציע תפריט - הוא המליץ. בהתחלה חשבנו על פורטרהאוס לזוג, אבל במקרר היו דברים הרבה יותר מגרים מפילה, אז קיבלנו את המלצתו של גיא (סירליון במשקל 400 גרם, מדיום רייר, ופריים ריב במשקל 750 גרם, ברוטו, מדיום – רצינו רייר אבל לא המליצו). התיישבנו על הבר שהיה על טהרת המין הגברי כמעט לחלוטין. הליידי הזמינה שליש הייניקן (18 ₪) ואני לקחתי כוס של פינו נואר של ירדן (29 ₪). קיבלנו מנת מזטים לפתיחה: הגזר היה מעט סתמי, הטעם של הכמון בסלק היה מעט דומיננטי, והיזהרו מהפלפל ה"מעט" חריף. לעומת זאת החצילים בשום היו נשכניים במידה, ופטה כבד העוף במשרת הרימונים כבר היה שיחוק לשמו. לחם שנאפה במקום (לפחות סוף האפיה) היה מלווה נאות ל"בזבוז המקום לבשר" (על פי הגדרת זוגתי) (קרניבורית אמיתית, כבר אמרנו, לא?) הזה. הברמן גם פינק אותנו בשני טעימות של משקאות קפואים: מרגריטה לימון וגרניטה פסיפלורה ורימונים, שהיו נחמדים במידה (אבל לא במידה שגרמה לנו להזמין כוס שלמה מהם). ואז הגיע הבשר: קודם הצלחות עם התוספות (תפוחי אדמה בתנור, חלת בצל, סלט ירוק עם ויניגרט מקומי, וכן עגבניה ובצל מהגריל), ולאחר מכן מגש עץ שעליו מחבת רוחשת עם הבשרים. התחלנו עם הסירליון – מהוקצע, מדויק, עם מעט שומן והרבה טעם, מאד "בשרי", נימוח במידה, וטעים מאד. עם לגימה נלוות של הפינו זה היה קרוב למושלם. ואז, הגיעה הצלע: שומנית מאד, עם בשר עז טעם, והרגישה כמו משהו שונה לגמרי. שלא יהיו טעויות – זה היה נתח בשר טעים ביותר (הזכיר לזוגתי את אותן פיסות אלמותיות מפיטר לוגר), רך במידה, עם טעם חמאתי מענג – אבל סיבי ברובו, וצמוד לשכבות עבות של שומן. בואו נגיד ככה, אחרי הסירליון (ו"ביזבוז המקום" שלפניו) היינו בטוחים שלא נוכל לו, אבל הוא נגמר מהר מאד. מהר מדי, למען האמת. למרות שהליידי נצמדה להרגליה הישנים וכירסמה את העצם למופת, לא נמצא יותר מדי חומר לעבוד עליו, או, במילים אחרות, בשר לאכילה. בגדול, לא התבאסנו בשלב הזה. כבר היינו שבעים למדי, וזה שלא התפוצצנו מכמויות הבשר היווה הפתעה נעימה, אלא שאז הגיע החשבון. למרות מחיר האלכוהול ההגיוני, ומחיר הסירליון הגבולי (109 ₪), מחיר הפריים ריב פשוט הפתיע אותנו. 219 ₪ טבין ותקילין. תודו שזה קצת הרבה ל250 גרם בשר נטו. לטובה: הבשר, הברמן האדיב, מחירי האלכוהול השפויים. לרעה: שירות מעט רשלני (נניח שזה חבלי לידה), ומחיר מוגזם בכל מידה לבשר. האם נחזור: במידה והמחיר של הבשר יהיה יותר הגיוני, למקום הזה יש את כל הפוטנציאל להיות מקדש הבשר שלנו לשנים הקרובות. ואני מדבר על שנים. עד אז, נחפש דוד עשיר (אין) או ארוחת עסקים ראויה (לא בריא על סטייק עסיסי. או שאתה קונה את מה שאתה לא צריך, או מוכר את מה שאין לך). שיהיה לנו שבוע טוב! הזבוב
חליל אבד רבו
New member
פייי איזה בעיה קשה
"אי אפשר לקיים סקס או להסניף קוק בשירותים"... אני הייתי מציע להכניס את הסוגיה כפרנטר גם למדריכי מישלן וגומיו
"אי אפשר לקיים סקס או להסניף קוק בשירותים"... אני הייתי מציע להכניס את הסוגיה כפרנטר גם למדריכי מישלן וגומיו
חליל אבד רבו
New member
פרמטר
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.