בדיוק בגלל זה רציתי שתשאלי את השאלות כאן
כי רובן הן שאלות שגם מישהו שלא למד בייל יכול בהחלט לענות עליהן.
יעזור אם תגידי גם באיזה תחום את (לפחות בגדול), כי זה יכול לשנות את התשובה.
- קודם כל, לגבי מלגות, לא ממש צריך לחפש אותן או לאתר אותן. הנורמה בארה"ב, בודאי במוסדות פרטיים יוקרתיים כמו ייל, היא שכל הדוקטורנטים (או כמעט כולם) מקבלים מלגה מלאה + מלגת מחייה שמספיקה לקיום סביר של אדם אחד ברמת חיים סטודנטיאלית. מאחר וכך, את לא צריכה להתחיל לחפש מלגות. מה שאת צריכה לעשות זה להרשם ללימודים, ובמידה ויחליטו לקבל אותך יש סיכוי מאוד מאוד גבוה שתקבלי מלגה.
- לגבי "כמה זמן זה לקח", בעקרון ברוב התחומים תכניות לדוקטורט בארה"ב בנויות כמסלול ישיר לדוקטורט (גם אם את מגיעה עם תואר שני), והן כוללות שלב של קורסים, שלב של בחינות, ורק אז את שלב המחקר/כתיבה של הדוקטורט. האורך והאופי של השלבים הללו מאוד משתנה מתחום לתחום (בגלל זה יעזור אם תתני כיוון בעניין הזה).
בגדול, אורך "סטנדרטי" על הנייר של תכנית דוקטורט בארה"ב הוא חמש שנים.
אבל בעוד שבמדעים המדוייקים, למשל, מאוד מקובל לסיים את הדוקטורט בפרק הזמן הזה, ואפילו בפחות זמן מזה, במדעי הרוח
מאוד מאוד נדיר לסיים דוקטורט בחמש שנים. בדרך כלל הזמן המינימאלי שנדרש כדי לסיים דוקטורט טוב במדעי הרוח ובחלק גדול ממדעי החברה הוא שש שנים.
לגבי ה"נעים", והחוויה, כאן כבר יותר יצטרכו לענות אנשים שלמדו שם ממש, וכאן שוב ההבדל בין מחלקה למחלקה יכול להיות מאוד גדול, בגלל שזה פשוט תלוי באופי של האנשים.
אני יכולה להגיד לך שאני מכירה כמה אנשים שלמדו או לומדים בייל ורובם ככולם מרוצים. העיר ניו הייבן עצמה נחשבת למקום לא נעים כלל (זו עיר שרובה ענייה ובמצב לא טוב), אבל קודם כל היא השתפרה מאוד בשנים האחרונות, ושנית האזור של האוניברסיטה עצמה אמור להיות חביב למדי ממה שאני שומעת.