דויד-המקסים

דויד-המקסים ../images/Emo23.gif

אתה יודע קראתי אתמול את ההודעה לגבי הסרט היום, וקראתי את המשפט "רחל-נשמה, אחרי שקראתי את מכתבך, אותך אני מזמין באופן אישי " לא יכולתי להגיב, ירדו לי דמעות, רציתי לצעוק , לכתוב לך כן כן אני באהההההההה כמה שנים לא ראיתי איך נראה קולנוע? כמה שנים אין לי אומץ מי חולם להכנס לקולנוע? כמה חודשים לא העזתי להגיע לקניון הרחוק מביתי עשר דקות, ויש שם קולנוע גם כשעוד הלכתי לקניון להכנס לסרט לא העזתי מפחדת, אולי לא יהיה לי מספיק אויר באמצע אולם סגור. ופתאום כתבתם על הסרט והתארגנתם, וחלקכם הביע היסוס , עלתה מחשבה במוחי, אני מתה לפגוש אותכם אתם נשמעים כאלה מקסימים, אבל פוחדת לעזוב את הבית, ועם השנים הפחד רק מחריף. דויד אתה מקסים, מקווה בעצם בטוחה שתהנו מהמפגש המקסים שיהיה לכם היום. והחברות הנפלאה שתצמח לכם, תהיה הרבה מעבר לראיית סרט טוב יחד. או כמו שם הפורום שתרגישו טוב. המון אהבה רחל-נשמה
 
רחל-נשמה

איזרי אומץ... יש פחדים שחייבים לסלק מהדרך. תוכלי לעשות זאת רק אם תחליטי שלא משנה מה, את יוצאת עם החבר´ה המקסימים האלה. את צריכה לרצות בכך בכל מאודך, מנסיון כח הרצון מתגבר על כל חשש ופחד. אנא שקלי זאת שוב ותעשי מאמץ עילאי... אל תקברי את עצמך בבית. יש לך מה לתרום מעבר לעצות ע"ג מסך... שולחת לך
חזק שיעביר אלייך כח, הגיע הזמן למגר את הפחד. ממני נשמת אשה
 
הגיע הזמן למגר את הפחד

זה משפט מאוד חזק בחיי בתקופה זו. הפחד שלי (הרפואי ממצבי), עלה על גדותיו ואני עכשיו בתקופה של בחירה. להכנע או למגר אותו. בחרתי למגר אותו וזה תהליך קשה מאוד מאוד......, אני צריכה להתחיל עם מטרות קטנות, ביצועים קטנים. מנסיון שלי גם כח רצון התגבר אצלי על המון בחיי, המון קשיים, רק על דבר אחד הוא לא מצליח פחד רפואי, פחד מהתדרדרות נוספת, ואני יודעת שיש לזה טיפולים, אבל כסף.....כסף......והליך משפטי זה יקח שנים. תודה בכל אופן על התמיכה. רחל-נשמה
 
שתדעי לך שאני משקשק מפחד

זאת האמת! כבר כמה ימים אני לא כהרגלי. אני כל-כך מתרגש... אני לא מבין מה קורה לי, הרגשות מציפים אותי, אבל זה טוב, אני שמח. אני מדחיק
אני עושה את זה באופן אוטומטי: בסביבות חמש אני אזמין כרטיסים, ובשעה תשע אסע לקניון בהרצליה, ולי זה עוד קל יחסית כי אני מכיר את בן בעולם האמיתי. אני מתרגש, ולא איכפת לי! אז אני מתרגש, אז מה? אז אני סגור, אז מה? אני מקבל את עצמי כמו שאני... ולכל מי שחושש, ואני מסכים איתו, זה מפחיד! מאוד! לא חייבים לבוא. איך שבא לכם, אל תחשבו שאתם פחות טובים. כולנו בסך הכל אנושיים. נכון, בן (הוא לימד אותי את זה)? אני תלמיד טוב?
 
דויד-יקר

הפחד ממפגש עם אנשים מאינטרנט, איך יהיה , מה נעשה יחד? אולי זה לא כמו ברשת, פתאום לא נמצא על מה לדבר? עברתי את זה המון , וככל שעשיתי יותר מפגשים בבית, בתדירות גם יותר גבוהה , הפחד הלך ונעלם. הגיע למצב שאנשים ספונטני לפעמים היו אומרים לי בטלפון פגישה ראשונה אחרי שהכרנו הרבה בצט, יאלה קופצים לבקר עוד עשר דקות אצלך בבית, אני כבר נעשיתי רגילה. הפחד שאני דיברתי עליו, הוא לא הפחד לפגוש אותכם, מזה אני לא חוששת כל כך בכלל, מכסימום לא נחמד לא נפגשים-זה לא חתונה. הפחד שלי הוא לעזוב את הבית פיזית, תלות בבית במכונות. ואם התלות היתה רק נפשית מילא, התלות היא גם רפואית, ופחד לא נותן לי למצות את מקסימום המרחב ואיכות חיים שהצד הרפואי יוכל לתת לי אם אצליח להתגבר על הפחדים. אני בכלל לא מפחדת להזמין אותכם לבוא לשכונה שלי לשתות קפה ,הבית שלי פתוח ממש לא מפחדת מאנשים. אוהבת אנשים ואהבה שלי מבטלת כל חשש או לא נותנות לשאלות מה יהיה וכו להטריד אותי. נכון יש אחכ את היום יומיים מבוכה לפעמים אחרי מפגש לא מוצלח לבוא לצט או לפורום, ולהמשיך לצחוק כרגיל וחיבוקים ונשיקות, אבל זה עובר תאמין לי מנסיון. והמפגש השני והשלישי הרבה יותר קליל. בקיצור המון הנאה מהסרט ותרשמו לנו ערימת חויות נחמדות אחרי המפגש המון אהבה רחל-נשמה
 
למעלה