Sapirush12321
New member
היי אלישבע, מה שלומך?
חלמתי שאני נמצאת במרכז מסחרי אצלי ביישוב בתוך חנות פירות של אדם עם מוגבלות, הייתה לו בעיה מוחית. הוא בדיוק סידר את הסחורה שלו על המדפים ואמר לי שהוא אוהב שיש את אותם הפירות כל הזמן בחנות. אז שאלתי אותו אם זה בגלל שהוא רוצה שאנשים ידעו תמיד שיש כאן את הדברים הקבועים והוא אמר שכן. חשבתי לעצמי בלב שאני מקנאה בו בטירוף כי הוא אדם עם מוגבלות ועדיין פתח עסק ואני לא עם מוגבלות אבל מתה מפחד לפתוח עסק לתפירה שלי.
יצאתי מהחנות והסתכלתי על החנויות הצמודות לו.. ראיתי שם חנות פירות וירקות נוספת אבל היא היתה סגורה. היו שם המון עלים ירוקים (כוסברה חסה פטרוזיליה וכאלה...) ועל השולחן היה ארגז עם חבילות דובדבנים. ממש התרגשתי מהדובדבנים ורציתי אבל החנות הייתה סגורה. הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון הבית. מישום מה מצאצי את עצמי מחזיקה לפתע ביד קופסא עם דובדבנים והתחלתי לאכול אותם בהנאה רבה ולהתקדם לכיוון הבית. היה קר ממש ורוח והמחשבות שלי רצו..
חשבתי על זה שקר וקיוויתי שאולי יעבור רכב שירצה להסיע ולקדם אותי קצת בהגעה לבית.
חשבתי על זה שמישהו שיצאתי איתו לא מזמן עובד ליד ותהיתי לגביו.
וחשבתי על חנות ממתקים שפעם הייתה שם ונסגרה ועכשיו יש שם משהו אחר.
בדרך עבר איזה אופנוען אידיוט שניסה לצפור לי.. ולמען האמת חיפשתי בעין אופנוענים כי לבחור שיצאתי איתו היה אופנוע..
רקע-
מאז שרשמתי לך שהלכתי להתאשפז ביליתי שם 15 ימים.. היה לא פשוט אבל האמת שיותר קשה להיות בבית. המצב הנפשי שלי דיי מדרדר ואני על כל כך הרבה כדורים שכל כדור משפיע מזווית אחרת. תורם למשהו ודופק משהו אחר. המחלה לא עברה ולא פשוט לי. בהחלט רוצה לתפור ולפתוח עסק ומפחדת נורא... החרדות גברו. אתמול הייתה לי שיחה ארוכה מאוד עם חבר על החרדה וממש נפתחתי בפניו על הכל.. לאט לאט אני פותחת בפני אנשים רגשות שלא הוצאתי מעולם אבל החשיפה קשה לי ביותר.
תודה רבה!
חלמתי שאני נמצאת במרכז מסחרי אצלי ביישוב בתוך חנות פירות של אדם עם מוגבלות, הייתה לו בעיה מוחית. הוא בדיוק סידר את הסחורה שלו על המדפים ואמר לי שהוא אוהב שיש את אותם הפירות כל הזמן בחנות. אז שאלתי אותו אם זה בגלל שהוא רוצה שאנשים ידעו תמיד שיש כאן את הדברים הקבועים והוא אמר שכן. חשבתי לעצמי בלב שאני מקנאה בו בטירוף כי הוא אדם עם מוגבלות ועדיין פתח עסק ואני לא עם מוגבלות אבל מתה מפחד לפתוח עסק לתפירה שלי.
יצאתי מהחנות והסתכלתי על החנויות הצמודות לו.. ראיתי שם חנות פירות וירקות נוספת אבל היא היתה סגורה. היו שם המון עלים ירוקים (כוסברה חסה פטרוזיליה וכאלה...) ועל השולחן היה ארגז עם חבילות דובדבנים. ממש התרגשתי מהדובדבנים ורציתי אבל החנות הייתה סגורה. הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון הבית. מישום מה מצאצי את עצמי מחזיקה לפתע ביד קופסא עם דובדבנים והתחלתי לאכול אותם בהנאה רבה ולהתקדם לכיוון הבית. היה קר ממש ורוח והמחשבות שלי רצו..
חשבתי על זה שקר וקיוויתי שאולי יעבור רכב שירצה להסיע ולקדם אותי קצת בהגעה לבית.
חשבתי על זה שמישהו שיצאתי איתו לא מזמן עובד ליד ותהיתי לגביו.
וחשבתי על חנות ממתקים שפעם הייתה שם ונסגרה ועכשיו יש שם משהו אחר.
בדרך עבר איזה אופנוען אידיוט שניסה לצפור לי.. ולמען האמת חיפשתי בעין אופנוענים כי לבחור שיצאתי איתו היה אופנוע..
רקע-
מאז שרשמתי לך שהלכתי להתאשפז ביליתי שם 15 ימים.. היה לא פשוט אבל האמת שיותר קשה להיות בבית. המצב הנפשי שלי דיי מדרדר ואני על כל כך הרבה כדורים שכל כדור משפיע מזווית אחרת. תורם למשהו ודופק משהו אחר. המחלה לא עברה ולא פשוט לי. בהחלט רוצה לתפור ולפתוח עסק ומפחדת נורא... החרדות גברו. אתמול הייתה לי שיחה ארוכה מאוד עם חבר על החרדה וממש נפתחתי בפניו על הכל.. לאט לאט אני פותחת בפני אנשים רגשות שלא הוצאתי מעולם אבל החשיפה קשה לי ביותר.
תודה רבה!