דבש - ינון נאמן

[ירחמיאל פגע רע]

דבש - ינון נאמן

דבש נגר כמי נהר הלום נשאר עובר תמים; תוכו יסער יפעם נמהר כרטט גל בתוך ימים. יז הדבש, חומר נגרש מיערה לאגנים; מתק חש, של יום חדש כל הלוקק בעדנים. --- זה אחד השירים שאני הכי אוהב. גם המנגינה עושה התרוממות נפש אבל גם המילים, מהפעם הראשונה ששמעתי את השיר בגיל צעיר מאוד, הרגשתי שיש בו משהו מיוחד. היום אני יודע שאני פריק של הטיות מיוחדות של פעלים. "נגרש" "יז". פסיכופת. אני יודע. הבעייה היחידה שיש לי עם השיר הזה הוא העניין עם "החומר נגרש". האם חומר כאן הוא MATERIA או "מאדים"? כשהפרברים שרים את זה זה נשמע שהדבש חומר ולא שהדבש הוא חומר אבל אני לא בטוח שהם לא שינו את ההטעמה בשביל המנגינה. האם אפשר לדעת מהניקוד? במקור זה מנוקד "מ" בצירה. מה זה אומר? תודה.

 

[גנגי]

ודאי שאפשר לדעת מהניקוד.

אם זה מנוקד בצירה - זה אומר שזה חומר במלרע, כלומר - זה פועַל. כּוּלה אומר - תוסס ומקציף (=חוֹמֵר נִגְרָש). אכן פסיכופת, אבל אתה בחברה טובה...

 

[ירחמיאל פגע רע]

מה זה?!

חומר נגרש = תוסס ומקציף? קודם כל לגבי החומר: טוב להיזכר במשמעות הישנה והטובה של הפועל. הדם חומר בעורקים. נכון. תוסס. אם כי בתודעה שלי זה היה מקושר יותר למאדים. יש רגליים לזה? לגבי הנגרש=מקציף - מאיפה זה בא? מבחינתי עד עכשיו היה לי ברור שהדבש "מגורש" מהיערה אל הדליים. לא ככה? מה פירוש מקציף? יש דוגמאות מהמקורות לשימוש כזה בפועל הזה? מה השורש? השיר הזה אפילו יותר מדהים משחשבתי! תודה!

 

[גנגי]

השורש - ג.ר.ש.

ואין לי מושג לגבי המקורות, צר לי.

 

[חוכא האִטלולי]

חמר ונגרש - הישר מאב"ש

(אבן-שושן): חמר - העלה קצף, תסס, רתח נגרש - התגעש, נסער עתה לשאלותיך. א) נגרש, אכן מובנו הוא גם הורחק, שולח, סולק, אך ,לפי הבנתי, לא זה המובן המתאים לשירך-שירנו. ב) חמר בשני סגולים הוא יין. חמר פירושו גם שרף, צרב וחמרה היא אדמה אדומה (מ-אחמר - אדום בערבית) - הכל בכיוון האדמדמות, אך שוב, לדעתי, לא בשירנו.

 

[עינת הדבש]

אם כבר אנחנו חומרים...

לבדק את הענין בקונקורדנציה? אני כמובן הייתי עושה זאת לו היתה לי אחת בהשג יד ורגל. לדעתי דוקא כן בשירנו (אם יורשה לי לתפוס עליו בעלות? הוא באמת נהדר.) דבש אדמדם. בשיר ´על חטא´ לרטוש (שאני ממש מתאפקת חזק לא להקליד לכאן את כולו ובעצם לא מבינה למה אז אני אקליד ואדגיש את הקטע הרלוונטי): והוא מכה על חטא והוא מכה על תהו והוא מרעיד מיתר פקע אבו בכדי והוא דמום כהד ומרצד כמהו הוא מצטמר למנגינת לכה דודי. את יחידה כצל את בוגדה כנחל את תצעני לכל, לכל עובר ושב את מתוקה כליל את חמקה כשחל את מפכה כנחל בשרב. והוא בוער כלב והוא כבה כעין והוא דולק בלהב נר נשמת אדם והוא חומר כגו והוא כבד כיין הוא מתנודד למנגינת בשר ודם. את יחידה כצל את בוגדה כנחל את תלהטי לכל, לכל עובר ושב את אפלה כליל את אוכלה כשחל את שוקקה כנחל בצרב. והוא מכה כלב והוא נרתע כעין עקוד הוא כחיה ברצע יתרים והוא שותת כגו והוא זועק כיין הוא משתרבט בלהבות בין הבתרים את רוחפה כצל את לוקקה כנחל את תלחכי בכל, בכל אשר יאהב את ערמה כליל את יחומה כשחל את צוחקה כנחל האכזב. והוא קשה כלב והוא נוקב כעין הוא מבקש כפר החטא אשר חטאת והוא רחום כגו והוא נגר כיין הוא מתנגן בבהט-אבן את-נשמת. את יחידה כצל את מפכה כנחל את לוהטה לכל, לכל אשר יאהב את אללה כליל את שכולה כשחל את נמוגה כנחל בשרב +++ כל השיר כולו עוד לא נהיר לי כלל. אבל בענין השמוש בפועל ´חומר´ כאן, אולי יש למישהו רעיון? בינתיים כשהקלדתי שכחתי מה עוד רציתי לומר. אבל אולי מוטב כך.

 

[גנגי]

הצילו, עוד שיר אונס! ../images/Emo8.gif

לא שיש לי הכלים הספרותיים להסביר את השיר - אבל זה אחד השירים הכי מיניים שנתקלתי בהם בעברית, וכל משפט צועק את זה. תַּקנוּ אוֹתוֹ אם אני טועה.

ולעניין הקונקורדנציה - בדקתי כבר באותו זמן שאמרתי שאין לי מושג לגבי המקורות, שאחרת היתה לי תשובה, כמובן, אך המשמעות היחידה של ג.ר.ש. שם היא זו הקשורה לגירוש. משמעות ה"חוֹמר כגו" כאן? אינני בטוחה, אך עושה לי רושם שהכוונה היא לנוּקשה (במובן של חמוּר, מתקשח). ולמה הסינונימים "נוקשה" ו"מתקשח" נשמעים מיניים? אלוהים יודע... עכשיו אתם - כי אני הלכתי.

 

[ירחמיאל פגע רע]

לא אתקן אותך! איזה פעלים! יא חביבי!

איזה הטיות! יותר חם פה מפורום סקס! כל מילה אבן שושן! תצעני! חמקה! משתרבט! יחומה! תצעני לכל עובר ושב! אוווווווווווו!!! כמו אחת שמחפשת זיונים במועדונים! איזה יופי! ממש מדליק להיזכר בפועל הזה. לצעון! מישהו יודע מה קורה עם הרטוש הזה היום? איפה הוא כותב?

 

[גנגי]

כיום? הוא חומר כגו, והוא כבה כעין.

רטוש הוא אחד מממציאי-המילים-שלא-התקבלו-מעולם-אלא-על-דעתו הגדולים ביותר שהיו לעברית מעודה. הוא משורר של מילים פרטיות, של רעיונות בלתי מפוענחים ושל פלצנות-לשונית מדהימה ברהבהּ. הוא אחיו של עוזי אורנן, הלשונאי, ובניגוד לאחיו - שאכן נבדל ממנו לחיים ארוכים וטובים - הוא מת מזה 22 שנה, וקצת קשה לו לפרסם דברי שירה עתירי-זימה או הגות כנענית, כאשר אהב, מהמקום שבו הוא מצוי כיום. ככה זה כשמתים. מה לעשות. זמ"ל (זכר משורר לברכה).

 

[ירחמיאל פגע רע]

טוב שמישהו לוקח אותי ברצינות

בפורומים האחרים כבר מכירים אותי ולא מתייחסים אלי ככה. חבל שלא אמרת שהוא ממחוללי הכנעניות. איך אני אסתדר בלי המידע הזה? אז אולי תגידי גם את זה, טוב? שלא יהיה לי חור בהשכלה. מקובל?

 

[גנגי]

כשנכיר אותך כאן

אולי גם אנחנו לא נתייחס אליך ככה.

 

[ירחמיאל פגע רע]

כשתכירו אותי אני אחליף כינוי שוב

כמו שעשיתי כאן כבר כמה (וכמה) פעמים. מה אני, פארייר? יאללה בלאגן!!!