מטייל בפרדס
New member
דבר-תורה קצר לשבת.
"אמת" הוא חותמו של הקב"ה, כמו שאמרו רז"ל. כי אם תוציא את "א", נשאר "מת" ח"ו, דהיינו שאם נוציא את האות "א", שמרמזת על אלופו של עולם, שהוא אחד ושמו אחד, לא היו נשארים חיים כלל ח"ו, כי הקב"ה מהווה ומחיה את הכל. דהיינו שלולא הקב"ה, לא היו חיים כלל, כי לא הייתה מציאות כלל ח"ו, והרי דבר זה לא ייתכן, כי הכל מתחיל ונגמר ב-ה' יתברך. כי ה' יתברך הוא המציאות כולה וכו'... מה שיש הנוהגים לומר בסוף התפילה – "אל תירא מפחד פתאום..." (משלי ג, כה), ומוסיפים – " וְעַד-זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד-שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט" (ישעיהו מו, ד). קאי, בדרך רמז, על מלך-המשיח, כי המלך-המשיח סובל את כל החטאים ואת כל החוליים של ישראל, שנאמר: " אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאבֵינוּ סְבָלָם, וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ, מֻכֵּה אֱלקִים וּמְעֻנֶּה" (שם נג, ד). כגון משה רבנו, שעד יומו האחרון נטל אחריות על ישראל. וזאת – "ועד-זקנה אני הוא, ועד-שיבה אני אסבול...", שצדיק-הדור אינו נח אפילו עד יום מותו, ותמיד שם לבו להיות דואג למצבו של העם. "אֲנִי-אָמַרְתִּי: אלקים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם. אָכֵן, כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ" (תהלים פב, ו-ז). היינו שהמשורר מלמד - "אלקים אתם", כלומר שנפשכם היא חלק אלוק ממעל, אך אל תשכחו שאתם עדיין רק בשר-ודם, ועתידים להפטר מן העולם, כדרך כל הארץ. וזאת שנאמר על משה רבנו – "תְּפִלָּה, לְמֹשֶׁה אִישׁ-האלקים" (שם צ, א), שאמרו רז"ל שמחציו ומטה – איש, ומחציו ומעלה – אלקים, כלומר מורכב משני חלקים, גוף ונשמה. "וכאחד השרים תפולו" - מרמז על שרים של מעלה של אומות-העולם, שיתבטל כוחם לעתיד לבוא, כל-שכן בני-אדם, שקרוצים מחומר, אשר יכולים בקלות להילקח מן העולם, שצריכים לשים מורא-שמים לנגדם. שבת-שלום ומבורך ! ומועדים לשמחה !
"אמת" הוא חותמו של הקב"ה, כמו שאמרו רז"ל. כי אם תוציא את "א", נשאר "מת" ח"ו, דהיינו שאם נוציא את האות "א", שמרמזת על אלופו של עולם, שהוא אחד ושמו אחד, לא היו נשארים חיים כלל ח"ו, כי הקב"ה מהווה ומחיה את הכל. דהיינו שלולא הקב"ה, לא היו חיים כלל, כי לא הייתה מציאות כלל ח"ו, והרי דבר זה לא ייתכן, כי הכל מתחיל ונגמר ב-ה' יתברך. כי ה' יתברך הוא המציאות כולה וכו'... מה שיש הנוהגים לומר בסוף התפילה – "אל תירא מפחד פתאום..." (משלי ג, כה), ומוסיפים – " וְעַד-זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד-שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט" (ישעיהו מו, ד). קאי, בדרך רמז, על מלך-המשיח, כי המלך-המשיח סובל את כל החטאים ואת כל החוליים של ישראל, שנאמר: " אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא, וּמַכְאבֵינוּ סְבָלָם, וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ, מֻכֵּה אֱלקִים וּמְעֻנֶּה" (שם נג, ד). כגון משה רבנו, שעד יומו האחרון נטל אחריות על ישראל. וזאת – "ועד-זקנה אני הוא, ועד-שיבה אני אסבול...", שצדיק-הדור אינו נח אפילו עד יום מותו, ותמיד שם לבו להיות דואג למצבו של העם. "אֲנִי-אָמַרְתִּי: אלקים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם. אָכֵן, כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ" (תהלים פב, ו-ז). היינו שהמשורר מלמד - "אלקים אתם", כלומר שנפשכם היא חלק אלוק ממעל, אך אל תשכחו שאתם עדיין רק בשר-ודם, ועתידים להפטר מן העולם, כדרך כל הארץ. וזאת שנאמר על משה רבנו – "תְּפִלָּה, לְמֹשֶׁה אִישׁ-האלקים" (שם צ, א), שאמרו רז"ל שמחציו ומטה – איש, ומחציו ומעלה – אלקים, כלומר מורכב משני חלקים, גוף ונשמה. "וכאחד השרים תפולו" - מרמז על שרים של מעלה של אומות-העולם, שיתבטל כוחם לעתיד לבוא, כל-שכן בני-אדם, שקרוצים מחומר, אשר יכולים בקלות להילקח מן העולם, שצריכים לשים מורא-שמים לנגדם. שבת-שלום ומבורך ! ומועדים לשמחה !