המפוזרת מכפר אזר
New member
דבר המחוללת
ערבא טבא, ערבא טבא. כן, אני יהודייה, למה? מה? על מה אתה שואל? אני לא שומעת טוב, היו לנו תופים ומחולות אתמול, ועדיין לא התאוששתי...... בתולה? אני? איזו מין שאלה זו? לא, אני לא מזילה דמעה, פשוט חם בארצנו בקיץ. אהההההההההההה על ט"ו באב אתה שואל? הבנתי, אז לא נעלבתי, בוא ואסביר לך מה פשר הדבר. אתה יודע שבכל שנה בט"ו באב אנחנו יוצאות לכרמים? אז ככה: אתמול הייתה הפעם הראשונה שלי, דווקא נכון מאוד מצד אבותינו לחהליט שנלבש דווקא בגדי לבן, כל כך חם בעונה הזאת פה, שכל בגד אחר היה גורם לי להתעלף, ולא , אני לא מפונקת, אני דווקא בוצרת ידועה מכרמי יהושע. לבשתי לבן, אמא שלי הכינה לי מין סדין חסר צורה, לו קראה שמלת הלבן. לו ידעתי למה הוא כלכך חסר צורה........אבל לא אקדים את המאוחר. קראנו לרותי, רחלי, יהודית ושרי ויצאנו לדרך - לכרם הקרוב. די נבהלתי כשהתקרבנו, כטבעת עוטפת צור בעבר, כך הכרם, ואל תשאל, כל הצ'וחים מהסביבה הם הטבעת. אני ושרי מאוהבות בחיימק'ה, צור הדסה שכמותו, עלם חמודות, נשבעת לך שאם מישהו צריך לבתק לי, זה הוא. בקיצור, ניסים יהושפט ישב על הארץ במרכז הכרם ותופף על דרבוקה, ואנחנו התחלנו לחולל. היה יום שרבי במיוחד, ומהר מאוד התחלתי לחוש סחרחורת, אבל אז ראיתי, שכל אחת שתופסת את הראש ומתנודדת במקום לרקוד, נלקחת בחטף על ידי אחד הצ'וחים, וזה לא מתאים לי, אז הוספתי לחולל ובדקתי כל הזמן אם חיימק'ה בסביבה. תכננתי שכשיגיע אחטוף סחרחורת, ושרי בהחלט לא מספיק מבינה, היא לא קלטה את העניין. רקדנו בערך שעתיים וחצי ואני הייתי על סף התעלפות, ואז שרי קרסה, ומי יוצא מבין הגפנים ולוקח אותה? נכון, אין צורך להסביר. כבר לא היה לי חשק לכלום אחר כך, אבל אמא שלי הייתה הורגת אותי אם הייתי חוזרת בתולה הבייתה, אז המשכתי והתפללתי שזה לא יהיה יקי, האח האהבל של ניסים. אני לא יודעת כמה רקדתי, פתאום הסתחררתי ומעדתי, ומישהו לכד אותי ומשך אותי אל חורשת האקליפטוס הסמוכה, פקחתי עיניים על הסירה שליד הגשר וגיליתי שזה חיימק'ה. הוא ליטף את ראשי, ונתן לי איזה נקטר לא מזוהה, שהשיב לי את נשמתי בין רגע, אם אתה חושב שהוא קפץ עלי מייד אתה טועה, הוא ג'נטלמן, חיימק'ה שלי. ישבנו ועישנו קצת גראס, ואז הוא התחיל ללטף אותי. אין לי מושג איך ידע, אבל הוא משך משהו בסדין שלבשתי, והסדין פשוט צנח....... אחחחחחחחח חיימק'ה יודע לעשות טוב לבחורה פשוטה כמוני, והמחשבה שאני הופכת להיות אשתו דירבנה אותי מאוד, אחרי ארבע דקות מרגע השלת הסדין, הפכתי לאשתו בדרך אחת, לא עברו עוד ארבע דקות, והגיעו עדים, תוך שלוש דקות קודשתי, והפכתי אשת איש. הייתי מאושרת, אני אגור עם חיימק'ה בביתו הקטן [קטנטן, אבל למי אכפת?] ליד השומרה של הכרם שלו. חיימק'ה לא מיהר לשום מקום, הוא המשיך לשבת ולשוחח איתי, אבל מי מקשיבה? שנה ראשונה ואני נלקחת, איזה כיף. ואז כשהבוקר החל להנץ, הוא לקח אותי לצריף שלו. יהודית, רחלי ושרי כבר היו שם. אתה מבין? יש לו הספק לא רגיל, הוא הצליח לקחת ארבע נשים בט"ו באב אחד. אבא שלי הצליח לקחת רק שתיים, והשנייה הייתה שמונה שנים אחרי אמא שלי. וחיימק'ה? לא יודעת, אשה לא תדבר בגנות בעלה, אבל יש לו בית כל כך קטן, וריח לא משהו מהפה. קניתי נבוט טוב היום בבוקר, הבת שלי לא תתחתן עם עוד שלוש בנות.... הן יחטפו חזק מדי על הראש, וגם בעלה לעתיד אם ינסה משהו כזה. אני להרקדות יוצאת רק בחורשות אורנים מהיום.
ערבא טבא, ערבא טבא. כן, אני יהודייה, למה? מה? על מה אתה שואל? אני לא שומעת טוב, היו לנו תופים ומחולות אתמול, ועדיין לא התאוששתי...... בתולה? אני? איזו מין שאלה זו? לא, אני לא מזילה דמעה, פשוט חם בארצנו בקיץ. אהההההההההההה על ט"ו באב אתה שואל? הבנתי, אז לא נעלבתי, בוא ואסביר לך מה פשר הדבר. אתה יודע שבכל שנה בט"ו באב אנחנו יוצאות לכרמים? אז ככה: אתמול הייתה הפעם הראשונה שלי, דווקא נכון מאוד מצד אבותינו לחהליט שנלבש דווקא בגדי לבן, כל כך חם בעונה הזאת פה, שכל בגד אחר היה גורם לי להתעלף, ולא , אני לא מפונקת, אני דווקא בוצרת ידועה מכרמי יהושע. לבשתי לבן, אמא שלי הכינה לי מין סדין חסר צורה, לו קראה שמלת הלבן. לו ידעתי למה הוא כלכך חסר צורה........אבל לא אקדים את המאוחר. קראנו לרותי, רחלי, יהודית ושרי ויצאנו לדרך - לכרם הקרוב. די נבהלתי כשהתקרבנו, כטבעת עוטפת צור בעבר, כך הכרם, ואל תשאל, כל הצ'וחים מהסביבה הם הטבעת. אני ושרי מאוהבות בחיימק'ה, צור הדסה שכמותו, עלם חמודות, נשבעת לך שאם מישהו צריך לבתק לי, זה הוא. בקיצור, ניסים יהושפט ישב על הארץ במרכז הכרם ותופף על דרבוקה, ואנחנו התחלנו לחולל. היה יום שרבי במיוחד, ומהר מאוד התחלתי לחוש סחרחורת, אבל אז ראיתי, שכל אחת שתופסת את הראש ומתנודדת במקום לרקוד, נלקחת בחטף על ידי אחד הצ'וחים, וזה לא מתאים לי, אז הוספתי לחולל ובדקתי כל הזמן אם חיימק'ה בסביבה. תכננתי שכשיגיע אחטוף סחרחורת, ושרי בהחלט לא מספיק מבינה, היא לא קלטה את העניין. רקדנו בערך שעתיים וחצי ואני הייתי על סף התעלפות, ואז שרי קרסה, ומי יוצא מבין הגפנים ולוקח אותה? נכון, אין צורך להסביר. כבר לא היה לי חשק לכלום אחר כך, אבל אמא שלי הייתה הורגת אותי אם הייתי חוזרת בתולה הבייתה, אז המשכתי והתפללתי שזה לא יהיה יקי, האח האהבל של ניסים. אני לא יודעת כמה רקדתי, פתאום הסתחררתי ומעדתי, ומישהו לכד אותי ומשך אותי אל חורשת האקליפטוס הסמוכה, פקחתי עיניים על הסירה שליד הגשר וגיליתי שזה חיימק'ה. הוא ליטף את ראשי, ונתן לי איזה נקטר לא מזוהה, שהשיב לי את נשמתי בין רגע, אם אתה חושב שהוא קפץ עלי מייד אתה טועה, הוא ג'נטלמן, חיימק'ה שלי. ישבנו ועישנו קצת גראס, ואז הוא התחיל ללטף אותי. אין לי מושג איך ידע, אבל הוא משך משהו בסדין שלבשתי, והסדין פשוט צנח....... אחחחחחחחח חיימק'ה יודע לעשות טוב לבחורה פשוטה כמוני, והמחשבה שאני הופכת להיות אשתו דירבנה אותי מאוד, אחרי ארבע דקות מרגע השלת הסדין, הפכתי לאשתו בדרך אחת, לא עברו עוד ארבע דקות, והגיעו עדים, תוך שלוש דקות קודשתי, והפכתי אשת איש. הייתי מאושרת, אני אגור עם חיימק'ה בביתו הקטן [קטנטן, אבל למי אכפת?] ליד השומרה של הכרם שלו. חיימק'ה לא מיהר לשום מקום, הוא המשיך לשבת ולשוחח איתי, אבל מי מקשיבה? שנה ראשונה ואני נלקחת, איזה כיף. ואז כשהבוקר החל להנץ, הוא לקח אותי לצריף שלו. יהודית, רחלי ושרי כבר היו שם. אתה מבין? יש לו הספק לא רגיל, הוא הצליח לקחת ארבע נשים בט"ו באב אחד. אבא שלי הצליח לקחת רק שתיים, והשנייה הייתה שמונה שנים אחרי אמא שלי. וחיימק'ה? לא יודעת, אשה לא תדבר בגנות בעלה, אבל יש לו בית כל כך קטן, וריח לא משהו מהפה. קניתי נבוט טוב היום בבוקר, הבת שלי לא תתחתן עם עוד שלוש בנות.... הן יחטפו חזק מדי על הראש, וגם בעלה לעתיד אם ינסה משהו כזה. אני להרקדות יוצאת רק בחורשות אורנים מהיום.
