דברי ימי מנזר

[סאקרה]

דברי ימי מנזר

או למה לא הגעתי לאירוסים בנגב. בדרך אל..עם הפריחה והירק (ראו שרשור נפרד) הציץ לי הצריח של בית ג'ימאל...

 

[סאקרה]

נזכרתי ב"אחותי הקטנה מבית לחם"

בנזירה סולדאד. הכרתי אותה בספרד,כסטודנטית נמרצת. משהו אפל בעיניה חיפש משמעות. לפני 12 שנה צלצל הטלפון..סולדאד.. היא בבית לחם ו..כן..היא נזירה. מזה 10 שנים סולדאד בבית ג'ימל. כשהיא לא מתבודדת,אנחנו נפגשות.

זה שם מסדר אליו משתייכות הנזירות של בית ג'ימאל.

 

[סאקרה]

מי שביקר שם מכיר בוודאי את כלי

הקרמיקה. סולדאד היא הקרמיקאית הראשית של המנזר. קארין הצרפתיה היא אשת המכירות ורק לה מותר לדבר עם הקהל. יש במנזר כ-30 נזירות מכל העולם, 11 מהן עובדות בקרמיקה.

 

[סאקרה]

הצצה אל מעבר לחומות השתיקה

התאפשרה רק הודות לקשר האישי. מותר להכנס למנזר ולצפות בכנסיה אבל לא בשעת התפילה. הוזמנתי פנימה. האולם אפלולי,נקי קו,חף מסלסולים. תאורה ממוחשבת מדגישה את נקיון העיצוב. כל עבודות העץ נעשו על ידי הנזירות.

 

[סאקרה]

הנזירות כולן לובשות לבן

ברדסים על הראשים הרכונים. אני מנסה לזהות ...בלתי אפשרי.

 

[סאקרה]

התפילה מלווה בשירה נהדרת

אין כלי נגינה,רק קולות צלולים נועם שריף ישב על ידי,עם הפרטיטורות של הנזירות לדבריו יש כאן יצירה מקורית עם הדים מימי הבניים. הוא בא להתרשם. חבל שאי אפשר להעביר את הצלילים. דמיינו..

 

[ערן ערן]

תמונה אחת שווה אלף מילים

 

[סאקרה]

קטעי קריאה בעברית

בצרפתית ,באנגלית ובערבית... בזמן הקריאה הנזירות יושבות כל אחת בגומחה ללא קשר עין.

 

[סאקרה]

האמונה טוטאלית

כך גם שפת הגוף..

 

[nirah]

איזה תמונות נפלאות

ובכלל שהצלחת להכנס בזמן התפילה.המקום מרשים גם ללא התפילה.כולל הנוף סביב.דרך אגב-בזמנו בערוץ 8 בטלויזיה הראו את המנזר גם בזמן התפילה של הנשים,ובכלל את החיים שלהם שם.

 

[סאקרה]

נכון,נורית אביב עשתה סרט מדהים

כל שוט שהיא צילמה הפך לפוסטר.. היא קיבלה אישור לחיות במנזר כמה שבועות ולצלם. בעקבות הסרט,אם המנזר ננזפה קשות עי הואתיקן ומאז פוטרה המורה לעברית ומשמעת ההסתגרות הוחמרה.

 

[nirah]

מעניין וחבל,כי אני חושבת

שהסרט עשה רק טוב למנזר.האיר אותו בצורה חיובית.אני לפחות הגעתי למנזר בזמנו בעקבות הסרט.

 

[סאקרה]

צריך לזכור שהמנזר קונטמפלאטיבי

מעצם מהותו הוא לא אמור ליחצן. הנזירות אמורות להיות מסוגרות,מנותקות,שותקות וסרט כזה-מגרה סקרנות. את לא היחידה שנחשפה למקום בעקבות הסרט. למעשה בעקבותיו הנזירות נאלצו לפתוח "מרכז מבקרים" כולל הדרכות מקומיות. גם הוא נסגר בהוראה מלמעלה.

 

[סאקרה]

שוביניזם..

למרות שהמנזר מנוהל בהצלחה רבה על ידי נשים, את טקס המיסה ינהל כומר. תחת כנפי היונה (זוכרים את רוח הקודש?) גם הוא פורש כ(נ)פיים.

 

[סאקרה]

אחרי הפיכת הלחם והיין לבשר ודם

עומדות הנזירות פרושות ידיים ומחכות תוך שירת ההלוליה מדהימה.

 

[סאקרה]

ואז הן חוזרות לעמדותיהן

ומחכות ללחם הקודש. גם בזמן התפילה הן אינן מדברות זו עם זו. למעשה,את חייהן הן מעבירות במעין מדיטציה תמידית הן עובדות,אוכלות,מתפללות וישנות-בתאים נפרדים. חשבתי על סולדאד, האם הוריה ניבאו את עתידה כשקראו לה:"בדידות"...? והאירוסים? יחכו למחר..אינשאללה..

 

[tkuia]

לסאקרה:

תודה, תודה תודה!

 

[סאקרה]

מנהלות

לבית ג'ימאל עולה דרך המתפצלת מכביש מס 38 2 קמ דרומה מבית שמש. במקום שני מנזרים. מנזר הגברים שאינו מתפקד,אבל אפשר לבקר בכנסיה היפה. ומנזר "האחיות הקטנות של בית לחם". במנזר הנשים חנות קרמיקה פתוחה מ09:00-16:30. אפשר להכנס לתוך מנזר הנשים ולעלות לגג,משם מביטים אל חלל הכנסיה. הביקור בחינם. הקרמיקה יקרה!

 

[1L]

מרתק

גם אני, כמו נירה, נזכרתי באותו סרט שחשף את חיי הנזירות במנזר בבית ג'מאל ובכל זאת התמונות שהבאת בליווי התיאורים שהוספת מעניקים כמה דקות של קסם אמיתי. תודה על ההצצה הנדירה.