דברי הרב דניאל זר

דברי הרב דניאל זר

בס"ד

בס"ד
לעילוי נשמתו של דוד סוויסה בן חנה
כל האומר הקב"ה וותרן יוותרו חייו
...
הקדוש ברוך הוא עושה הכל בדין ובצדק וכל האומר הקב"ה וותרן יוותרו חייו.
חז"ל אומרים, אדם שאומר שהקב"ה ותרן ועוד אחד שהוא מאמין קצת, יוותרו חייו, זה אחד שמאמין, אחד שלא מאמין מסכן. בואו תראו הגמרא במסכת ברכות, דף ה' מה היא מספרת, רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא, היה לו ארבע מאות חביות יין, אתם יודעים מה זה ארבע מאות חביות? כולם החמיצו. על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן, באו לרב יהודי תלמידי חכמים, באו אליו. ואמרי לה רב אדא בר אהבה ורבנן, ואמרו ליה לעיין מר במיליה. רבותיי רב הונא מגדולי האמוראים היה, מחיה המתים היה, מלאך אלוקים היה, החמיצו לו ארבע מאות חביות יין ובאים אליו תלמידי חכמים הביתה ומה אומרים לו? תפשפש במעשיך, איזה עבירה עשית, מה אנחנו היינו אומרים? הוא קנה עצים של החביות (?), היו רקובים, נכנסה השמש והחמיצה את היין, היינו אומרים את כל הסיבות שבעולם. אצל תנאים ואמוראים בגמרא אין מקרה אם לא מגיע לך נזק לא יקרה, אם קרה סימן שמשהו איתך לא בסדר, אומרים לו תפשפש במעשיך, איזה עבירה עשית, תבינו הם מדברים עם אדם גדול. אז אומר להם, אמר להו ומי חשידנא בעינייכו, אני חשוד בעיניכם שאני עושה עבירות? תבינו מה זה, תראו מה זה שיחה של גדולי עולם. אמרו, ליה מי חשיד קודשא בריכו דעביד דינא בלא דינא, וכי הקב"ה חשוד בעיניך שייתן עונש אם לא מגיע לאדם ויעשה דין בלא דין? שמעתם שיחה של גדולים, הם לא אומרים אולי החביות לא בסדר, אולי היה מקום עם שמש, לא חיפשו שום סיבה טבעית, הכל מלמעלה אם בא לך נזק אז משהו איתך לא בסדר. אז הוא אומר להם, אני חשוב בעיניכם לעשות עבירות? אומרים לו, בורא עולם חשוד בעיניך לעשות דין בלא דין? אם לא היה מגיע לך היה עושה לך? תראו מה זה.
אמר להם אם יש מישהו מכם ששמע עליי משהו לא בסדר תגידו, שיגיד. אמרו ליה הכי שמיע, כך שמענו, מה שמעו, לן דלא יהיב מר שבישא לאריסיה. בזמנם היה אנשים שלמי יש שדה, שאדם שהוא קוטף את הפירות נקרא אריס אז הוא היה מקבל אחוזים מהפירות שהוא קוטף. שמענו שאתה לא נותן לאריס שלך את מה שאתה חייב, את האחוזים שמגיע לו. אמר להו מי קא שביק לי מידי מיניה, חצי הוא גונב, מה ניתן לו? שמעתם מה הוא אומר? חצי הוא גונב, מה ניתן לו? כמעט הוא לא משאיר כלום, הא קא גניב ליה כוליה, הוא גונב, מה ניתן לו. מה עונים לו, אמרו ליה היינו דאמרי אינשי בתר גנבא גנוב וטעמא טעים אמרו לה, אפילו שאתה צודק אם אתה לא נותן לו מה שמגיע לו אתה טועם טעם גניבה, גם אם לא מגיע לו תן לו, למה אחרי הכל טעם גניבה אתה טועם וזה לא בסדר. תראו מה הגמרא אומרת, אמר להו קבילנא עלי, מקבל עליי, אני מקבל עליי לתת מה שמגיע לו, כדי לתקן, דיהיבנא ליה. אומרת הגמרא, יש דעה שאומרת מה קרה, המחיר של החומץ עלה והיה מחסור בחומץ והגיע למחיר של יין, כל הנזק שלו חשבו שנעשה לו נס שהחומץ נהפך להיות יין. זאת אומרת תראו מה הגמרא פה, אדם צריך להחדיר לו בראש, כל מה שקורה איתי בבית, כל מה שקורה איתי בחיים עשרים וארבע שעות ביממה שום דבר לא נעשה ללא השגחה פרטית וללא החלטה בשמיים ואם החליטו בשמיים הן לטוב והן לרע אדם צריך לבדוק במעשים שלו מה עשיתי, למה זה קרה לי, למה קיבלתי את זה ותבין אין מקרה בעולם, הכל בהשגחה פרטית.
 
הרב דניאל זר השק האבוד

בס"ד

לעילוי נשמתו של דוד סוויסה

כרכרת הדואר חלפה לה באחת הרחובות של לייפניק לפתע אחת הדלתות נפתחו ונפלו שני שקים אחד זהב ואחד בגדים...
מסופר על רבי "ברוך פרנקל תאומים" מהעיירה לייפניק מחבר הספר "ברוך טעם", היה גאון אדיר, משגיח, אדם מאוד חכם, יהודים שהיו בצרה תמיד היה מציל אותם. בעיירה שלו היה אברך שנכנס לצרה שלא היה צריך להיכנס אליה. מאחד הימים הלך ברחוב ועברה לפניו עגלה של הדואר עם סוסים וכרכה עם ארגז ומטען. העגלה עברה על פניו, נפתחה הדלת האחורית של המטען ונפלו שני שקים על הקרקע. אותו אברך רץ להרים את השקים ואיך שמרים רואה שק אחד עם בגדים ושק שני מלא זהב. אותו אברך לא חשב פעמיים את השק עם הזהב הכניס לתוך שקו ואת השק של הבגדים לקח ורץ אחרי הכרכרה וצעק לנהג והודיע ששק זה נפל להם. אותו נהג הודע לו בתודות גדולות שאם לא היה מביא לו את השק היו מפטרים אותו הניח את השק מאחורה בכרכה נעל את הדלתות והמשיך בדרכו.

אותו אברך הגיע לאשתו והראה לו את השק של הזהב. נבהלה אשתו ואמרה לו אתה אברך איך אתה מסוגל לקחת כסף של אחרים. אמר לה כתוב שאבדת גוי מותרת. אמרה לו, אולי זה בשביל יהודים. אמר לה העיר הזאת רובה של גויים והולכים אחר הרוב. אמרה לו, לא מעניין אותי שום דבר אני לא רוצה כסף של אחרים, אני בוטחת בה' והוא ישלח לנו. האברך הזה היה עני מרוד בקושי היה להם מה לאכול. מיד עלה לאברך רעיון, נשתמש עם הכסף נעשה עמו מסחר יהיה לנו רווחים ואחר מכן נחזיר את הסכום שמצאנו לדואר. אבל בכל זאת אשתו לא הסכימה כלל. שמע זאת האברך לא שמע לה כלל נכנס לבית, בזמנם הרצפות של הבית היו מקרשים, הלך לחדר בבית הזיז את הארון הרים אחד מהקרשים של הרצפה הכניס את הכסף לשם והחזיר הכל למקום. איך שגמר זאת דופקים בדלת נכנסים שוטרים של הדואר לבית ושואלים אותו, אתה מצאת את השק של הבגדים נכון? לא מצאת עוד שק איתו? אמר להם, לא. תפסו אותו השוטרים ואמרו לו בצער, אין לנו מה לעשות אנחנו חייבים לקחת אותך לחקירה. לקחו אותו לחקירה במשך חמישה ימים אשתו היתה בבית לא ידעה מה לעשות ומאחד הימים חשבה ללכת לרב רבי ברוך פרנקל תאומים ולספר לו. אבל איך אני יספר לו אני יבזה את בעלי שלקח כסף של אחרים, לא ידעה מה לעשות. לאחר מספר רגעים עלה לה רעיון לקחה את שק הכסף עטפה אותו יפה שלא יראו אותו והלכה לביתו של הרב פתחה את הדלת בשקט הניחה את השק וברחה. הרב חזר מהבית מדרש נכנס לבית ופתאום רואה שק, הרב לא הבין מה השק הזה פתח אותו וראה הרבה כסף.

הרב התחיל לחשוב מאיפה הכסף הזה. פתאום נזכר שהיו כרזות בכל העיר שנעלם שק כסף של הדואר מי שימצא יקבל סך סכום מכובד של 500 דינרי זהב . לקח הרב את השק הלך איתו ברחוב וחשב מה לעשות פתאום הגיע לפניו הכומר. הכומר אמר לרב איזה רגע היסטורי לראות את הרב מטייל ברחוב. אמר לו הרב, אותך אני מחפש. התפלא הכומר, הרב מחפש אותי. אמר לו הרב, אצלכם יש מושג שמגיעים ומתוודים האם יהודי גם יכול להתוודות לפניך? כי אני רוצה לבוא ולהתוודות. נבהל הכומר, הרב של היהודים רוצה לבוא ולהתוודות לפני? (אצל הכומר היה בכנסיה חדר שנקרא תא וידוי ששם היו מתוודים ואסור לכומר לספר כלל על מה שהוא שמע) אמר לו הרב, כן אני כמו כולם ואני רוצה להתוודות רק שאיני יכול בתוך הכנסיה אז האם אפשר בבית שלך? ששמע זאת הכומר הסכים ואמר לרב אני מוכן להחשיב את זה כאילו עשית וידוי בכניסה ואני לא יספר לאף אחד. אמר לו הרב, זה מה שרציתי לשמוע שאף אחד לא ישמע זאת. הלך הרב לבית הביא את השק ונכנס לביתו של הכומר והביא לו אותו והכריז לו שאין ידו מעלה בשק הזה אלא נכנסתי לבית מהבית מדרש וראיתי את השק הזה בחדר. לכן הגעתי אליך שתלך למשטרה ותביא להם את השק הזה ולא תוכל לספר שזה חוק אצלכם ואפילו לא יוכלו לחקור אותך. הכומר הסכים בשמחה רבה ולאחר מכן שחררו את אותו אברך מהבית מעצר והתנצלו לפניו על כל הצער שעשו לך. אותו אברך לא הבין איך זה יכול להיות הכסף אצלי בבית. הגיע לבית ואשתו סיפרה לו את כל הסיפור שלקח את הכסף לרב. הצטער האברך איך לקחתי כסף של אחרים. נכון שאבדת גוי מותרת, אבל הקידוש השם שיוצא מזה שווה את הכל.

אותו אברך היו לו נקיפות מצפות חזקות לא הרגיש טוב עד שחשב שילך לרב העיירה רבי ברוך פרנקל. שאל אותו הרב, מה קרה. התחיל לספר לו בבכיות את כל הסיפור. אמר לו הרב, אני לא מסכים איתך, אבל בכל זאת המצב שלך קשה אבל שתדע בגלל שישבת בכלא זה נחשב לך כגלות וכיפר לך קצת. בו הזמן שהם משוחחים נכנס הכומר, כבוד הרב הם הכריזו מי שמצא מקבל 500 זהובים. אמר לו הרב, אני לא יכול לקחת את זה כי לא אני מצאתי. דבר שני אני לא רוצה לקחת שכר על מצוות השבת אבידה. אבל הציע הרב, האדם הזה שיושב מולי, הניחו אותו בכלא והתנצלו לפניו הוא אדם עני מרוד בוא ניתן לו את הכסף. נותן לו הכומר את הכסף והלך. אמר לו הרב כנראה שהחרטה שלך התקבלה בשמים עכשיו יש לך 500 רובל סכום שאתה יכול לחיות בו טוב. תלך והקב"ה יברך אותך בפרנסה טובה ובדרכים ישרות.
 
למעלה