דברים שבלב
בחדרי חדרים זה מעיק וכואב ואף פעם לא חשבתי שאוכל לספר או לדבר, הרי החיים ממשיכים ומנסים לשכוח ולהמשיך קדימה. הילדה שבי רוצה לפרוץ החוצה ולומר את כל האמת. אבא אמא שלי למה???? נכון היום אני כבר אמא לילדה מתוקה ובעל מקסים ומנסה להמשיך בחיי ולבנות את עולמה של בתי אחרת, אני מקנה לה תחושת ביטחון ואהבה, ולא מחסירה לה דבר. אך ישנם רגעים למרות שהכל שונה היום עולים בי הזכרונות שמעיקות בנפשי נשמתי. ואז אני נזכרת איך גופי כאב מהמכות וההשפלות שלך אבא חזרת שתוי כל יום הביתה ולא הפסקת לצעוק ולקלל, איך קנאתי בחברות? איך פחדתי לחזור כל יום מהבית ספר ולראות אותך, אולי אתה שוב כועס ללא סיבה. איך שלפת את החגורה ואיך בעטת בי כשסתם היה בא לך כי משהו עיצבן אותך. ואיך אמא היתה שם בשביל לצעוק עליי שאני לא אגיד מילה. ואמא את שהית צריכה להאמין בי כל דבר אמרת שזה בגללי ושאם היתי רבה אם חברה תמיד שמת אצבע מאשימה עליי בפני כולם, תמיד גרמת לאנשים להבין כמה את לא גאה בי, ואני ילדה שהפכתי להיות מרדנית וברחתי מבתי ספר וגדלתי מאוד עצבנית,לאחר כמה שנים את ואבא התגרשתם והלכתי לפנימה. ומאז קשה היה לי להתמודד בזוגיות, בלהאמין באנשים, ולא היה לי קל להתמודד עם החיים כי תמיד היה לי מין צורך לחיבוק ולמשהו שיאמין בי. המשכתי עם תחושה של רצון להתמודד עם החיים ולנצח. תמיד היתי עצמאית וכיום אני נשואה ואם לתינוקת מתוקה ומשנה את עולמי ואת עולמה ולומדת לסלוח ויודעת לאהוב אותכם אבא ואמא שלי כי למרות הכל אני אוהבת אותכם
בחדרי חדרים זה מעיק וכואב ואף פעם לא חשבתי שאוכל לספר או לדבר, הרי החיים ממשיכים ומנסים לשכוח ולהמשיך קדימה. הילדה שבי רוצה לפרוץ החוצה ולומר את כל האמת. אבא אמא שלי למה???? נכון היום אני כבר אמא לילדה מתוקה ובעל מקסים ומנסה להמשיך בחיי ולבנות את עולמה של בתי אחרת, אני מקנה לה תחושת ביטחון ואהבה, ולא מחסירה לה דבר. אך ישנם רגעים למרות שהכל שונה היום עולים בי הזכרונות שמעיקות בנפשי נשמתי. ואז אני נזכרת איך גופי כאב מהמכות וההשפלות שלך אבא חזרת שתוי כל יום הביתה ולא הפסקת לצעוק ולקלל, איך קנאתי בחברות? איך פחדתי לחזור כל יום מהבית ספר ולראות אותך, אולי אתה שוב כועס ללא סיבה. איך שלפת את החגורה ואיך בעטת בי כשסתם היה בא לך כי משהו עיצבן אותך. ואיך אמא היתה שם בשביל לצעוק עליי שאני לא אגיד מילה. ואמא את שהית צריכה להאמין בי כל דבר אמרת שזה בגללי ושאם היתי רבה אם חברה תמיד שמת אצבע מאשימה עליי בפני כולם, תמיד גרמת לאנשים להבין כמה את לא גאה בי, ואני ילדה שהפכתי להיות מרדנית וברחתי מבתי ספר וגדלתי מאוד עצבנית,לאחר כמה שנים את ואבא התגרשתם והלכתי לפנימה. ומאז קשה היה לי להתמודד בזוגיות, בלהאמין באנשים, ולא היה לי קל להתמודד עם החיים כי תמיד היה לי מין צורך לחיבוק ולמשהו שיאמין בי. המשכתי עם תחושה של רצון להתמודד עם החיים ולנצח. תמיד היתי עצמאית וכיום אני נשואה ואם לתינוקת מתוקה ומשנה את עולמי ואת עולמה ולומדת לסלוח ויודעת לאהוב אותכם אבא ואמא שלי כי למרות הכל אני אוהבת אותכם
