דברים "קטנים"

efrat 34

New member
דברים "קטנים"

האפרוח בן כמעט 10
מעולם לא העזתי לשלוח אותו לבד לסופר
והיום
היינו בסופר
חזרנו
ואז
...
שכחנו קטשופ
..
בהחלטה של רגע נתתי לו 20 ש"ח שם קסדה ומגינים ויצא למשימה
..
הוא חזר עם קטשופ ועם עודף

הדברים הככ ברורים
הדברים הככ קטנים
 

dina199

New member
'קטן' ?


ענק !!!!

ובכלל לא מובן מאליו. הבן שלי אחרי צבא ועדיין לא עושה קניות בסופר.
 

efrat 34

New member
זה ענק

הקטן היה מהמקום שילדים בגיל עשר
כבר מזמן היו לבד בסופר
לחם חלב
...
זה מבחינתי ענק
חיכיתי לו בקוצר רוח בתקווה שאכן יצליח
..
ברגע שנכנס ושם את הקטשופ והעודף שיבחתי
ואמרתי כמה גאה וכמה גדל
..
 

dina199

New member
אצלי בד"כ כבר אין כמעט בעיה

בשום דבר. הוא מסתדר ברוב המקומות.
משום מה יש רק שנאה מיוחדת לסופר
 

BlackbirdFly

New member
זה לא קטן - זה ענק!


כל הכבוד לו ולא פחות, כל הכבוד ענקי גם לך


גם אצלנו היום, אני חוזרת עם הבכור בן רבע לתשע ועם הצעיר בעגלה.
בדרך מתעכבים לקנות לוח פוליגל ענקי שמאוד לא נח לסחוב עם העגלה ועם הקניות שתכננתי במכולת.
כמו אצלך, בהחלטה של רגע נתתי לו את המפתח, המכולת ממש שתי דקות מהבית, ביקשתי שיעלה, ישים את הפוליגל בבית, ינעל ויחזור.
מבחינתי, הרבה דברים יכולים היו להשתבש.
היה יכול להתקע בבית ולשכוח את עצמו על המחשב, היה יכול להשאיר את הדלת פתוחה לרווחה, או לא נעולה.
חזר תוך חמש דקות, גאה בעצמו עד השמיים. נעל את הדלת והכל
 
אולי זה רק מראה שאנחנו לא סומכים עליהם מספיק?

מבחינה מסוימת, היה יתרון שהבן שלי היה לא מאובחן.

בעלי מאוד פחד לשלוח אותו לקניות. אמרתי לו: מה יכול לקרות?

כשהוא היה מספיק גדול לטעמי (בן 9) נתתי לו כסף. ידעתי שיש אפשרות שאני נפרדת עכשיו לשלום מהכסף, ולכן נתתי לו רק סכום קטן. שלחתי אותו לקנות שקית חלב. זה הכל.

בבית עשינו חזרות. מה תגיד למוכר, מה המוכר יענה, וכו'. איפה תשים את הכסף עכשיו איפה בחזור....

להגיד לך שלא היו תקלות? היו. איבד את הכסף בדרך לשם...
המוכר שאל שאלה לא צפויה.
השאיר את הדברים שם, אחרי שקנה ושילם.
איבד את העודף.

היו המון תקלות, אבל בסוף הוא למד...

אני חשבתי שהוא יצטרך לדעת איך קונים בסוף, ושווה לשלם את המחיר הזה. ראיתי בתקלות האלה ובאובדן הכספים 'שכר לימוד'.

אני בדעה שצריך לתת להם יותר קרדיט, ולתת להם יותר להעז. כמובן, בשקלול סיכון מול תועלת. אצלנו, למשל, היה כביש קטן בדרך למכולת ולכן חיכיתי עד גיל 9.

לעומת זאת, לפני כן לקחתי אותו לקניות איתי, והראתי לו כל דבר איפה הוא נמצא ואיך אני מדברת עם המוכר ואיך מתנהגים עם הכסף וכו'. רק אחרי שעשינו כמה אימונים כשהוא היה איתי - שלחתי אותו לבד.

אני בדעה שצריך להעז ולנסות. בלי זה הילדים שלנו לא ילמדו כלום.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
כמו הליכה על חבל אם ניטה יותר מדיי לצד המגונן, ניפול יחד עם הילד כי כמו שכתבת, נמנע ממנו הזדמנות ללמוד להיות עצמאי;
אם נשחרר אותו מוקדם מדיי ורחוק מדיי,
עלולות להיות צרות גדולות יותר מאיבוד של כמה שקלים.
יש למשל ילדים שיילכו לטייל לבלי שוב חלילה.
אחרים שייכנסו לחרדה איומה אם המוכר ישאל אותם משהו,
ועלולות להיות צרות נוספות.
החכמה היא לדעת ללכת על החבל המתוח, לדעת מתי וכמה לשחרר

בכלל לא פשוט...
 

dina199

New member
אצלינו לא היה שום יתרון לחוסר איבחון.

הפחדים היו אותם פחדים וההמנעויות היו אותן המנעויות. וזה הלך והחמיר.
עם חלק מהדברים הסתדרתי לבד (וקיבלתי תואר 'אמא גרועה' על דרכי פתרון
).
אבל הרוב המוחלט של הדברים נפתרו רק אחרי ובזכות האיבחון.
 
למעלה