כנרת יפה שלי
New member
דברים על שינה
הדברים מצאו חן בעיני, למען האמת, מעוררים קנאה, ולפחות העתקתי אותם (מפורום הורות טבעית.) ******************************************************* מה עושים עם הרגלי השינה של הילדים במאה ה-21? מאת: גדעון רוןו 12/08/07 | 18:24 ממשיכים בהתמודדות שהתחלנו בה במאה ה-20... לפני כמה חודשים התבשרנו כי ילדי ישראל מחזיקים בשיא עולמי אחד: מקום ראשון בחוסר שינה. אם יש פספוס רציני בחיינו המודרניים, זו השינה. עוד יתברר בעתיד שהנזק הנגרם (לגוף ולנפש) משינה לא מתאימה, הוא לא פחות מהנזק שנגרם מתזונה לא מתאימה. זה ידוע שילדים, גם אם הם עייפים, אינם רוצים ללכת לישון (גם ההורים שלהם, הם בד"כ כאלה...). ההורים שמבינים את חשיבות השינה לילדים (ריכוז בשיעורים, רמת מפריענות, פגיעות מתאונות במשחקים ובכביש, פיתוח רגישות למחלות ועוד) יקפידו על שעות שינה מתאימות לילדיהם. באנציקלופדיה לבריאות המשפחה (כרך 9 ע' 1772) ישנה טבלת שעות השינה הדרושות: יילוד – 22 שעות גיל 3-1 – 16-15 שעות גיל 7-3 – 14-12 שעות גיל 12-7 – 10 שעות גיל 18-12 – 9 שעות מבוגרים – כ-8 שעות. העניין הוא שצריך להשקיע 'אנרגיה של התמודדות' עם הילדים. מי שלא מסוגל להתמודד עם ילדיו לא מסוגל לאפשר להם צמיחה נפשית בריאה. ילדים זקוקים להתמודדות מצד ההורים. התמודדות המלווה ב- תקיפות העטופה באהבה. זכרו את משל העציץ (שסיפרתי לילדיי כשהיו קטנים): שורשי הצמח שבעציץ שואפים להתפשט כל הזמן ככל האפשר, אך דופנות העציץ מונעות זאת מהם. ואמנם, אם שולפים צמח מהעציץ לאחר זמן, מגלים כי שורשיו קיבלו את צורת העציץ. רוצה לומר, העציץ מגביל מאוד את השורשים. נכון, אבל אם נשבור את העציץ, דבר שיאפשר לשורשים "ללכת לאן שהם רוצים", האדמה שבעציץ תתייבש והצמח ימות... במילים אחרות, ההגבלות (ההגיוניות, הסבירות, הבריאותיות) שאנחנו מטילים על ילדינו – הן אלה המאפשרות להם לצמוח! ההתמודדות הזו עם שעות השינה נושאת פירות. ידוע ששעות האיכות עם הילדים היא בד"כ לפנות ערב – כאשר הילדים כבר די עייפים וכך גם ההורים. מתי ישנה 'שעת איכות' בעלת איכות אמיתית עם הילדים? בשבת בבוקר, כאשר הילדים באים למיטת ההורים. ובכן, במשפחתנו, מכיוון שגם ההורים וגם הילדים הלכו לישון מוקדם, כל בוקר, ואני אומר שנית: כל בוקר, בימי השבוע, הייתה איזו חצי שעה סְפֶּר, והילדים היו באים למיטת ההורים, כמו בשבת. והילדים בבוקר, כשהם מתעוררים ביקיצה טבעית, הם כאלה חביקים... עלינו לזכור כי מאוד לא בריא להעיר ילדים (גם לא מבוגרים): ממצב של שינה עמוקה "מקפיצים" את המוח למצב של עירות, וזה מאוד "ברוטאלי" למוח.
הדברים מצאו חן בעיני, למען האמת, מעוררים קנאה, ולפחות העתקתי אותם (מפורום הורות טבעית.) ******************************************************* מה עושים עם הרגלי השינה של הילדים במאה ה-21? מאת: גדעון רוןו 12/08/07 | 18:24 ממשיכים בהתמודדות שהתחלנו בה במאה ה-20... לפני כמה חודשים התבשרנו כי ילדי ישראל מחזיקים בשיא עולמי אחד: מקום ראשון בחוסר שינה. אם יש פספוס רציני בחיינו המודרניים, זו השינה. עוד יתברר בעתיד שהנזק הנגרם (לגוף ולנפש) משינה לא מתאימה, הוא לא פחות מהנזק שנגרם מתזונה לא מתאימה. זה ידוע שילדים, גם אם הם עייפים, אינם רוצים ללכת לישון (גם ההורים שלהם, הם בד"כ כאלה...). ההורים שמבינים את חשיבות השינה לילדים (ריכוז בשיעורים, רמת מפריענות, פגיעות מתאונות במשחקים ובכביש, פיתוח רגישות למחלות ועוד) יקפידו על שעות שינה מתאימות לילדיהם. באנציקלופדיה לבריאות המשפחה (כרך 9 ע' 1772) ישנה טבלת שעות השינה הדרושות: יילוד – 22 שעות גיל 3-1 – 16-15 שעות גיל 7-3 – 14-12 שעות גיל 12-7 – 10 שעות גיל 18-12 – 9 שעות מבוגרים – כ-8 שעות. העניין הוא שצריך להשקיע 'אנרגיה של התמודדות' עם הילדים. מי שלא מסוגל להתמודד עם ילדיו לא מסוגל לאפשר להם צמיחה נפשית בריאה. ילדים זקוקים להתמודדות מצד ההורים. התמודדות המלווה ב- תקיפות העטופה באהבה. זכרו את משל העציץ (שסיפרתי לילדיי כשהיו קטנים): שורשי הצמח שבעציץ שואפים להתפשט כל הזמן ככל האפשר, אך דופנות העציץ מונעות זאת מהם. ואמנם, אם שולפים צמח מהעציץ לאחר זמן, מגלים כי שורשיו קיבלו את צורת העציץ. רוצה לומר, העציץ מגביל מאוד את השורשים. נכון, אבל אם נשבור את העציץ, דבר שיאפשר לשורשים "ללכת לאן שהם רוצים", האדמה שבעציץ תתייבש והצמח ימות... במילים אחרות, ההגבלות (ההגיוניות, הסבירות, הבריאותיות) שאנחנו מטילים על ילדינו – הן אלה המאפשרות להם לצמוח! ההתמודדות הזו עם שעות השינה נושאת פירות. ידוע ששעות האיכות עם הילדים היא בד"כ לפנות ערב – כאשר הילדים כבר די עייפים וכך גם ההורים. מתי ישנה 'שעת איכות' בעלת איכות אמיתית עם הילדים? בשבת בבוקר, כאשר הילדים באים למיטת ההורים. ובכן, במשפחתנו, מכיוון שגם ההורים וגם הילדים הלכו לישון מוקדם, כל בוקר, ואני אומר שנית: כל בוקר, בימי השבוע, הייתה איזו חצי שעה סְפֶּר, והילדים היו באים למיטת ההורים, כמו בשבת. והילדים בבוקר, כשהם מתעוררים ביקיצה טבעית, הם כאלה חביקים... עלינו לזכור כי מאוד לא בריא להעיר ילדים (גם לא מבוגרים): ממצב של שינה עמוקה "מקפיצים" את המוח למצב של עירות, וזה מאוד "ברוטאלי" למוח.