דברים מהלב

[s h o o s h a]

דברים מהלב

בוקר טוב, אני לא יודעת כמה אנשים קוראים את ההודעה (אם בכלל) אבל חשוב לי להעלות אותה. פורום 'נאבקים באלימות' הוא פורום חשוב ובעל ערך רב. בעיני, קיומו הוא, לצערי, מחוייב המציאות. הוא 'נולד' כדי לענות על צורך, כדי לתת אפשרות למי שנתקל או חי תופעות אלימות מקום לחלוק בו את הכאב. ברור לי שמהות הפורום אינה פשוטה והוא לא יהיה חי ותוסס כמו פורומים אחרים. כי למרות האנונימיות שמוצעת בו, עדין קשה לדבר על מה שכל כך כואב בפנים. ובכל זאת, כשאני נכנסת לפורום ורואה היענות כה מועטה זה גורם לי לחשוב שפשוט לא איכפת. שההתענינות בהתרחשויות שואף לאפס. הצורך לעשות משהו כנגד תופעות האלימות לא ממש קיים. וחבל לי. נורא חבל לי. ו- כואב לי. כי לי כל כך איכפת. פורום 'נאבקים באלימות' אינו פורום פופולארי כמו פורומים שעוסקים בריאליטי, פטפטת ברשת וכל מיני אחרים (וחלילה, אינני מזלזלת באף אחד מהם). אבל אני ממש לא מצליחה להבין מדוע הפורום שכל כך חשוב לי אינו נתפס ככזה גם בעיני אחרים. מדוע הנושא הכל כך בוער, יש שמעדיפים להתעלם ממנו. האם באמת חושבים שאם לא נדבר, לא נברר, לא נכעס ופשוט נתעלם אז הבעיה תפסיק להתקיים??? אני חושבת שדיונים סביב נושאים קשים בפורום בהחלט יכולים לתרום. אני מאמינה שדברים שנכתבים כאן מגיעים לאנשים הנכונים. אני מאמינה שיש באפשרות ציבור לחולל שינוי. אבל, התעלמות וגילוי אדישות לא פותר דבר. ואל נלין כי נבחרינו בוחרים להתעלם מאיתנו. הרי אנו מתעלמים ממה שמתרחש ולא דואגים להעלות נושאים כל כך כואבים כמו אלו שהפורום נועד לעסוק בהם אל ראש סדר היום הציבורי. הדברים נכתבים מתוך כאב גדול ותקווה עצומה שיחול שינוי. שינוי אמיתי בהתרחשויות ובעיקר בהתייחסות שלנו אל מה שמתרחש. שבת שלום שוש

 

[יעקב איילון]

דברים שיוצאים מהלב ניכנסים ללב

אני מאמין שהרבה א\נשים קוראים את הדברים שכתובים בפורום, חלק גדול מהאנשים הם משתמשים פסיבים, מאחר שיש תחושה של חוסר אונים מול האלימות במדינה. לדעתי, דווקא בגלל שנושא האלימות כל כך חשוב אנשים נמנעים מלכתוב את תגובותהם. נניח יש ידיעה על מיקרה אלימות ספציפי,אין חילוקי דיעות של בעד\נגד לתוכן הידיעה.