דבק
אנשי הכפר מאת שגיא בן נון חברי להקת "דבק" הפיקו את אלבומם הראשון באופן עצמאי, באולפנם שבמושב ניר צבי, וכבר זכו ללהיט ראשון, "פשוט ונאמן". לפני זה הספיקו להשתתף באלבום האוסף של יענקל'ה רוטבליט ולהפיק את תקליטו האחרון "דבק". עצות לחיים קלים יותר תצלום: דניאל צ'צ'יק אולפן ההקלטות "אפעס" במושב ניר צבי, ששייך לגדי רונן ולבועז ריינשרייבר מלהקת "דבק", הזכיר ליענקל'ה רוטבליט את שנות ה-60. רוטבליט הקליט שם את אלבומו השלישי, "במדינת היהודים - קטעים", שיצא השנה בהפקתם המוסיקלית של רונן וריינשרייבר. העבודה נעשתה בתנאים לא נוצצים, בהרבה ספונטניות. "האולפן החזיר אותי לשנות ה-60 וה-70, אל הסצינה המוסיקלית של רמלה, השכנה של ניר צבי", אומר רוטבליט. "אם פותחים שם מיזוג אוויר אי אפשר להקליט. אם מוסיפים בס, החשמל נופל. ולמרות הכל, היה כיף גדול". האלתור, הפשטות והאנרגיות הפרועות מאפיינים גם את אופן עבודתה של להקת "דבק", שחבריה פועלים בניר צבי (כולם גרו במושב בעבר או גרים בו בהווה). בשבוע שעבר זכתה "דבק" לשני הישגים מרשימים ללהקה צעירה, בת שנה. הסינגל השני שלה, "פשוט ונאמן", נכנס לרשימת השידור של גלגל"צ והיה לצליל הכי מרענן ומקסים בתחנה - מול גודש הגרסאות המחודשות, השירים הממוחזרים והסיפורים המכורים של מאיה בוסקילה. שיר אחר ששרה הלהקה, "מתה האמת הישנה", שרוטבליט כתב וריינשרייבר הלחין, הופיע באוסף הכפול של רוטבליט, "שיר לכל עת", שיצא בחברת אן-אם-סי. חברי "דבק", לצד הזמרת מור שטייגל עם השיר "עגילים וג'ינס קרוע", הם האמנים הצעירים היחידים שנכללו באוסף, לצד השמות הגדולים ביותר במוסיקה הישראלית, ובהם אריק איינשטיין, שלום חנוך, חוה אלברשטיין, יהודה פוליקר, יהודית רביץ וקורין אלאל. "דבק" הפיקה את אלבומה לבד, באולפן הפרטי, בלי חברת תקליטים ובלי יחסי ציבור (אפילו את העטיפה הם עיצבו בעצמם). אלבומה, הקרוי בשמה, ייצא בתוך כחודשיים (כנראה, בכל זאת, בהפצת אחת החברות הגדולות). הוא מכיל 11 שירי רוק בסיסי, לא מסחרי-במובהק, המבוסס על גיטרות ושירה. מלבד רונן (שירה, קלידים ובס) וריינשרייבר (שירה וגיטרה), חברים בלהקה נדב ברקן (תופים) ועידו אופק, המכנה את עצמו "זיגו" (בס, גיטרה וקולות). זיגו חבר גם בלהקת "הדורבנים" (לדבריו, "'הדורבנים' הם להקת פאן, ו'דבק' להקה יותר עמוקה"). במקום כלי הקשה "היתרון באולפן ביתי ובהפקה עצמאית הוא שאף אחד אומר לך באיזה טמפו צריך לנגן, ובכלל לא מדברים יותר מדי, אלא יוצרים באופן ספונטני", אומר זיגו. "לדוגמה, כשהקלטנו את השיר 'לא להיות פה', נכנסנו לאולפן בלי לסגור מבנה ובלי חזרות. בשלב מסוים נדרשו כלי הקשה, אז יצאנו למחסן בחצר, לקחנו את חפירה, ובועז תופף עליה במקלות תופים. בהפקה ממוסדת לא יכולנו לאלתר ככה". "למדנו מרוטבליט לא לחכות לחברת תקליטים. כמו שהוא לא חיכה לשום חברה, הוצאנו לבד שני סינגלים", אומר ריינשרייבר. "ליענקל'ה יש אנרגיה מידבקת, הטקסטים אצלו הם העניין העיקרי, והוא בית ספר לכתיבת שירים". שיתוף הפעולה בין רונן וריינשרייבר ובין רוטבליט יימשך בהופעה שתעלה לבמה בעוד שבועות אחדים בעקבות אלבומיו האחרונים. רעבים להופעות חברי הלהקה, בסוף שנות ה-20 לחייהם, מנגנים ביחד מגיל 15, אז הקימו את ההרכב "לפתן", שבו ניגנו מוסיקה אינסטרומנטלית ופיוז'ן. "היינו רעבים להופעות מגיל צעיר", מספרים רונן וברקן. "ערב אחד נסענו לעשות אודישן בפאב באלנבי בתל אביב, אבל בעל הפאב התעניין יותר במשחק הכדורגל בזמן שניגנו מולו. לא ויתרנו, ועברנו משם לפאב סתמי באבן גבירול. חשבנו ששם זה יעבוד, אבל לא נתנו לנו בכלל לנגן. חזרנו הביתה רעבים ולא מרוצים". במשך שנים חלמו חברי הנעורים על הקמת להקה ושמה "דבק". "בחרנו בשם הלהקה ערב אחד ב-1999, אחרי שהאזנו לאלבום הופעה של ג'יימס בראון", אומר רונן. "ניסינו לתאר לעצמנו איך הרגיש הקהל בהופעה הזאת, והמסקנה היתה מלה אחת: דבק! היינו מעוניינים שגם הקהל שלנו יחווה את החוויה הזאת. בנוסף, מכיוון שאנחנו נמצאים הרבה ביחד, המלה דבק התאימה לנו". ביוני 2003 הוגשם החלום, לאחר שרונן חזר משהות ארוכה בניו יורק. "חזרתי לארץ כדי להקים עם החברים את הלהקה. בתוך חודשיים הקמנו לבד את הלייבל ואת אולפן ההקלטות". באוגוסט של אותה שנה נסעו חברי הלהקה לסיני, ושם, בעיצומה של מסיבת רווקים של ריינשרייבר, הקליטו את השיר הראשון שלהם על גבי טייפ מנהלים אנלוגי פשוט. בשיר, "שמעתי שיש לך שוט גאן", שכתב ברקן, נשמעות בעיקר צרחות של חברי הלהקה. ההקלטה הראשונה היא הרצועה האחרונה באלבומם. במאי קיימה "דבק" את הופעתה הראשונה, ובימים האחרונים כבר מזמזמים רבים שורות מ"פשוט ונאמן", הלהיט הראשון שלה. השיר (הכולל את השורה המזוהה "זה כמו להיות דמות רקע") כתוב בגוף שלישי ומתאר כמה דמויות שנקלעו לסיטואציות דרמטיות: "אשה שהסתבכה עם האבקה הלבנה", "שחקן שמשחק את הפועל שמאבד את השליטה", וכן כמה משברים במערכות יחסים: "זוג שמאוהב שנפרד בתחנת רכבת", "בעל שהקדים וראה את האשה שלו הופכת למפלצת אדומה". ואולם ספק אם גלגל"צ היתה אוהדת את השיר לולא העצה של "דבק" לחיים קלים יותר, החוזרת בפזמון: "אם להיות אז ככה, פשוט ונאמן". "אתה שומע את השיר 'פשוט ונאמן' ומרגיש איך הלהקה שמה בו את כל הנשמה שלה", אומר רוטבליט. "חברי הלהקה, יש בהם ניקיון אמיתי, יש להם רעב לעשות דברים, ואין להם עניין לעשות כסף. הם אנשים שחיים בכפר, נאמנים לעצמם ולא מחפשים מוסכמות מוסיקליות. הם למדו שלא צריך לחכות למנהל של חברת תקליטים שימצא זמן לשמוע אותם, לא לחכות ליח"צנים, לא לחכות לטווסים".
אנשי הכפר מאת שגיא בן נון חברי להקת "דבק" הפיקו את אלבומם הראשון באופן עצמאי, באולפנם שבמושב ניר צבי, וכבר זכו ללהיט ראשון, "פשוט ונאמן". לפני זה הספיקו להשתתף באלבום האוסף של יענקל'ה רוטבליט ולהפיק את תקליטו האחרון "דבק". עצות לחיים קלים יותר תצלום: דניאל צ'צ'יק אולפן ההקלטות "אפעס" במושב ניר צבי, ששייך לגדי רונן ולבועז ריינשרייבר מלהקת "דבק", הזכיר ליענקל'ה רוטבליט את שנות ה-60. רוטבליט הקליט שם את אלבומו השלישי, "במדינת היהודים - קטעים", שיצא השנה בהפקתם המוסיקלית של רונן וריינשרייבר. העבודה נעשתה בתנאים לא נוצצים, בהרבה ספונטניות. "האולפן החזיר אותי לשנות ה-60 וה-70, אל הסצינה המוסיקלית של רמלה, השכנה של ניר צבי", אומר רוטבליט. "אם פותחים שם מיזוג אוויר אי אפשר להקליט. אם מוסיפים בס, החשמל נופל. ולמרות הכל, היה כיף גדול". האלתור, הפשטות והאנרגיות הפרועות מאפיינים גם את אופן עבודתה של להקת "דבק", שחבריה פועלים בניר צבי (כולם גרו במושב בעבר או גרים בו בהווה). בשבוע שעבר זכתה "דבק" לשני הישגים מרשימים ללהקה צעירה, בת שנה. הסינגל השני שלה, "פשוט ונאמן", נכנס לרשימת השידור של גלגל"צ והיה לצליל הכי מרענן ומקסים בתחנה - מול גודש הגרסאות המחודשות, השירים הממוחזרים והסיפורים המכורים של מאיה בוסקילה. שיר אחר ששרה הלהקה, "מתה האמת הישנה", שרוטבליט כתב וריינשרייבר הלחין, הופיע באוסף הכפול של רוטבליט, "שיר לכל עת", שיצא בחברת אן-אם-סי. חברי "דבק", לצד הזמרת מור שטייגל עם השיר "עגילים וג'ינס קרוע", הם האמנים הצעירים היחידים שנכללו באוסף, לצד השמות הגדולים ביותר במוסיקה הישראלית, ובהם אריק איינשטיין, שלום חנוך, חוה אלברשטיין, יהודה פוליקר, יהודית רביץ וקורין אלאל. "דבק" הפיקה את אלבומה לבד, באולפן הפרטי, בלי חברת תקליטים ובלי יחסי ציבור (אפילו את העטיפה הם עיצבו בעצמם). אלבומה, הקרוי בשמה, ייצא בתוך כחודשיים (כנראה, בכל זאת, בהפצת אחת החברות הגדולות). הוא מכיל 11 שירי רוק בסיסי, לא מסחרי-במובהק, המבוסס על גיטרות ושירה. מלבד רונן (שירה, קלידים ובס) וריינשרייבר (שירה וגיטרה), חברים בלהקה נדב ברקן (תופים) ועידו אופק, המכנה את עצמו "זיגו" (בס, גיטרה וקולות). זיגו חבר גם בלהקת "הדורבנים" (לדבריו, "'הדורבנים' הם להקת פאן, ו'דבק' להקה יותר עמוקה"). במקום כלי הקשה "היתרון באולפן ביתי ובהפקה עצמאית הוא שאף אחד אומר לך באיזה טמפו צריך לנגן, ובכלל לא מדברים יותר מדי, אלא יוצרים באופן ספונטני", אומר זיגו. "לדוגמה, כשהקלטנו את השיר 'לא להיות פה', נכנסנו לאולפן בלי לסגור מבנה ובלי חזרות. בשלב מסוים נדרשו כלי הקשה, אז יצאנו למחסן בחצר, לקחנו את חפירה, ובועז תופף עליה במקלות תופים. בהפקה ממוסדת לא יכולנו לאלתר ככה". "למדנו מרוטבליט לא לחכות לחברת תקליטים. כמו שהוא לא חיכה לשום חברה, הוצאנו לבד שני סינגלים", אומר ריינשרייבר. "ליענקל'ה יש אנרגיה מידבקת, הטקסטים אצלו הם העניין העיקרי, והוא בית ספר לכתיבת שירים". שיתוף הפעולה בין רונן וריינשרייבר ובין רוטבליט יימשך בהופעה שתעלה לבמה בעוד שבועות אחדים בעקבות אלבומיו האחרונים. רעבים להופעות חברי הלהקה, בסוף שנות ה-20 לחייהם, מנגנים ביחד מגיל 15, אז הקימו את ההרכב "לפתן", שבו ניגנו מוסיקה אינסטרומנטלית ופיוז'ן. "היינו רעבים להופעות מגיל צעיר", מספרים רונן וברקן. "ערב אחד נסענו לעשות אודישן בפאב באלנבי בתל אביב, אבל בעל הפאב התעניין יותר במשחק הכדורגל בזמן שניגנו מולו. לא ויתרנו, ועברנו משם לפאב סתמי באבן גבירול. חשבנו ששם זה יעבוד, אבל לא נתנו לנו בכלל לנגן. חזרנו הביתה רעבים ולא מרוצים". במשך שנים חלמו חברי הנעורים על הקמת להקה ושמה "דבק". "בחרנו בשם הלהקה ערב אחד ב-1999, אחרי שהאזנו לאלבום הופעה של ג'יימס בראון", אומר רונן. "ניסינו לתאר לעצמנו איך הרגיש הקהל בהופעה הזאת, והמסקנה היתה מלה אחת: דבק! היינו מעוניינים שגם הקהל שלנו יחווה את החוויה הזאת. בנוסף, מכיוון שאנחנו נמצאים הרבה ביחד, המלה דבק התאימה לנו". ביוני 2003 הוגשם החלום, לאחר שרונן חזר משהות ארוכה בניו יורק. "חזרתי לארץ כדי להקים עם החברים את הלהקה. בתוך חודשיים הקמנו לבד את הלייבל ואת אולפן ההקלטות". באוגוסט של אותה שנה נסעו חברי הלהקה לסיני, ושם, בעיצומה של מסיבת רווקים של ריינשרייבר, הקליטו את השיר הראשון שלהם על גבי טייפ מנהלים אנלוגי פשוט. בשיר, "שמעתי שיש לך שוט גאן", שכתב ברקן, נשמעות בעיקר צרחות של חברי הלהקה. ההקלטה הראשונה היא הרצועה האחרונה באלבומם. במאי קיימה "דבק" את הופעתה הראשונה, ובימים האחרונים כבר מזמזמים רבים שורות מ"פשוט ונאמן", הלהיט הראשון שלה. השיר (הכולל את השורה המזוהה "זה כמו להיות דמות רקע") כתוב בגוף שלישי ומתאר כמה דמויות שנקלעו לסיטואציות דרמטיות: "אשה שהסתבכה עם האבקה הלבנה", "שחקן שמשחק את הפועל שמאבד את השליטה", וכן כמה משברים במערכות יחסים: "זוג שמאוהב שנפרד בתחנת רכבת", "בעל שהקדים וראה את האשה שלו הופכת למפלצת אדומה". ואולם ספק אם גלגל"צ היתה אוהדת את השיר לולא העצה של "דבק" לחיים קלים יותר, החוזרת בפזמון: "אם להיות אז ככה, פשוט ונאמן". "אתה שומע את השיר 'פשוט ונאמן' ומרגיש איך הלהקה שמה בו את כל הנשמה שלה", אומר רוטבליט. "חברי הלהקה, יש בהם ניקיון אמיתי, יש להם רעב לעשות דברים, ואין להם עניין לעשות כסף. הם אנשים שחיים בכפר, נאמנים לעצמם ולא מחפשים מוסכמות מוסיקליות. הם למדו שלא צריך לחכות למנהל של חברת תקליטים שימצא זמן לשמוע אותם, לא לחכות ליח"צנים, לא לחכות לטווסים".
