נדירליאל
Active member
סדרת פשע תאילנדית.
מצד אחד, מעניין לראות איך תרבות לא מערבית מאמצת את כללי הז'אנר המערבי המקובע היטב בתרבות שלנו: שרלוק הולמס, גב' מארפל, הבלש האפל, הסניגור המבריק, סדרות פשע סביב חוקר/בלש. בעיקר פרק הסיום שנכתב באופן מושלם עפ"י פרקי הסיום האהובים אצל פוארו: כינוס כול המעורבים וחשיפת הפושע. בסדרה הזו השינוי הוא בהתיחסות הטקסית לפרחים ולסידורי פרחים כבסיס לחקירת הרצח
מצד שני, על אף השפה האחרת, סגנון הצילום והבימוי המיוחד, זה עוד סיפור פשע המערב "הון-שלטון-שערוריה מינית" וכן, מיזוג בין שתי משפחות רבות עוצמה. בין לבין סיפור אהבה עדין, מה מקומם של בני תערובת בחברה התאילנדית וכן תמונות יפות של בנגקוק [שלפי מה ששמעתי זו אחת הערים הכי מלוכלכות בעולם.]
אז - מומלץ?
אני אהבתי את הסדרה, את הקצב, את היופי האחר של השחקנים, את ניגון השפה, שאיננה מערבית, את הדרך בה עוצבה האווירה, התאורה ובעיקר - החיבור בין סידור פרחים לפיענוח תעלומת רצח.
דאלה: פרחים ורצח
מצד אחד, מעניין לראות איך תרבות לא מערבית מאמצת את כללי הז'אנר המערבי המקובע היטב בתרבות שלנו: שרלוק הולמס, גב' מארפל, הבלש האפל, הסניגור המבריק, סדרות פשע סביב חוקר/בלש. בעיקר פרק הסיום שנכתב באופן מושלם עפ"י פרקי הסיום האהובים אצל פוארו: כינוס כול המעורבים וחשיפת הפושע. בסדרה הזו השינוי הוא בהתיחסות הטקסית לפרחים ולסידורי פרחים כבסיס לחקירת הרצח
מצד שני, על אף השפה האחרת, סגנון הצילום והבימוי המיוחד, זה עוד סיפור פשע המערב "הון-שלטון-שערוריה מינית" וכן, מיזוג בין שתי משפחות רבות עוצמה. בין לבין סיפור אהבה עדין, מה מקומם של בני תערובת בחברה התאילנדית וכן תמונות יפות של בנגקוק [שלפי מה ששמעתי זו אחת הערים הכי מלוכלכות בעולם.]
אז - מומלץ?
אני אהבתי את הסדרה, את הקצב, את היופי האחר של השחקנים, את ניגון השפה, שאיננה מערבית, את הדרך בה עוצבה האווירה, התאורה ובעיקר - החיבור בין סידור פרחים לפיענוח תעלומת רצח.
דאלה: פרחים ורצח