דאגה - הרגעה - דאגה

דאגה - הרגעה - דאגה

חמותי דרשה מילדיה לצלצל ולהודיע כשמגיעים הביתה. הם עשו את זה עד יום מותה... (לפני חודש וחצי זה קרה) אם שכחו היא "מתה מדאגה" וצלצלה לבדוק. גם באמצע הלילה. אגב "ילדיה" ביום מותה בני שבעים בערך, פלוס שנה מינוס שנה... הרי אם קורה משהו, טוב או רע, הרי מודיעים לנו ומשתפים. שיהיה רק טוב!
 

nutmeg

New member
זהו טכס

מוכר וידוע המונע מחרדה. יהי זכרה ברוך
 

b o t t e n

New member
שניהם, הנחלת הדאגה שלה על ילדים בוגרים זה

סוג של שליטה. ועם הזמן זה הופך לגלגל שמזין את עצמו. אני חתכתי באחת את המנהג המגינה הזה. בגיל 27 הודעתי שאני לא מתקשרת יותר. אם חו"ח יקרה לי משהו, כבר מישהו אחר יתקשר בשמי, ועד אז שתדע שבטח טוב לי, ולא בראש שלי רק לחשוב עליה דואגת, אז שתתחיל להפסיק לדאוג באדיקות. בלעה רוק, לשון וכבוד. ולמדה לחיות עם זה. זה שיחרר את הקשר בינינו מאוד. אחיותיי עדיין מתקשרות לדווח. היא כבר לא דאוגה עד עמקי נישמתה עד שמתקשרות.
 
למעלה