אז תראי
תשמעי... תקשיבי... לגבי הידיד, הודעת SMS היתה רעיון לא רע, אם כי אין כמו לשמוע את קולו של... אני מכירה את ההרגדשה הנוראה, של לעמוד ליד הטלפון, האפרכסת כבר ביד, לומר ``מה כבר יכול להיות?`` ולהתחיל לחייג... ואז להפסיק. ואז שוב.. ו... בסופו של דבר, בחרי מה שאת באמת רוצה לעשות, ואל תתני ל``מה הוא יחשוב על זה שהתקשרתי`` להוות שיקול... היי עצמך. לגבי האבא, וואי ממי, בעייה ידועה אצלי, כבר שנים על גבי שנים שאני מפחדת מחודש מרץ, בו לאבא יש מומלדת, כי אינלימוששששששג מה לקנות... צריך לשאול גברים. רעיון הארוחה נשמע לא רע... במיוחד אם יהיה זה מעשה ידיך... מאחלת לך שנה מתוקה כמעט כמוך (פשוט לדרגות מתיקות כמו שלך, בלתי ניתן להגיע...

) אוהבת מורן