דאבון לב

[יודע ביודעין]

דאבון לב

הלב דואב למראה בריה כה יפה למראה כה יפה. ועיניים שמסרבות להתיק מבט ואינן מסוגלות להשאיר אף רגע להשיר אף רגע. לא מחייכות, לא עצובות רק אינן מביטות בוהות כך באוויר ובי ואני רוצה לומר אך מנוע ובולע את מילותיי. כמו הגלים ההם, שמישירים מבט ובלבנונית העין גם לובן הגלים ותכול שמים מתגלה ואין מנוח ואין נחת והלב דואב למראה