רציתי לידע אותך,
שבדיוק בזמן שאת חשבת על אמא שלך,
אני הייתי על ידך בירושלים, וחשבתי על שהייתי צריכה לפגוש אותך, ונחזיק ידים,
וניזכר באימותינו שאהבו כ"כ את החורף.
ואתמול חזרתי הביתה, וירד כאן גשם,
והחלטתי, לעשות כמעשה אמא--התלבשתי חם, והלכתי בגשם, ושרתי את השירים שאמא שרה איתנו
כשהלכנו, והרגשתי שפני רטובים, וכבר לא הבחנתי האם היו אלה דמעות גיל של זכרון נעים,
אם היו אלה דמעות עצב על ה'חסר' שלה/שלהם?
או אולי הגשם הרטוב.
אבל חזרתי הביתה, ושתיתי מרק חם ומהביל. ושוב הדמעות,
רציתי לכתוב אתמול תגובות כאן, ולא הצלחתי,
עכשיו משנרגעתי אני כאן,
ושוזרת את רגשותי במחשבותיך ובהרגשותיך.
ומקוה שנצליח לחזק אחת את האחרת.