אני לימדתי אנגלית ביפן במשך כמה שנים טובות
קודם כל אני מדגיש שהמידע שיש לי הוא לא מעודכן כי אני גרתי ביפן מ-1994 עד 2000.
הייתי סטודנט עם מילגה ממשרד החינוך היפני. היות ושפת האם שלי אנגלית (אני יליד אנגליה) לא היתה לי בכלל בעיה להשיג עבודה בהוראת אנגלית, בכל מיני בתי ספר לאנגלית וגם באופן פרטי. כי כפי שאתה אומר הדעה הרווחת אז היתה שבשביל ללמד אנגלית כמו שצריך אתה חייב להיות נייטיב ספיקר. האמת היא שיכול להיות שמדובר במין backlash נגד המורים (היפניים) לאנגלית שמלמדים (בצורה הכי גרועה שיכולה להיות) בבתי הספר הממלכתיים.
באיזה שהוא שלב פתאום הרבה מאוד אנשים נתפסו לרעיון שעדיף מורה לאנגלית שהוא לא נייטיב ספיקר כי ככזה הוא בעצמו היה צריך ללמוד אנגלית כשפה זרה ולכן הוא יבין הרבה יותר טוב את הקשיים של התלמיד. בשלב מסויים היה יותר קל לזר בעל שפת אם שהיא לא אנגלית להשיג עבודה כמורה לאנגלית מאשר לאחד שהוא כן נייטיב ספיקר.
אני חוזר ואומר שהמידע הזה הוא לא מעודכן. יפן מאוד נתונה לאופנות למיניהם, אופנות שמשתנות בין רגע, ולכן אין לי שמץ של מושג מה קורה שם היום.
קודם כל אני מדגיש שהמידע שיש לי הוא לא מעודכן כי אני גרתי ביפן מ-1994 עד 2000.
הייתי סטודנט עם מילגה ממשרד החינוך היפני. היות ושפת האם שלי אנגלית (אני יליד אנגליה) לא היתה לי בכלל בעיה להשיג עבודה בהוראת אנגלית, בכל מיני בתי ספר לאנגלית וגם באופן פרטי. כי כפי שאתה אומר הדעה הרווחת אז היתה שבשביל ללמד אנגלית כמו שצריך אתה חייב להיות נייטיב ספיקר. האמת היא שיכול להיות שמדובר במין backlash נגד המורים (היפניים) לאנגלית שמלמדים (בצורה הכי גרועה שיכולה להיות) בבתי הספר הממלכתיים.
באיזה שהוא שלב פתאום הרבה מאוד אנשים נתפסו לרעיון שעדיף מורה לאנגלית שהוא לא נייטיב ספיקר כי ככזה הוא בעצמו היה צריך ללמוד אנגלית כשפה זרה ולכן הוא יבין הרבה יותר טוב את הקשיים של התלמיד. בשלב מסויים היה יותר קל לזר בעל שפת אם שהיא לא אנגלית להשיג עבודה כמורה לאנגלית מאשר לאחד שהוא כן נייטיב ספיקר.
אני חוזר ואומר שהמידע הזה הוא לא מעודכן. יפן מאוד נתונה לאופנות למיניהם, אופנות שמשתנות בין רגע, ולכן אין לי שמץ של מושג מה קורה שם היום.