גרסה או גירסה? ושתי שאלות בנוגע לפיסוק

[elizas]

גרסה או גירסה? ושתי שאלות בנוגע לפיסוק

כיצד יש לכתוב - גירסה (גירסתו) או גרסה (גרסתו)? האם יש להוסיף פסיק לאחר: 1) למרות הנאמר לעיל 2) כן לציין ושאלה שעלתה בראשי רק עכשיו - "יש לציין", האם ניתן לוותר על ה"יש" ולכתוב רק לציין? אני תמיד מתקנת ומוסיפה "יש", אך רציתי לדעת אם זו רק התקטננות מצידי. נהנית לקרוא כאן ולהשכיל - תודה!

ליז

 

[יאקים]

גרסה, גרסתו, גרסתם - זה הבתיב הנכון.

שים לב! כך גם: שמלה, פסגה, ספרה (גם לציון ספרות, לדוגמה מ-1 עד 10, וגם לציון הספר שלה - ספרהּ), רצפה, שכבה... וגבי 1), אין לקבוע פסיק לאחר למחרת הנאמר לעיל לגבי 2), לא כל כך ברורה לי כוונתך. יום טוב לך

 

[trilliane]

גרסה וגם ססמה; לא מוסיפים יו"ד לפני שווא נח

לפי כללי האקדמיה לכתיב חסר הניקוד: http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/MissingVocalizationSpelling/Pages/ikkar.aspx עם זאת, כפי שוודאי נוכחת לראות, רבים לא מקיימים את הכלל הזה ולא קשה להיתקל בדוגמאות כאלה (גם בספרים). 1) אין צורך להוסיף, אבל יש המוסיפים פסיק כשהמשפט מתחיל בביטוי המכוון לאמירה קודמת. יש כזה סעיף בכללי האקדמיה לפיסוק, אם כי הוא לא מתייחס למקרה שהצגת: http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/Punctuation/Pages/P09.aspx הפתיחה ב"למרות" נראית כאילו מדובר כאן בתיאור (ויתור) אבל לדעתי מסתתרת כאן פסוקית, כי "נאמר" הוא פועל, ו"נאמר לעיל" הוא משפט. למעשה "נאמר" מייצג כאן את "מה שנאמר". לסיכום, אין חובה להוסיף פסיק, אבל לדעתי אין גם סיבה להימנע ממנו אם חשים בו צורך. אם חשוב לך לוודא תקינות, הייתי מציעה להפנות את השאלה לאקדמיה (יש אפשרות לשאול דרך האתר). 2) אני מניחה שאחרי "כן לציין" תבוא פסוקית תוכן (שתיפתח ב"כי" או ב"ש", ותבהיר מה מציינים) ובמקרה כזה לא שמים פסיק, להפך: לא צריכה להיות כאן הפסקה אלא רציפות. אני לא מצליחה לחשוב על מקרה שבו אפשר לוותר על ה"יש" (או על כל מילה מודאלית אחרת – חשוב, כדאי וכו') כי המילה הזאת (לפני שם הפועל "לציין") היא הנשוא של המשפט העיקרי (אחרי "לציין" כבר מגיעה פסוקית תוכן – "לציין ש..." או "לציין כי...") וצריך להיות משפט בחלק העיקרי של המשפט. אם יש לך דוגמה שאת מתלבטת בה וחושבת שניתן לוותר בה על היש, הציגי אותה בפנינו ונבחן אותה.

תודה על המחמאות וברוכה הבאה!

 

[elizas]

תודה ותודה

תודה לך יאקים ותודה מיוחדת לך טריליאן (האם זו התייחסות לדמות מספריו של ד.נ.א?) על התשובה המפורטת והמשכילה, אני תמיד שמחה ונהנית לרדת לעומקם של דברים

 

[trilliane]

בשמחה, וכן (כפי שאפשר לקרוא בכרטיס האישי שלי)

 

[elizas]

צירוף מקרים -

בדיוק השבוע קראתי את הספר האחרון בסדרה. אחד שלא הייתי מודעת כלל לקיומו. הוא לא נכתב ע"י ד.נ.א, אלא ע"י אואן קלפר (בהתבסס על חומר שהשאיר אחריו ד.נ.א).

 

[trilliane]

גם אני לא מודעת לקיומו, כנראה... ../images/Emo13.gif

 

[elizas]

מומלץ

אמנם הספר אינו משתווה לספריו של דנ"א עצמו, אך למעריצים (לפחות לדעתי הצנועה מדובר בספר חובה. הספר מתאר מה קרה לאחר האירועים שתוארו בסופו של הספר "לא מזיק ברובו".

 

[trilliane]

מומלץ להזכיר את שמו של הספר שממליצים עליו ../images/Emo13.gif

 

[elizas]

אויש, טיפשונת שכמותי

חשבתי שציינתי את שם הספר בהודעה הקודמת. שם הספר "ועוד משהו" מאת אואן קולפר.

 

[trilliane]

../images/Emo51.gif אני רואה שיש אפילו תרגום לעברית.

אולי אקנה בהזדמנות... כבר פספסתי את מבצעי שבוע הספר, נחכה למבצעים הבאים.

 

[elizas]

כך גיליתי את דבר קיומו

נתקלתי בו בספרייה.

 

[trilliane]

אגב, דוגלס אדאמס נראה לי עדיף לכתוב ד"א

(הוא גם לא חתם על ספריו בשמו האמצעי) כי כשאני רואה ד.נ.א. אני כל הזמן חושבת על די אן איי...

 

[sailor]

גם דנא חשב על זה

ואהב לבלבל אנשים בדרך זו.

 

[trilliane]

הוא לא סיפר לי על זה... ../images/Emo8.gif

 

[sailor]

קראי את סלמון הספק

לקט מעזבונו הספרותי. המקור היה בביביסי והופיע גם באתר שלו.

 

[trilliane]

ניסיתי, השתעממתי, ויתרתי.

 

[elizas]

ושאלה נוספת, בבקשה

כאשר מדובר במסמך העוסק כולו באדם מסוים, עד כמה ניתן להתייחס לאדם זה כ- הנ"ל? האם ניתן לעשות זאת רק אם הוא מוזכר בצורה אחרת באותה פסקה/עמוד, או שמא מספיק שדבר זה נעשה בתחילת המסמך? נ.ב. אם אתם נתקלים בשגיאות כלשהן בהודעות שלי, אני אודה לכם מאד אם תתקנו אותי. תתקטננו איתי, חופשי... אחרת איך אלמד?

 

[trilliane]

אני חושבת שאם מדובר במסמך רשמי זה לא נראה טוב

הנ"ל (הנזכר למעלה) מתאים יותר לטקסט, או לרעיון; זה נראה לי קצת... מעליב? או פשוט לא בטעם טוב (קצת כמו להגיד על מישהי "זאתי" או להצביע על מישהו ברחוב, ההורים תמיד חינכו אותי שזה לא מנומס...

). בתחילת המסמך נכון לחזור על השם המלא, בהמשך מקובל על שם המשפחה (אלא אם זה סיפור, ואז מקובל יותר שם פרטי). כדי לא לחזור על השם שוב ושוב באותה פסקה אפשר להשתמש בכינוי הגוף "הוא" או אם זה טקסט קצת יותר רשמי או בסגנון משפטי אפשר "הלה" – תלוי בהקשר. נ.ב. חופש הביטוי מאפשר לכל כותב להתבטא באופן חופשי מבלי להיות מחויב לכללי האקדמיה (הם בכל מקרה מחייבים רק את מוסדות המדינה הרשמיים ולא אותנו) ובלי שיעירו לו על סגנון הכתיבה שלו או על איכותה. לכן לא מתקנים בפומבי או מעירים על דברים שנכתבו כטקסט חופשי ואינם חלק מהשאלה עצמה. אפשר תמיד לשלוח מסר לכותב וליידע אותו באופן פרטי. נ"ב 2 האקדמיה לא אוהבת שמשתמשים בנקודות לקיצור או לר"ת אלא רק בגרש או בגרשיים (גם לגבי שמות אנשים) ועדיין, משתמשים בכיף.

http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/Punctuation/Pages/P34.aspx

 

[elizas]

האם ניתן, במקום שימוש בשם, לכתוב הנבדק/החולה?

לגבי נ"ב - אם כך אשמח אם ישלחו לי מסר במקרים אלו. לגבי נ"ב 2 - מכאן והלאה - דנ"א.

כמו המלח, גם אני נחשפתי לאהבתו לראשי תיבות אלו בסלמון הספק ובאתר שלו (אהבה איתה אני מזדהה).