גרין לנטרן?
אני לא מבין, עד שיש סרט קומיקס אחד שכולם קוטלים כמו שאני קוטל סרטי קומיקס בד"כ אז דווקא אותו אני אוהב? ;-;
באמת שזה סרט חמוד, בתור אחד שמתענה בסרטי גיבורי על בצורה כמעט גורפת, זה סרט גיבורי העל הכי מהנה שראיתי.
אם אנסה להסביר את הנפילה-היחסית שלו בקופות (220 מליון, כשתקציבו לבד עומד על 200 מליון) כנראה אאשים את המרקטינג - ניסו לשווק אותו כאקשן אפי סופר הירו טיפוסי כשבעצם הוא היה יותר קליל, והיה בו יותר פוקוס על דמויות ומערכות יחסים. שימו לב למקרה ההזוי הבא - בלייק לייבלי, שיש לה איזה 40 דקות מסך מינימום בסרט, לא נמצאת אפילו על פוסטר אחד, ולעומתה דחוסות אלפי דמויות CGI שחלקן מופיעות גג 3 דקות מסך ואפילו שוט אחד בלבד. חבל מאוד, לו רק בגלל שאם היו יותר פוסטרים כאלה (תיאור הרבה יותר מדויק של רוח הסרט, צילום מוקדם אני מנחש, לפני שהמשווקים נסגרו על גישה ברורה) הייתי עשוי ללכת לסרט הזה בקולנוע.
שלא תבינו לא נכון, לסרט יש בעיות, אבל יש בו גם המון דברים יפים ובשורה התחתונה אשכרה נהנתי ממנו. הצלחתי ממש להתחבר לגיבור, האמנתי בכוונותיו ורציתי בטובתו - לעומת הבטחת הטריילרים הוא דווקא לא היה דושבאג גבר-גבר צעקן ורועש אלא הרבה יותר חביב מזה. גם הבחורה ממש חמודה, אהבתי את המעמד שלה (בחברה ומול האל), הקשר ביניהם היה רומנטי וחמוד, הם היו יפים ביחד ולחוד והייתה כימיה מעולה. היה להם זמן מסך שאפשר לקרוא לו "מופרז" יחסית לכמות הממוצעת בסרטי גיבורי על וזה היה תענוג.
העלילה הייתה יפה ומכובדת לסרט אוריג'ין, היו שני רעים נפרדים שהתפתחו בקצב אחיד, על הרע המרכזי (פאראלקס) לא היה חסר פירוט מהיותו-הוא אך סביב הרע המשני היה סיפור דרמטי שהצליח לחבר אותי אליו. אני יודע שתאורטית קו העלילה שלו ממש ארכיטיפי לאויבים בגיבורי על אבל כנראה בגלל זמן מסך הלבד המרובה שלו, שהעמיד בפניו קונפליקטים מעניינים (גילוי מחשבות אביו עליו, גילוי מחשבות תלמידיו עליו) ותגובותיו המבהילות לסיטואציות (נסיון לרצוח את אביו) מצאתי בו חיבור ועניין.
מן הבעיות שמצאתי בסרט - בתחילת הסרט יש סצינה חמודה של האל ג'ורדן עם משפחתו ביום הולדת דודנו. אם אני לא טועה, לא חוזרים למשפחה הזאת בשום שלב אחר בסרט. אני שכחתי מזה בכלל, וגם אהבתי את הסצינה בכלליות, אבל דיי מוזר\חבל שזה לא חזר בשום נקודה בהמשך. נוסף לכך, לא אהבתי את סיום קו העלילה של טים רובינס.
בכלליות לא מתתי על עיצוב דברי הCGI - לא הבנתי למה כל מה שיוצא מהיד שלו צריך להיות ירוק זוהר כל כך מוחצן וזול והדמויות בפלנטה שהוא עף אליה היו דיי מכוערות, כמו גם פאראלקס. לגבי פיטר סארסגארד חבל לי שעיצוב הפיתוח האחרון שלו הלך על הלוק ה"מכוער" במקום ההפך. הייתי רוצה שיהפוך למשהו גדול, חזק, מאיים, אבל מושך.
שמח מאוד שתפסתי סרט זה בטלוויזיה, המלצה חמה לכל חברי הפורום ומקווה לראות סרט המשך בקרוב, על אף שברור לי שאם בכלל אז הוא ייקח כיוון שונה לחלוטין מהסרט הזה ולו רק בגלל הנפילה הקופתית שלו.
ציון: 6 מתוך 10
אני לא מבין, עד שיש סרט קומיקס אחד שכולם קוטלים כמו שאני קוטל סרטי קומיקס בד"כ אז דווקא אותו אני אוהב? ;-;
באמת שזה סרט חמוד, בתור אחד שמתענה בסרטי גיבורי על בצורה כמעט גורפת, זה סרט גיבורי העל הכי מהנה שראיתי.
אם אנסה להסביר את הנפילה-היחסית שלו בקופות (220 מליון, כשתקציבו לבד עומד על 200 מליון) כנראה אאשים את המרקטינג - ניסו לשווק אותו כאקשן אפי סופר הירו טיפוסי כשבעצם הוא היה יותר קליל, והיה בו יותר פוקוס על דמויות ומערכות יחסים. שימו לב למקרה ההזוי הבא - בלייק לייבלי, שיש לה איזה 40 דקות מסך מינימום בסרט, לא נמצאת אפילו על פוסטר אחד, ולעומתה דחוסות אלפי דמויות CGI שחלקן מופיעות גג 3 דקות מסך ואפילו שוט אחד בלבד. חבל מאוד, לו רק בגלל שאם היו יותר פוסטרים כאלה (תיאור הרבה יותר מדויק של רוח הסרט, צילום מוקדם אני מנחש, לפני שהמשווקים נסגרו על גישה ברורה) הייתי עשוי ללכת לסרט הזה בקולנוע.
שלא תבינו לא נכון, לסרט יש בעיות, אבל יש בו גם המון דברים יפים ובשורה התחתונה אשכרה נהנתי ממנו. הצלחתי ממש להתחבר לגיבור, האמנתי בכוונותיו ורציתי בטובתו - לעומת הבטחת הטריילרים הוא דווקא לא היה דושבאג גבר-גבר צעקן ורועש אלא הרבה יותר חביב מזה. גם הבחורה ממש חמודה, אהבתי את המעמד שלה (בחברה ומול האל), הקשר ביניהם היה רומנטי וחמוד, הם היו יפים ביחד ולחוד והייתה כימיה מעולה. היה להם זמן מסך שאפשר לקרוא לו "מופרז" יחסית לכמות הממוצעת בסרטי גיבורי על וזה היה תענוג.
העלילה הייתה יפה ומכובדת לסרט אוריג'ין, היו שני רעים נפרדים שהתפתחו בקצב אחיד, על הרע המרכזי (פאראלקס) לא היה חסר פירוט מהיותו-הוא אך סביב הרע המשני היה סיפור דרמטי שהצליח לחבר אותי אליו. אני יודע שתאורטית קו העלילה שלו ממש ארכיטיפי לאויבים בגיבורי על אבל כנראה בגלל זמן מסך הלבד המרובה שלו, שהעמיד בפניו קונפליקטים מעניינים (גילוי מחשבות אביו עליו, גילוי מחשבות תלמידיו עליו) ותגובותיו המבהילות לסיטואציות (נסיון לרצוח את אביו) מצאתי בו חיבור ועניין.
מן הבעיות שמצאתי בסרט - בתחילת הסרט יש סצינה חמודה של האל ג'ורדן עם משפחתו ביום הולדת דודנו. אם אני לא טועה, לא חוזרים למשפחה הזאת בשום שלב אחר בסרט. אני שכחתי מזה בכלל, וגם אהבתי את הסצינה בכלליות, אבל דיי מוזר\חבל שזה לא חזר בשום נקודה בהמשך. נוסף לכך, לא אהבתי את סיום קו העלילה של טים רובינס.
בכלליות לא מתתי על עיצוב דברי הCGI - לא הבנתי למה כל מה שיוצא מהיד שלו צריך להיות ירוק זוהר כל כך מוחצן וזול והדמויות בפלנטה שהוא עף אליה היו דיי מכוערות, כמו גם פאראלקס. לגבי פיטר סארסגארד חבל לי שעיצוב הפיתוח האחרון שלו הלך על הלוק ה"מכוער" במקום ההפך. הייתי רוצה שיהפוך למשהו גדול, חזק, מאיים, אבל מושך.
שמח מאוד שתפסתי סרט זה בטלוויזיה, המלצה חמה לכל חברי הפורום ומקווה לראות סרט המשך בקרוב, על אף שברור לי שאם בכלל אז הוא ייקח כיוון שונה לחלוטין מהסרט הזה ולו רק בגלל הנפילה הקופתית שלו.
ציון: 6 מתוך 10
